ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
הרב שלמה יוסף וייצן
רב הישוב פסגות, ישיבת בית אל
למדנו בבית מדרשנו שלכל תופעה כללית יש שורש בקדושה. הציור המקובל הוא שהיחס שלנו לאלוקות צריך להיות בצורה של "עבודת ה'", אך המדרגה העליונה בקשר שלנו לאלוקות אינו קשר בצורה של עבודה. בהדגשת ה"עבודה" יש הרגשה של עול ושל מחויבות. אך המדרגה היותר עליונה בקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא היא הרגשת התענוגים. הקדוש ברוך הוא משתעשע בעולמו, וגם אנו רוצים להשתעשע בעולמו הנפלא של הקדוש ברוך הוא.
ברם, הרמח"ל הזהיר אותנו בתחילת ספרו שלא נחליף את העולם הזה, שהוא ביסודו עולם של עבודה ועמל, בעולם הבא, שהוא עולם של תענוגים. אמת, יש סכנה עצומה מצד החומר והגוף – שאם לרגע נניח את יסוד העבודה אזי במקום לפרוח כלפי מעלה, נצנח כלפי מטה. אולם מצד הנשמה, מצד החופש העליון, הציור של הקשר עם ה' בתור "עבודה" מקטין את האור האלוקי, שכן בקשר כזה נראה שהאור האלוקי סותר את החופש. זהו הבסיס שצומחת בו המרידה, שאחד הביטויים שלה הוא הלבוש של תרבות הבילויים שבאמת מבלה את העולם.
בארץ ישראל אנו צריכים לחתור לכך שההארה מהעולם הבא, הוא עולם התענוגים האמיתי, תאיר את חיינו גם בעולם הזה. במובן זה יש לנו אתגר: שלא נסתפק רק בלעבוד את ה', דבר שכל עוד אנו בעולם הזה לא נוכל לוותר עליו, אלא גם להשתעשע עם ה'.
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
41 - נמאס לי לעבוד! האם את ה' רק עובדים? אפשר לפתח איתו גם סוג אחר של קשר?
42 - תפסיק להיות קרפיון
43 - הגיון ליבי - להתנתק, להתחבר, לצאת
טען עוד
עבודות המלך בוערת
הרב משה בצלאל וינברג
ראש ישיבת 'אבני נזר' סוכטשוב
על אחד מגשרי פטרבורג הבירה עמד על המשמר חייל המשרת את הצאר מזה ארבעה עשורים. פניו חרושות קמטי זמן וגיל, גופו מצולק וכל כולו פצע חבורה ומכה טריה. פעם, בעת משמרתו על הגשר, הגיע לביקור פתע הצאר בכבודו ובעצמו. החייל קפץ מיד לגובה ונמתח בזריזות מרהיבה. שאלו הצאר: "האם עדיין יש בך "רתיחת דם", שקפצת כמו נער?" ענה החייל: "לא הוד רוממותו, רתיחת דם אין בי כבר שנים ארוכות, אבל 'עבודת המלך' בוערת ורותחת בי" ("אבער די סלושבא קאכט אין מיר").
לא כל העתים שוות, יש לעתים מורדות, שכן רתיחת הדמים נחלשת מפעם לפעם. אבל עבודת המלך לא נחלשת אף פעם, היא "בנערינו ובזקננו", בעת נעורים כבימי זקנה. וכמאמר דוד המלך: "אני עבדך בן אמתך".
הגמרא מסבירה במסכת חגיגה כי ההבדל בין "עובד אלוקים" לזה "אשר לא עבדו" הוא שהראשון שנה פרקו מאה ואחת פעמים, ואילו זה אשר לא עבדו שנה פרקו "רק" מאה פעמים. פעם אחת של שינון הפרק הנובעת מעבודת המלך מכתירה את האדם בשם "עבדו", ואילו שמירה על מכסת השינון הרגילה הנובעת מחוסר עבודת המלך, מכתירה את האדם בשם "לא עבדו".
"מי יעלה בהר ה'"? יש הרבה דרכים, הרבה עליות. אך "מי יקום במקום קדשו" – רק העבד העובד בנאמנות.
עמל, זבל ופנימה
הרב אבנר טוניק
ראש ישיבת 'נחת רוח' תפרח
ה"אני" האמיתי של כל אחד מאיתנו רצוף קשרים נפלאים לה', קשרי כיסופים ואהבה כבן לאביו וכרעייה לדודה, והתפעלות ומורא־רוממות מגדלותו. האהבה הנפלאה שבשיר השירים ומזמורי הכיסופים שבתהילים הם רק תמצית מרוכזת של אינסוף תובנות ורגשות שיש בקשרים אלו החבויים בכל אחד מאיתנו. המושג "עבודה", הנתפס אצלנו כמאמץ וכפיפות הטבע והנוחות שלנו, נדרש כדי להביא אותנו לפשיטות הקשר הזה. אנו נמצאים בגוף גשמי המושך אותנו לקשרים אחרים, ונצרכת עבודה כדי להתגבר על הנטיות המרחיקות אותנו מעצמנו ולנתב את עצמנו פנימה.
תרי"ג המצוות נקראות בזוהר הקדוש "תרי"ג עטין" - עצות, עצות כיצד להעניק לעצמי את האושר הגדול מכל, של חזרה למקור חיי, דודי, רעי ואהובי.
גם מי שהיחס הפנימי לה' מושך אותו, צריך לעבוד בכפיפות למסגרת תרי"ג המצוות, לדקדק באכילתו, בראייתו, בדיבוריו ובמעשיו שיהיו נקיים משס"ה לא־תעשה, ולעסוק בתורה, לתת צדקה ולקיים את כל מצוות העשה, כדי שהיחס הפנימי הזה יאיר בו באמת ולא יהפוך לדמיון שווא.
בליל שבת אנו אומרים "ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית". "לעם מדושני עונג" ראשי־תבות עמל, "זכר למעשה בראשית" ראשי־תבות זבל. נדרשת עבודה עם עמל רב של יציאה מהזבל הגשמי שאנו שקועים בו, כדי להגיע לקשרים המאירים לה' ולהיות על־ידם עַם מדושני עונג.
[בשולי הדברים נוסיף כי המשמעות האמיתית של עבודת ה', כוללת בתוכה את כל סוגי מערכות היחסים הנפלאות האמורות. חז"ל מסבירים את "ולעבדו בכל לבבכם" על תפילה, שבה מתגלים קשרי האהבה הנפלאים ביותר].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
