ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב יורם אברג'ל זצ"ל
קשה לגולל כך, בכמה מילים, את מסכת חייו של הרב. מסכת חיים קצרה וגדושה, שכל־כולה עבודת ה' רצופה מבוקר ועד בוקר. עבודת ה' של נועם, שמחה, רגישות וכבוד לזולת ושל דקדוק בהלכה. יעידו על כך מאות האברכים בהם תמך, יעידו על כך אלפי תלמידיו ברחבי הארץ והעולם, יעידו על כך אלפי השיעורים שנתן, בכל מזג אויר ושעה של היום, בכל רחבי ארץ הקודש ואף מחוצה לה.
בתורה בלבד
בדרכו של הבעל שם טוב צעד הרב זצ"ל, העלה נשמות מן הארץ והגביהן אל מחוזות קדושה מרוממים. הוא העריץ את פשוטי העם, והתבטל כאחד הקטנים בפני תלמידי החכמים. בלי לחשוש לדברי מתנגדיו הפיץ את תורת החסידות להמוני בית ישראל, והשיב בשלום לאשר פתחו עמו במלחמה. שימש כאב מסור לתלמידיו הרבים והקים עולה של תורה, קידש שם שמיים ברבים והסתפק בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. חברו בו, בצדיק אחד - ארץ ושמיים, גופו ונשמתו דרו בו יחדיו בשלום ובמישור.
היו שטעו בו, שתהו אחריו, אך את מבקשי האמת הצרופה הוא כבש. לא בלשון חלקלקה, לא באחיזת עיניים או בסיפורי מופתים (שהיו גם היו דרי קבע בבית מדרשו, נלחשו בהתפעלות מפה לאוזן וחוללו ישועות), אלא בתורה בלבד. התורה בכלל, ותורת החסידות בפרט, כאשר יצאו מפיו, יישרו כל לב מבקש ה', יישבו תהיות באמונת ה' ובאמונת חכמים, ושומעי לקחו ידעו מרגוע לנפשם.
לצורך הכנת הכתבה על דמותו המאירה, פניתי אל מסתופפי הקבע בצלו, בני משפחתו, אשתו, בנותיו, נכדיו ומשמשו, ובפי בקשה תמימה: "ספרו לי על עבודת ה' של הרב".
מרוקו, אוקראינה ופולין
בסעודות השבת של הרב לא השתתפו אורחים מבחוץ, הן היו קודש לחיזוק הקשרים במשפחה, למפגש בלתי אמצעי עם הנכדים והנכדות, לדברי תורה וקריאת משניות, ובעיקר – לזמירות השבת. הרב זצ"ל היה משקיע זמן רב בשירי השבת בסעודה, כאשר נכדיו יושבים על ברכיו ולא מפספסים מילה ממילות הפיוטים הארוכים.
קשר וקרבה מיוחדת היו לו לחסידות בכלל ולחסידות חב"ד ואדמו"ריה בפרט, בכל בוקר היה מעביר שיעור בספר התניא, ועל בסיס שיעורים אלו הוציא לאור את סדרת הספרים "בצור ירום" - פירוש פשוט ומתוק על התניא, כאשר שמו "יורם" רמוז בשם הספר. יחד עם זאת לא הפסיק הרב לטפח את שורשיו המרוקאיים. במשך חמש שנים הוא שימש במסירות את ה"באבא סאלי" ועד יום הסתלקותו היה קשור בו בכל נפשו ומאודו. על בסיס היותו יהודי מרוקאי, בנה הרב את עולמו הפנימי והתרחב אף למחוזות רחוקים בערבות אוקראינה ופולין. זה היה הגורם המרכזי לחיבור העמוק ששרר בין כלל ישראל לאישיותו הכובשת – פשטות, תמימות ודעה ישרה המחוברת לחיים עצמם. חיוכו החם והלבבי, הפך ברבות השנים לסמלו המובהק של הרב, מאור פניו הקדושים שיקף את מאור הפנים (הפ' שוואית) של נשמתו הנדירה, המאירה. את חיבורו לכל שכבות הציבור בעם, ניתן היה לראות בקלות באוהלי האבלים הענקיים שהוקמו בחצר ביתו. בשעת תפילת המנחה התבוננתי מן הצד: חבושי מגבעות "קנייטש" חב"דיות התנודדו בדבקות לצד חובשי כיפות סטן לבנות, שנשלפו מן המגירה לכבודו של הצדיק, רבנים נשואי פנים, עטויי פראקים וחבושי המבורג, התפללו בעיניים לחות מדמעות לצד חבושי כיפות סרוגות, וקבוצת חסידי ברסלב אשר ראו בו אב ורב ניצבה ליד תלמידי ישיבה ספרדית. כולם כואבים.
הנהגות קדושות
בתוך גל הפיגועים השוטף את ארץ הקודש, נתפסת הסתלקותו של הרב בקרב האבלים כהסרת כיפת הברזל המגנה עליהם. משמשו בקודש של הרב, המביט בעיניהם הכבויות של המנחמים, מביא מעט מזור לליבם כשהוא מכריז ברמקול את מילותיו הכמעט אחרונות, המצמררות כל־כך, של הרב: "אני יודע שכולם צריכים הגנה, ואת ההגנה לקחתי אני על עצמי", כשכוונתו היא לכל מי שאי פעם תמך במוסדות הקדושים שבנשיאותו והרים יחד עמו את עולה של התורה.
המשפט הזה שנוסך תקווה בעצמות הנוכחים כולם, אופייני כל־כך לרבנו – אוהבם של ישראל. את כל חייו הקדיש למען הזולת, דאג לרווחת תלמידיו במזון גשמי ורוחני, וגם לרחוקים, לבודדים, לעלובים ולעלומי השם. סיפורים לאלפים מסופרים שם - על נתמכים באופן קבוע שאיש לא ידע כי קשר להם עם הרב, על צדקות אינספור שפיזר ביד רחבה, על לילות נדודים בהם ניסה נואשות להמציא משכורת לאברכים הרבים שתחת חסותו. והנה, כך מסתבר, לא רק חייו הוקדשו למען הכלל, לא רק ייסוריו הרבים נתרמו לזכותם של ישראל, אלא אף מיתתו משמשת להם ככפרה.
הנהגות קדושות הנהיג רבינו בביתו, והן מועברות בצורה בלתי מתפשרת לנכדיו. אחת מהן היא הנחת קערה לנטילת ידיים ליד המיטה, בכדי שלא תיגרם חלילה הליכה ללא נטילת ידיים. ילדיו ונכדיו מספרים כי מדי לילה היה עובר בין חדרי הבית, מיטיב לזה שמיכה שנפלה, מברך באהבה ילד אחר ומוודא היטב שלא נשכחה הקערה האהובה, המלאה במים המספיקים לנטילה. רק אחר כך היה פורש לחדרו לתנומה קצרה.
ונ"ח מצא ח"ן
בשעת ההספדים סיפר בנו הרב ישראל, כי ביום מן הימים התקשר אליו אביו ושאלו מדוע לא הופיע כהרגלו לתפילת 'ותיקין' שבבית מדרשו של הרב. הרב ישראל ענה כי מאחר וחזר בשעה מאוחרת מאוד בלילה לביתו, לאחר שמילא את מקום אביו הרב במסירת שיעור תורה בחיפה הרחוקה, קשתה עליו הקימה בבוקר בשעה כה מוקדמת. ענה אביו ואמר: "מה אשמה ההשכמה"? מסיפור קטן זה ניתן אולי להבין כיצד זה בכל בוקר ובכל מזג אויר, קם הרב לתפילה בזמן בו מרננים יחד כוכבי בוקר, טבל במקווה הטהרה, עמד לתפילה לפני קונו ופתח בסדר יום עמוס, שהסתיים אי שם בשעות בהן נושק הלילה ליום.
בכל ח"ן שנותיו פעל הרב בחן, בחסד וברחמים. בכל נ"ח שנותיו היה הוא נח לשמיים ונח לבריות. תורתו החיננית והנעימה, נחת הרוח בה דיבר ופעל, ויראת השמיים שהייתה חלק בלתי נפרד מאישיותו, גרמו לדבריו הטהורים, היוצאים מן הלב, להישמע בקרב אחיו, להיכנס לליבותיהם ולפעול בהם שינוי לטובה.
הבית הצנוע בשכונת "שלום בונייך" שקירותיו עטורים בתמונות צדיקים, מתרוקן לאטו, אוהל המנחמים שקט ואפל. מי ימלא את שעות הלילה בלימוד מתרונן? מי ישב לכתוב ביאור פשוט על תניא עמוק ונשגב? מי יענה לאלפי המכתבים הנשלחים מכל קצווי תבל? מי ינחם את המשפחה החשובה, שהרב היה לה מנהיג, מאור ודרך? על תל העפר הטרי שבפאתי נתיבות יורדת שמש גדולה וכתומה, חושך יכסה את הארץ. מתוך האפלה יזריח ה' יתברך שמשו של מלך המשיח. רבנו שכה הרבה לדבר על בוא הגאולה, יקום ויחזה עמנו עין בעין בשוב ה' ציון, במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
