ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
זהו יום הלל והודאה. הלל לד' אלקינו על נפלאותיו, על הסייעתא-דשמיא הגדולה והבלתי-רגילה, הקרובה להיות נס גלוי, שהיתה בנצחוננו על אויבינו במלחמת השיחרור, מלחמת מעטים נגד רבים. הניצחון לא היה לגמרי טבעי. זהו יום שבו אנו מהללים את ד' על זה, ומודים לו על הטובה הגדולה שהטיב עימנו.
נגילה ונשמחה בישועתו של מקום, כי כבוד שמים קשור בכבוד ישראל עמו, בניו בכיריו. ישראל הם המספרים תהילת ד' בעולם, וכאשר הם בשיפלות, כביכול גם כבוד שמים בשיפלות, וכשהם מתעלים כבוד שמים מתעלה. לכן השינוי המהפכני לטובה שהיה ביום הזה לעם ישראל; הדבר הגדול הזה שלא היה כמותו מאז גלינו מארצנו לפני כאלפיים שנה; הדבר הגדול הזה של תקומת המדינה, הוא קידוש שם-שמים גדול ואדיר . אומות-העולם מכירות בזה ונפעמות. "אז יאמרו בגויִם הגדיל ד' לעשות עִם אלה" (תהלים קכו, ב). הן יודעות שדבר כזה לא היה בעולם, שעם קטן שמפוזר ומפורד בין העמים אלפיים שנה בלי מולדת, בלי בית, בלי מרכז, ישוב לארצו ויקום לתחיה. זה ממש חזון "העצמות היבשות". זה פלא ממש! זה ממש כמו לידה, שהרחוקים השומעים מבחינים רק בתוצאות ולא רואים את חבלי הלידה הקשים, והם מתפעלים מהלידה. כך ממש עומדות אומות-העולם ומשתאות מפלא התחיה של עם ישראל מהקמת המדינה והצלחתה, מקצב ההתפתחות שלה, מקליטת העליה המסיבית אשר אין לה דוגמא ותקדים בשום מקום אחר בעולם.
אבל בעל הנס אינו מרגיש בניסו. אנחנו שעוברים את חבלי הלידה הקשים של האומה; אנחנו שכואבים את צִירי הלידה, ההולכים ונעשים תכופים וחזקים יותר ויותר, ככל שהלידה מתקרבת; אנחנו לא מסוגלים לראות נכוחה את ההתקדמות. חיבור העצמות המפוזרות של האומה אחת אל אחת, נעשה על-ידי ניתוחים כואבים. חיבור הגידים והשתלת הבשר והעור מחדש גורמים לכאבים קשים, כאבי תופת. אנו מרגישים רק את הכאב, בצורה שאינה נותנת מנוחה, ואיננו מסוגלים לראות את עוצמת המהפכה שעם ישראל עובר.
יהודים באים מקצוות תבל, רחוקים זה מזה באופיים, בנימוסיהם, בהרגלי חייהם, בהשקפות-עולמם, והחיבור בין הקצוות דורש מאמץ אדיר. המאמץ המתמשך מתיש את הכוחות, ומביא לתחושת תיסכול. חלום שיבת-ציון מתממש בצורה כל-כך אפורה, עד כדי יאוש. אבל הרופא המחבר את העצמות מאושר, הוא רואה את ההתקדמות, הוא רואה איך הגוף מתאחה ומתחבר, והוא מתמלא שמחה גדולה וסיפוק נפלא. ביום הזה אנו מתרוממים מהאפרוריות היום-יומית, ומסתכלים מגבוה, במבט מקיף של אמונה, ומפינו פורצת ברכת הלל והודאה - "זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
