ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
תסביך משיחי איננו רק הרצון הכללי - עמום או גלוי - לגאול את העולם, אלא יש בתוכו מרכיב נוסף, ולא פחות חשוב, שהוא: כאשר הרצון הזה איננו שאיפה כוללת, לא לשיפור בתנאים ולא לשינויים לטובה אלא לשאיפה של האני הפרטי שהוא יהיה גואלו של העולם.
חכמים אמרו על הכתוב: "אל תגעו במשיחי" - "אלו תינוקות של בית רבן". המאמר הזה רומז לאותו רעיון עצמו. הילדים הקטנים, תינוקות של בית רבן, כולם רוצים להיות משיח. ילד יהודי גדל - אולי נולד - עם רצון להיות משיח. ומשום כך תינוקות של בית רבן הם כולם "משיחי", כל אחד מהם הוא בבחינה של משיח קטן. ואם אינו משיח, לא מבחינת יכולתו הנוכחית ולא מבחינת הפוטנציאל שלו בעתיד, מכל מקום הרי הוא שייך לכך מכוח רצייתו, מכוח חלומו.
לא כל אדם מישראל הוא משיח, אבל ניצוץ כלשהו של משיח מצוי בתוכו. במובן הזה, כשם שאנו מאמינים שבכל אדם מישראל יש ניצוץ כלשהו של האבות והרועים של האומה - אברהם, יצחק ויעקב - שהוא נוחל אותם בבחינת מורשתו המהותית, כך יש בכל אדם מישראל ניצוץ משיח שהוא ניצוץ של העתיד. המשיח הוא הקיבוץ, ההכללה, של כל הניצוצות הללו של כל הדורות כולם באישיות אחת, מעין הכללה סופית של מהות מסוימת שנמצאת בכל אדם מישראל ומגיעה לידי ביטויה השלם באדם אחד שכולל בתוכו את כל אלה.
מהותה של האידיאה המשיחית היא, במובנה הראשוני, גאולת ישראל, הרצון להשיב את תפארתו של עם ישראל לקדמותה, לחדש בכל מלוא המובן את תפארתה של המלכות היהודית. אולם ללא ספק הרעיון המשיחי הוא רחב הרבה יותר מזה, משום שגאולת ישראל היא שלב, צעד מסוים בתהליך רחב, מקיף, הרבה יותר מזה, שהוא גאולתו של העולם בכלל.
משיח אין פירושו רק סדר חדש בתוך המבנה הפוליטי של העולם, אלא סדר חדש במהות היחסים בין אדם לחברו, במהות היחסים בין האדם לקב"ה, ומעבר לזה - בעצם מבנהו, מהותו של העולם שבו אנחנו חיים. משיח הוא הפתח לעולם חדש, עולם שבו אין מלחמה, עולם שבו אין מחסור, עולם שבו אין סבל, לא סבל הנפש ולא סבל הגוף.
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
69 - אישית
70 - תסביך משיח
71 - פולחנא דרחימותא
טען עוד
בין כשאדם מישראל חושב ועושה מעשה בכל דרך שביכולתו כדי לקרב את קץ הגאולה, ובין כשהוא אינו פעיל בכך, מכל מקום חלק מאמונתו הוא שמעשיו, התקשרותו, פעילותו כיהודי היא חלק מהותי בהבאת המשיח. הייעוד המשיחי הוא לא התקווה אלא התשוקה, ולאחר מכן - הפעולה, בכל צורה שתיעשה, על־מנת שאכן יבוא המשיח לעולם.
משמעותה של האמונה במשיח מוציאה את השייכות היהודית מכלל דבר הנעוץ כולו בעבר. המוקד של המשיח קשור בעתיד. יש לא רק המשך של דברים, אלא גם פעילות מתמדת ההולכת לקראת אותם הדברים. קירוב הגאולה אינו רק בבחינת חובה לאומית. דווקא משום שהיא מתפרטת ומתרחשת בתוך המרחב של עולם המצוות היא הופכת להיות עניינו של הפרט. מעשיו מקרבים את הגאולה, כשם שסטיותיו וחטאיו מעכבים את הגאולה. כל אלה גורמים לכך שלא רק הכלל אלא הפרט היהודי אינו עוד רק בגדר חומר גלם, הדבר שעליו חלה הגאולה, אלא בבחינת כוח יוצר, בבחינת מבצע, שבצורה זו או אחרת הוא יוצר את הגאולה.
המשיח הוא אידיאה, רעיון, ולרעיון הזה יש גם הפנמה כממריץ לביצוע. לרעיון הזה יש השפעה על הנפש כאשר הייעוד המשיחי נעשה לא רק נקודת־ציון בתפיסת העתיד, אלא יתר על כן: כשהוא הופך להיות החלום המשיחי. אין כאן רעיון שהוא נושא לעיון אלא חלום של חיים, חלק מן התשתית הפנימית של החיים, דבר הפועל לא רק בחלק האינטלקטואלי של הנפש, אלא גם במעמקיה ובמסתריה.
מפני מה מגיע החלום המשיחי לידי ביטוי בצורה שלמה ובצורה גלויה יותר בילדים? דווקא משום שהם ילדים. בהיותם צעירים יותר, הרי הם הרבה יותר רגישים למשמעויות של דברים, לאו דווקא לתכנים שיש להם הגדרות פורמאליות, אלא תחושה כלפי חלומות. כשם שהילדים מדברים בגלוי ובראש חוצות אותם דברים שהמבוגרים לוחשים אותם בסתר, כך גם הילדים חולמים בגלוי את הדברים שהמבוגרים אינם תמיד מבטאים אותם באותה צורה מפורשת וגלויה. משום שהם צעירים הם מקבלים בהתלהבות יתירה, בפשטות יתירה, רעיונות, והם דבקים בהם - אם כי בצורה ילדותית - אבל בכל לבם.
יש בילדים נקודה אחרת, והיא - צד התום, או פעמים הנאיביות, שלהם. אנשים מבוגרים, משום שיש להם ניסיון, משום שיש להם הבנה רחבה יותר, יודעים או מבינים בדרך מסוימת מה הם הקשיים העומדים בביצועה של משימה. הם גם מבינים את ההיקף העצום של משימה כזו. ובהתאם לכך יכולים להעריך עד כמה קשה להביא את הדברים לידי ביצוע. לעומת זאת הילדים, דווקא משום המעדר ידיעה של ממש, משום חוסר ניסיון, משום חוסר יכולת להקיף את כל הצדדים כולם, תופסים אותם בפשטות יתירה. בעוד שהמבוגר יכול להעריך במידה מסוימת את מגבלותיו ולדעת עד כמה הוא מסוגל - ועוד יותר מזה, מה הם אותם הדברים שאין הוא בשום פנים מסוגל - לעשות, הרי מחיצה כזו אינה קיימת בפני הילד, ובוודאי שלא בפני חלומותיו של ילד. מאחר שאין הוא יודע את מגבלותיו הוא מסוגל לחלום, להתכוון ולרצות בדברים שאולי לעולם לא יוכל להביא אותם לידי ביצוע בפועל, אלא שאין הדבר מפריע לו עדיין להיות חולם חלומות.
משום כך הילד היהודי חולם להיות משיח, משום כך התינוקות של בית רבן הם "משיחי". ומה קורה לילדים כאשר הם נעשים מבוגרים? באותה שעה הם מאבדים את התום של הילדות בתוך כדי לימוד מתמשך והולך של עובדות החיים. הם למדים לדעת ששינוי בעולם - ולא רק בעולם כולו, אלא אפילו בחלק קטן ממנו - הוא משימה עצומה וכמעט בלתי אפשרית. הם מבינים מה משמעותו של שינוי בעולם, ויודעים עד כמה העולם רחוק מנקודה של גאולה. לא זו בלבד שהם מגלים את הרע, האכזריות, הקשיחות של העולם, אלא הם גם מגלים את גודל העוצמה של כל אלה ואת הקושי העצום להתגבר עליהם.
וכמובן, חייו של אדם מבוגר מכריחים אותו לבנות סדרי עדיפויות בחייו. סדרי העדיפויות הללו הם בדרך־כלל כאלה שבהם הדברים שיש בהם צורך וערך בחשבון קצר־המועד בהכרח מקבלים עדיפות מעשית. אנשים שוקעים בעבודה, בחיי משפחה, בפעילות מוגבלת אחרת מצד זה או אחר, ואין להם פנאי לחלומותיהם אלא כמרכיב שולי של הוויתם. מהלך החיים מכריח לבחור בדברים, ובדרך הטבע ובאילוצי החיים, מה שבוחרים הוא אותם דברים שאדם חייב לעשות אותם ואותם דברים שהוא סבור, על כל פנים, שהוא מסוגל לבצע אותם בפועל.
ומה קורה אז לחלום על המשיח? החלום הזה איננו מתבטל כליל, הוא איננו מושלך בהכרח כדבר שאדם איננו חפץ בו, אלא מועבר מצד אחד למערכות פחות אמוציונאליות, פחות תובעניות, של אמונה כללית, של עשייה בתחומים רבים, שאיננה מחייבת עוד השתקעות בתוך החלום הזה. כפי שקורה לחלומות ילדות אחרים, החלום הזה מודחק, מועלם מן המחשבה היומיומית, ופעמים - גם מן התחום המודע של חיי ההכרה.
אלא שחלומות מודחקים אינם מתבטלים. הם נכנסים בדרכים שונות למעמקיה של ההוויה. ומה שהיה חלום גלוי, רצייה מפורשת, הופך מעתה להיות תסביך. דבר החבוי במסתרי הנפש, כוח בלתי מפורש שמתערב ומסתבך במסלולי החיים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
