ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
ומדוע זה חשוב? בגלל שאנחנו כל־כך רוצים, כל־כך משקיעים, מתאמצים ומייחלים להצליח, אבל אם איננו יודעים בדיוק מה היעד, אנחנו עלולים להמשיך להתברבר עוד זמן רב בשטח. כשלא יודעים מה רוצים, כשהמטרה איננה ברורה, אין מצב להצליח ולעשות את הדברים בצורתם הנכונה.
בהטענה
יש בתפילה מצווה, חוויה, התייחדות, דיבור, כוונה, בקשה, שבח, הודאה ועוד. אמת. הכל נכון. אבל הכל מתחיל מהחיבור.
יש זמן ביום שבו הקדוש ברוך הוא אומר לי: עצור! עצור את החיים, את המרוץ, את הכל. תכניס את התקע לשקע, תתחבר. כשהתקע בשקע המכשיר עסוק בהטענה, הוא לא יכול לרוץ אנה ואנה... בחסידות מוסבר ששורש המילה "תפילה" הוא מלשון "נפתולי אלוקים נפתלתי", ומפרש רש"י: "נתחברתי". לאה אימנו התחברה אל ה' והתפתלה סביבו. הפתילה מחברת בין שני דברים וגם בלשון חכמים, במשנה העוסקת בדיני טומאה וטהרה, מתואר חיבור בין כלים בלשון "התופל כלי חרס".
רשות היחיד
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
38 - מאזן מתחיל בפלוס
39 - הגיון ליבי - מהותה של תפילה
40 - נפשי בשאלתי
טען עוד
מתוך החיבור אל ה' אנחנו משבחים אותו, מודים לו וגם מבקשים ממנו בקשות. כל הבקשות שבעולם לא יבלבלו אותנו, תמיד נזכור שכל הצרכים, הכאבים והחסרים – שהתחינה למילואם היא חלק מהותי ממצוות התפילה – מקבלים את מקומם כחלק משפיכת הנפש אל חיק אביה שבשמים. הצרכים שלנו עוזרים לנו להתקרב לה' ולא להפך - הקרבה לה' איננה כלי שרת בידי הצרכים שלנו. דמעות השמחה ודמעות העצב שבתפילה נובעות מעיקר העיקרים של התפילה שהוא עצם החיבור, חידוש ורענון הקשר והדבקות בקדוש ברוך הוא. כשמזהים נכון את מהות התפילה, אפשר לבחון הצלחה מלאה או חלקית.
זה לא Prayer
מעניין, אצל הגויים התפילה נקראת prayer שתרגומה הוא "בקשה". כשתופסים את התפילה בחיצוניותה, אם אין לך מה לבקש או כשאינך מעוניין לבקש אין לך על מה לדבר עם ריבונו של עולם. אבל אצל עם ישראל נקודת התפילה היא חיבור, ולכן תמיד יש על מה לדבר. עם ישראל רוצה תמיד חיבור. הנשמה ירדה לעולם הזה ומשתוקקת לשוב אל בית אביה כנעוריה, משתוקקת לרגעי החיבור שלה עם ה'.
לגויים אין "חיבור" עם הקדושה, והם באמת אינם צריכים להתחבר. ה' הוא אדונם ואדון כל הארץ, ואת החוקים המינימליים שהוא נותן להם, שבע מצוות בני נח, הם מוכרחים לקיים. במצוותיהם נכללת גם האמונה בה' והוא יתברך מאפשר להם גם לבקש ממנו בקשות. אבל לחיבור פנימי הם אינם שייכים, החיבור שייך רק ל"ישראל עם קרובו" של ה'.
אצלנו המצוות כולן אינן רק "מילוי הוראות" אלא גם תרי"ג "חיבורים" בינינו לבינו יתברך. כל תרי"ג אברינו וגידינו מחוברים לקדוש ברוך הוא באמצעות תרי"ג המצוות. אבל הגילוי של החיבור הזה הוא בתפילה ולכן היא נחשבת בחסידות לחוט השדרה של החיבור לה', עליו סמוך הגוף כולו על אבריו וגידיו.
"שָׁעָה אַחַת אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ הַמָּקוֹם מִכָּל הַיּוֹם, לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד לְפָנָיו בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁהִיא עֵת רָצוֹן לְפָנָיו לְהִתְגַּלּוֹת - לָבוֹא אֶל הַמִּקְדָּשׁ מְעַט לִפְקֹד לִשְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם, וּלְהִמָּצֵא לְדוֹרְשָׁיו וּמְבַקְשָׁיו וּמְיַחֲלָיו" (תניא, אגרת הקודש סימן כד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
