ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
נכון, אנחנו לא פוגשים בקלות את התענוג שבתפילה. ה"עבודה שבלב" היא קודם כל עבודה. גם משמעות ה"עבודה" כ"עיבוד" פנימי (כמו עיבוד עורות) מציינת תהליך איטי, מורכב ומייגע. אבל מי שעובד ומעבד מגיע לתוצאה של תענוג עצום, עונג שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר.
את "כמה" בפסוק "כמה לך בשרי", פירש רש"י: "לשון תאווה ואין לו דמיון". המשמעות הפשוטה היא שאין עוד מילה דומה לזו בתנ"ך, אבל הבעל שם טוב פירש שאין למצוא בגשמיות משל ודמיון לגודל התאווה והמשיכה אל הקדושה!
אין קיצורי דרך
כולם אומרים את המילים הכתובות בסידור, אבל כל אחד מחליט בעצמו האם ועד כמה לעבוד את ה' בתוך האמירה. לעומת שיעור תורה, שבו עצם ההקשבה "עושה את העבודה" ובה מתקיימת מצוות לימוד תורה, שיעור בנושא תפילה הוא כמו תדריך לפני יציאה לקרב. אי אפשר להסתפק בתדריך. הלימוד על התפילה הוא הכנה טובה, אבל הוא לא יילחם במקומנו. לכך התכוון הזוהר, כשהכריז: "שעת צלותא – שעת קרבא!" (שעת התפילה – שעת קרב).
אין תחליף ליגיעה בתפילה ואין אפליקציות מהירות שיפחיתו את הקושי. הרב שטיינזלץ, גמרא שוטנשטיין ושאר פרשני ההבהרה, כמו אנציקלופדיות ותוכנות חיפוש מתקדמות, עושים לנו את החיים קלים יותר בלימוד התורה, אך התפילה הייתה, עודנה ותיוותר עבודה אישית שאין בה שום סוג של קיצורי דרך.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
192 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
193 - מזיעים בדרך למעיין
194 - למה? מה קרה?
טען עוד
רק דרך התפילה ניתן לזכך את החומר, את טבע המידות ואת החיים. אפילו לימוד חסידות ופנימיות התורה לא יכול לשנות את האדם כמו התפילה: "עיקר הבירור והזיכוך דמדות הטבעיים הוא בעבודה בתפילה דווקא. מה שאין כן בלימוד התורה, גם בלימוד הפנימיות בידיעת והשגת אלוקות, אינו פועל הבירור והזיכוך במידות הטבעיים... ולזאת החפץ בחיים לא יפטור את עצמו בלימוד חסידות לבד, כי אם העיקר שבלימוד הזה ייגע את עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר בתפילה, להתבונן ולהעמיק דעתו היטב שיהיה נרגש האור במוחו ולבו ולהתפעל באהבה ויראה אמיתיים, ואז פועל ישועות בנפשו בקיום התורה והמצוות ובזיכוך המידות הטבעיים" (הרבי הרש"ב, קונטרס התפילה, אות ט).
לימוד התורה הקדושה בא אלינו מלמעלה למטה, גם כשאנו מתאמצים מאוד בלימוד עיקר המאמץ הוא לקלוט את דבר ה', ולכן לא תמיד הלימוד ישנה אותנו. בדורות הראשונים זה הספיק, היו מתפללים בקיצור ועיקר העיסוק היה בתורה - "תורתם קבע ועיקר עבודתם, ולא התפילה".
אבל בדורות האחרונים אין זה מספיק בשביל לשנות את האדם עצמו. הגשמיות הפכה למגושמת יותר, והאור העליון של לימוד התורה לבדו לא הופך אותה. עלינו לעמול על עצמנו בתפילה דווקא, שעניינה הוא העלאה מלמטה למעלה, להתייגע, להעלות את המטה מלמטה. ולכן נוסח התפילה התארך והעיסוק בה הפך לעיקרי: "עיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפילה כמו שכתב הרב חיים ויטאל" (תניא, קונטרס אחרון עמ' קסב).
מוצאים מים
וכשאדם מרגיש שהוא מצליח לשנות את עצמו ושהגשמיות שלו מתרוממת אל הרוחניות, הוא מתענג תענוג עצום. מתענג ב"קרבת אלוקים לי טוב" ומתענג בהתכללותו בה', בבחינת "לאשתאבא בגופא דמלכא".
"צריכים להתפלל. לגשת לעבודה בלי חיפזון, להכות באת החפירה מכה אחרי מכה, עד שמגיעים למעיין של פנימיות הלב" (הרבי הריי"צ).
שני מוטיבים אלו של העמל הגדול והתענוג העצום בלטו לעין כל מתבונן בתפילתם של החסידים והצדיקים מבית מדרשו של הבעל שם טוב בכלל ושל בעל התניא בפרט. ניתן לזהות אותם כמעט בכל תיאור של תפילת חסיד. בעזרת השם, בשבועות הבאים נפגוש כאן תיאורים שכאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
