ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
הרב זלמן גופין
משפיע ישיבת "תומכי תמימים" כפר חב"ד
אמונה היא דבר פנימי ואמיתי מצד הנשמה, ואמונה היא מעל השכל. התשובה לשאלה תלויה כיצד נתפס הגורם לאמונה.
אפשרות אחת היא שהגורם לאמונה הוא שאלות ללא מענה בהן נתקל האדם. השכל לא יודע לענות על תהיות כמו "איך דבר עושה את עצמו?", ולאחר התבוננות בעולם מוכרח האדם לומר שיש בורא למרות שהוא לא מבין איך זה קורה. וכמו שכותב הרמב"ם, "לאחר שייחשב האדם בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו". השכל גם לא יודע להסביר את סוד קיומו של העם היהודי, זוהי תופעה לא הגיונית ולא סבירה. כתוצאה מעיון בשאלות כאלה, האדם מגיע למסקנות לא שכליות, ומכיוון שהאדם במהותו הוא יצור שכלי, המסקנות הללו הן בעייתיות בשבילו. כאשר זהו הגורם לאמונה מובן שיתעוררו קשיים ותהיות.
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
59 - נפשי בשאלתי
60 - אמונה תמימה ושלווה בה או אמונה סוערת ותוהה?
61 - הגיון ליבי - העיקר הכוונה
טען עוד
אסור להדחיק
הרב זמיר כהן
ראש ארגון 'הידברות'
ישנם שני סוגי אמונה. האחת תחילתה תהיות וסופה שלווה, והשניה תחילתה שלווה וסופה שלווה. על כל אדם לבחון עצמו לפי טבעו למי מהן הוא משתייך, ויצעד בתלם הראוי לו. אדם אשר נפשו רגועה והוא חי את האמונה בה' מבלי שיהיה מוטרד משאלות וחקירות, אל לו להטריד עצמו בשאלות מסוג זה. אולם יש אדם שנברא עם נפש סוערת וחוקרת, ומתעוררות בו שאלות, ואסור להתעלם מהן. עליו לגשת אל העוסקים בעניינים אלו ולהשיב את נפשו ההומיה. התעלמות משאלות והדחקה עלולות להיות הרות אסון כידוע ממקרים רבים.
"אמונה" פירושה לתת אמון. כלומר, לא רק לדעת שיש בורא לעולם, אלא גם לתת בו אמון כי הוא משגיח על כל המעשים ומנתב הכל לטובה. אמונה זו היא היעד הסופי בשני המסלולים האמורים, ולא זו בלבד שהיא מרבה שלוה, אלא שלוה זו היא המבחן לאדם האם הגיע למידת הבטחון בדרגה הראויה. וכדברי רבנו בחיי בתחילת שער הבטחון שבחובת הלבבות: "מהות הבטחון, היא מנוחת נפש הבוטח... שיהיה לבו סמוך ובטוח על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון עבורו". כלומר, לא שהבורא יעשה מה שהאדם חושב שטוב עבורו, אלא את מה שבאמת טוב ונכון לאדם. והרי מי אינו חפץ שחייו יתנהלו לפי "הטוב והנכון עבורו" באמת, על־פי הידיעה האלוקית הצופה את העתיד.
נמצא שהתגברות האמונה מרבה שלווה. אלא ששני מסלולים קיימים בדרך לשלווה הנכספת. המסלול האחד, הוא עצמו שלווה. והמסלול השני רווי תהיות ושאלות, אך המבקש באמת את האמת, ימצאנה לבסוף.
עוגן התמימות
הרב ניסן דוד קיוואק
משפיע בברסלב
עצם הניסוח יוצר את השאלה.
בסוגיית האמונה ישנם שני מרכיבים: אמונה ודעת. באופן מהותי האמונה מצויה מעבר לתחום השאלות והתשובות. אופייה תמימות, מלשון שלימות. המאמין באמת שלם עם אמונתו וחש אותה כפי שהוא חווה את המציאות המוחשית סביבו. אלא שיש כאן מרכיב נוסף והוא – השכל, הדעת. מטבעו, העיסוק בדעת מבוסס על שאלות ועשוי להוביל לקושיות.
זוהי סוגיה מרכזית בתורת הבעל שם טוב, ומשום מה היא די מוזנחת. צריך להבחין: תורת הצדיקים נכתבה אמנם בצורת ידיעות והוכחות שכלתניות. כך לומדים אמונה, באמצעות הדעת. אבל את עצם מציאות האמונה ניתן לחוות רק בתמימות ופשיטות, בלי שאלות. ולכן נדרש כאן שילוב.
רבי נחמן מדבר על כך רבות: השורש של האמונה הוא אמת, כלומר דעת. אבל אם ניגשים ללימודי אמונה רק עם כלי הדעת עלולים להיתקל בשאלות ולהיפלט מתחום האמונה. השילוב הנכון הוא שהאמונה תבנה את הדעת והדעת תחזק את האמונה. כלומר, מותר ואף ראוי להרחיב את האמונה באמצעות קניית דעת, ועיסוק זה כרוך מיסודו בהיתקלות עם שאלות וחיפוש תשובות. אבל יש לשים לב שהעיסוק הזה יוגדר כעיסוק בגבולות מה שניתן להבין, בה בשעה שהעוגן יישאר תמיד בתחום האמונה התמימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא








