ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.חז"ל אסרו להשתמש בחלב שחלבו גוי, שמא עירב בו חלב טמא.
ב. הפוסקים חלוקים האם הגזירה הייתה רק באופן שיש חשש לחלב טמא, לכן לדוגמא אם אין בעיר בהמות טמאות מותר, או שהגזירה היא כללית ואסור בכל מקרה.
ג. נפקא מינא ממחלוקת זו: חלב שיש עליו פיקוח ממשלתי וברור שאין שם חלב טמא. לדעת האגרות משה אפשר להתיר, אך ראוי להחמיר. לדעת בעל מנחת יצחק ובעל התשובות והנהגות, אסור.
א. פתיחה להלכות חלב של גויים
חז"ל אסרו לשתות חלב שחלבו גוי.
יסוד האיסור הוא החשש שמא יערב הגוי חלב טמא בטהור והדבר לא יהיה ניכר. ואסרו חכמים אפילו גבינה שנעשתה מחלב זה, למרות שבאופן טבעי חלב מבהמה טמאה אינו מתגבן לגבינה, מפני שייתכן שלמרות שהגבינה עשויה מחלב בהמה כשרה עלולים להיות שאריות של חלב טמא בחלל הגבינה.
מאחר והגזירה היא שמא יערב גוי חלב טמא, אם אין לגוי בהמות טמאות והיהודי נמצא באזור החליבה, מותר. אלא שרמ"א הצריך שלכתחילה יראה יהודי לפני תחילת החליבה את הכלי בו חולבים שיהא נקי ללא שאריות מחליבות קודמות 1 .
ב. חלב שיש עליו פקוח ממשלתי
נחלקו הפוסקים האם גזירת זו חלה רק כשיש חשש לחלב טמא, אבל אם אין בעיר בהמות טמאות כלל, מותר, או שהגזירה היא גזירה כללית וכל חלב שחלבו גוי הוא איסור (אלא אם כן החליבה הייתה בדרכי ההיתר שפורטו לעיל).
מהתשב"ץ והרדב"ז משמע שהגזירה היא רק באופן שיש חשש לתערובת חלב טמא. והעיד הפרי חדש שהמנהג בקהילת הספרדים באמסטרדם היה להקל בשאלה זו על פי דעת הרדב"ז.
מאידך, מדברי המרדכי והשערי דורא, משמע שהגזירה היא כללית על כל חלב שחלבו גוי.
החת"ס מחמיר וכותב שאפילו אם הלכה כרדב"ז, בני אשכנז קבלו על עצמם להחמיר. ומי שמקל בזה עובר על נדר מדאורייתא.
לשאלה זו השלכה גדולה למציאות בה יש פיקוח וטרינרי על המחלבות ואסור להכניס לתוכן חלב טמא כלל. האם במקרה זה מותר לשתות חלב שחלבו גוי?
האגרות משה, מתיר במקרה בו יש פיקוח שכזה ומוסיף שמלבד שיטת הרדב"ז, יש צד נוסף להקל, שבירור ודאי נחשב כראייה לכל דבר. למרות זאת הוא כותב שבעל נפש יחמיר, והוסיף שכך הוא עצמו נוהג.
לעומתו, בשו"ת תשובות והנהגות ובשו"ת מנחת יצחק פסקו להחמיר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
