ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
"איש איש כי תשטה אשתו. שנו רבותינו אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהם רוח שטות שכן כתיב: כי תשטה אשתו (דורש מלשון שטות – עי' סוטה ג ע"א). הרי למדנו לאשה, לאיש מנין? שנאמר (משלי ו) נואף אשה חסר לב" (תנחומא נשא ה).
שונה הוא יצר העריות מכל שאר העבירות. יצר זה, הרי הוא יצר חימום ותאוה חיצוניים הבאים ו"תופסים" את האדם פתאום. רגע אחד לא יחוש כל תאוה מינית, ופתאום עלול הוא "להדלק" במפגש עם גירוי מיני. כל כך חזק יכול גירוי זה להיות, עד שעלול האדם להשליך כבוד או מעלה, בשביל תאוה חולפת ורגעית, ובחטא אחד לאבד טובה הרבה.
אם נתבונן לדוגמא בתאוות האכילה: בכל רגע נתון שיתן האדם מאכל על בלוטות הטעם, ירגיש הוא את ערבות המאכל. וכן בתאוות הממון: בכל רגע יכולה תאוה זו להיות באדם, וכאשר ישיג מנה ירצה מאתיים (עי' קהלת רבה א, א, אות יג). אך בתאות המין, שונה הדבר, אחר שגמר חפצו "זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן" (ויקרא רבה יד, ה). כאשר יסור מן האדם רוח התאוה, יהא לו הקירוב המיני לזרא, ויתהה וישתומם האדם על השטות שהיתה בו.
מצד האמת, לא היה אדם נמשך למין השני. כל כך לא טבעי הוא הקשר המיני לאדם, עד שכאשר פגעו אנשי כנסת הגדולה ביצר זה (יומא סט ע"ב), לא נמצאה אפילו ביצת תרנגולת בשוק (התרנגולים הם סמל תאות המשגל – עי' ברכות כב ע"א).
על כן, דוקא בגלל חשיבותו הגדולה של יצר זה לקיום העולם, נברא הוא כיצר תקיף וחזק. וכך אמרו חכמים (קהלת רבה ג, ג): "וכי יצר הרע טוב מאד?! אלא ללמדך שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים".
בפרשתנו מדגים המדרש את אופי מסוים של שטות זו, שביצר המין:
(במ"ר ט, ג): "...מעשה באשה אחת שנזדקק לה אדם אחד (שרצה לזנות עמה) ואמרה ליה (האשה) לאיזה מקום תלך (פירוש: היכן אתה רוצה לקבוע מקום שתזנה עימי שם?). מה עשתה האשה הלכה ואמרה לאשתו (של אותו האיש שתלך במקומה לשם) והלכה אשתו לאותו מקום ונזקק לה (זינה עימה אותו האיש בחושבו שהיא אותה האישה שדיבר עימה). אח"כ תוהה בו (התחרט ונתבלבל מרוב צער על מה שעשה) ובקש למות. אמרה לו אשתו מפתך אכלת ובכוסך שתית (פירוש שהיתה זו היא ולה נזקק) אלא מי (=מה) גרם לך (את הצער הזה) שאת גס רוח (מתגאה ברוחך, ורוצה לענג עצמך בתאוות) הוי שוה לבני אדם (אלא היה שווה לשאר אנשים ואל תבקש יותר ממדתך)".
הרי אדם זה, שמילא סיפוק תאוותו, לא היה לו אלא שטות בדבר, שהרי "אכל" מ"פתו" המצוי לו תמיד, אותו מעשה ואותה הביאה, ומה הניאו לרצות לחטוא – שטות בעלמא.
נמצא, שיצר המין חיוני הוא לעולם. אך על האדם תמיד לזכור שרוח שטות הוא, ולנתב "צחוק" זה (מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ) לאפיקים אליהם מיועד, בלבד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











