ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
בכדי, בכדי, בכדי
התשובה היא שבשביל להתפלל מתוך שמחה מוכרחים להקדים לה כובד ראש. לכל אדם יש עצבות ולכל אדם יש גם בעיות בעבודת ה'. במשך היום יש להתעלם מהן ולעבוד את ה' בשמחה, אבל פעם ביום מותר ואף צריך להתייחס אליהן בכובד ראש. לפני התפילה אנחנו עוצרים, ולא סתם נותנים לעצמנו להיות עצובים אלא יוזמים את העצב ומשתמשים בו לצרכינו. אנחנו עצובים בשביל להיפטר מהעצבות.
"אַךְ צָרִיךְ תְּחִלָּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְהַעֲבִיר מִלִּבּוֹ כָּל יָגוֹן וַאֲנָחָה וְכָל שֶׁמֶץ עַצְבוּת. וְהָעֵצָה הַיְּעוּצָה לְזֶה לְהַכְנִיס בְּלִבּוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה... וְלִשְׁבֹּר הַלֵּב עַל עֲווֹנוֹתָיו, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לִבְכּוֹת, בִּכְדֵי שֶׁיֵּלֵךְ וְיָסוּר הַיָּגוֹן מִלִּבּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה בְּהִתְבּוֹנְנוּת בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא בַּתְּפִלָּה" (אגרות בעל התניא עמוד סה).
אנחנו שוברים לעצמנו את הלב בגלל ריחוקנו מה', בשביל שנצליח לבכות, כדי שהדיכאון הטיפשי ילך לכל הרוחות ואז נוכל להתפלל בראש פתוח ובלב שמח. כשיש סתימה של לכלוך בזרימת המים חייבים לעצור, להתלכלך ולפתוח את הסתימה. בלית ברירה, הדרך לתיקון הלכלוך עוברת דרך העיסוק בו, אבל באופן חריף ומהיר ככל האפשר, איננו מעוניינים לשקוע בזבל. מיד לאחר כובד הראש נפתח הראש ואנחנו יכולים לשמוח ולעלוץ בה' שניקה אותנו לגמרי, ובוודאות מלאה קיבל את תשובתנו לפניו. כך מתכוננים לתפילה מתוך שמחה אמיתית.
מעבר חד?
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
48 - דווקא לא מושלמים
49 - הגיון ליבי - בשמחה נטו
50 - נפשי בשאלתי
טען עוד
קריאת שמע שעל המיטה מסכמת וחותמת את היום. זהו הזמן לערוך חשבון־נפש על היום שחלף, חשוב מאוד להדגיש לעצמנו את ההצלחות שלנו ולראות בהן עיקר, ויחד עם זאת להצטער על הלא־טוב שהתפלק לנו. יש האומרים וידוי ואת מזמור נ"א בתהילים. זוהי הכנה טובה ל... תפילת שחרית! כשההליכה לישון איננה סתם התפרקות מעייפות אלא תהליך של התכווננות וטהרה, אפשר לקום חדשים ונקיים ולהיות בשמחה. "בערב ילין בכי – ולבוקר רינה" (תהלים ל).
המלך מתגלה
התפילה עצמה חייבת להיות מתוך שמחה גדולה. השמחה נובעת מהתגלות ה' בקריאת המזמורים המתוקים של פסוקי־דזמרה ובברכות קריאת שמע הגבוהות. הדברים שאנו קוראים אכן קורים, העולם כולו מהלל את ה' המתגלה בו ממש באותם הרגעים. בתפילת שחרית אנחנו משתתפים בקבלת פנים מפוארת למלך, כל יצורי העולם ששים, שמחים, מתענגים מהריצה לקראתו. התפילה היא זמן של התגלות, והתגלות גורמת לשמחה. עצבות במעמד כזה היא סוג של חילול ה'.
בהתגלות של שעת התפילה ישנו דבר מופלא. מי, למשל, שיקרא את אותם פרקים של התפילה בתהילים במשך היום לא יוכל להרגיש שמחה כמו בשעת התפילה. המזמורים אמיתיים בכל עת, אבל דווקא בזמן התפילה נפתחים השערים:
אִיתָא בַּזֹּהַר שֶׁקֹּדֶם הַתְּפִלָּה יוֹצֵא כָּרוֹז בְּכָל הָעוֹלָמוֹת "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה", שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת יָבוֹא וְיִרְאֶה בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ (אגרות בעל התניא עמוד סט)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
