^ 1.למד בישיבת 'מרכז-הרב', עורך משנה לספר 'אוצרות הראי"ה' (כרך ו-ז) ומלמד בישיבות. לשיעורים ומאמרים נוספים: ראה אתרו שירת רש – אמונה חינוך ומשפחה.
לגולשי אתר ישיבה, לקט מקיף המביא מדבריהם של למעלה ממאה ועשרים רבנים וגדולי תורה, יופיע אי"ה בספר: 'המחזיר שכינתו לציון' - מבט תורני על 'מלחמת ששת הימים' - הלכה, מוסר, דרוש, אמונה, רמז, רז ושיר, מאת המלקט. שעתיד לראות אור בקרוב. הזכויות שמורות, אין לעשות שימוש מסחרי, שימוש פרטי או לימודי – מותר בשמחה.

^ 2.כאן, באה בכרוז הרחבה בענין איסור הכניסה להר הבית, הובאו הדברים הלן, בכרך ג' בעניין הר-הבית.
^ 3.מיום כ"ז סיון תשכ"ז, בין המשתתפים:הרב כתריאל פישל טכורש – חבר מועצת הרה"ר, הרב יצחק אבוחצירא – רבה של רמלה, הרב מנחם יהודה אושפיזאי – רבה של רמת גן , הרב משה לוינגר – רב המושב נחלים, הרב יוסף גליקסברג – רבה של נחלים, הרב צבי יהודה מלצר – ראש ישיבת הדרום (קלצק) רחובות, הרב ברוך י.י. רבינוביץ – רבה של חולון ואדמו"ר ממונקאטש, הרב סיני אדלר – רבה של אשדוד, הרב ברוך ישר – רבה של עכו (בגימלאות), הרב ברוך שמעון סלומון (לימים, רבה של פ"ת ), הרב בן ציון פירר – רב המושב ניר גלים, הרב משה לוין – רבה של נתניה , הרב עובדיה יעבץ – רבה של עקרון, הרב ישעיהו חלמיש - רב שכונת נחלת יצחק (ת"א), הרב פרופ' שמחה בונים אורבאך – רבה של ק.טבעון וחוקר מחשבת היהדות , הרב ירחמיאל אבנרי – מנהל חבר-הרבנים. ("שבילין" שנה ז' (טבת תשכ"ח), גיליון כ', עמ' רה-רו).
^ 4.וראה בהרחבה בספרו של אלעד פורטל, "זה היו"ם" משנתו הציונית של הרב יוסף משאש, הוצאת הדסים, תשע"א.
^ 5. הדברים נכתבו בסמוך למלחמת המפרץ שבה עיראק תקפה את ישראל בטילי סקאד רבים שלא פגעו בנפש אדם ובנינים רבים נהרסו, והניסים הגדולם שהיו במלחמה זו, ידועים ומפורסמים.
^ 6.על פשר השינוי בדברי הרב משאש, כתב הרב שמעון בן ישעיה את הדברים הבאים (תשובת אינטרנט מתאריך ה' אייר התשס"ט): בהסכמתו לסידור 'בית מלוכה' ליום העצמאות, כתב הרב משאש מפורשות לומר הלל עם ברכה ביום העצמאות. אך לדאבון הלב, לאחר שהופעלו עליו לחצים ממי שדעתם לא היה נוחה מפסק זה, צינן מעט את יחסו להלכה זו. וברור הוא כי בדבריו אלה, יתכן וביקש לפייס את דעת החולקים עליו ואין כך דעתו העקרונית, שהרי מצינו כי גילה דעתו שאין אומרים ספק ברכות להקל גם בברכה כמובא בשמש ומגן [ח"ד, לה] בו חולק על הגר"ע יוסף שליט"א (זצ"ל), בדין השוכח יעלה ויבוא בבהמ"ז ביו"ט, שלדעת הרב יוסף, שאינו חוזר ומברך מדין סב"ל בדרבנן ואילו לדעת הרב משאש זצ"ל חוזר ומברך ולדעתו אין סב"ל בברכות. ולכן ק"ו בהלל ביום העצמאות שאינו מדין מנהג כי אם תקנת נביאים, שתיקנו לומר על כל צרה שעם ישראל נגאל ממנה, אין ספק שמברכים מכוח תקנתם ובפרט לשיטות הסוברות כי אמירת ההלל מדאוריתא [בה"ג, יראים, סמ"ק, חת"ס ועוד], וגם אם נאמר כי הלל זה הינו מדין מנהג, קיי"ל אין אומרים סב"ל במקום מנהג. ולכן קשה להלום, כי בשל סב"ל יחזור ויטען להימנע מברכת ההלל. ולענ"ד זוהי דעת הרב, לברך על ההלל ביום העצמאות, ולא זז ממשנתו הראשונה, ומיחסו העקרוני, שהרי כתב מפורשות בהמשך התשובה, "יום עצמאות ודאי שהוא יום גדול,שזכינו בארצנו הקדושה". ובדברים שבעל פה, שמעתי ממנו מפורשות, לפני כשמונה עשרה שנה בערך (הערת המלקט - בשנת התשנ"א), דברים ברוח זו."
^ 7.מאמר 'קמתם תחת אבותיכם' - על תרבויות שנמחקו - הרב משה אלחרר, מנחם אב התשס"ה.
^ 8.נדפס ע"י נינו הרב אברהם משה רוט, ירושלים, בקונטרס 'שמחת שלמה' - מאוצרותיו המשמחים של זקנינו רבי שמחה שלמה לוין זצ"ל, פרשת מקץ, תשע"ה.
^ 9.נדפס ע"י הנ"ל. גליון מספר 25, פרשת בחוקתי – כ"ח אייר, תשע"ה.
^ 10.התיאור נלקח מ'אקדמות', פיוט בלשון ארמית. שאומרים האשכנזים בקריאת התורה בחג השבועות. המתאר את גדולת השם.