ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
האדם נברא עם כוח עצום שניתן רק לו, כוח הבחירה. בכוח זה דומה האדם לבוראו: "בצלם אלוקים ברא אותו". בבחירתו בטוב נעלה האדם מעל המלאכים, ובבחירתו ברע גרוע הוא מן היתושים. מטרתו של כוח הישות העצמאית היא שבתוך ה"תחתונים" האלו, תהיה לאדם האפשרות להתדרדר ולהיות התחתון ביותר מתוך גאוות העצמאות שתפיל אותו עד עפר. אם למרות האפשרות הזאת יבחר האדם להתבטל אל ה', הוא יחשוף בכך את הכוחות העצומים והאלוקיים שלו ויעבור אל הצד המואר של הבחירה החופשית והישות העצמאית. רק כך תיעשה דירה לה' ממש בתחתונים ממש. פלא פלאים. דווקא יכולת הבחירה ברע נותנת את המשמעות לבחירה בטוב.
אז המטרה היא כמובן שהאדם יבחר בטוב. אבל האדם הסתבך מהר ובחר ברע, והקדוש ברוך הוא מתחיל להתחרט על התאווה של "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים".
אמון מחודש
בפרשת נח חוזר בו הקדוש ברוך הוא מכך שהוא חזר בו... ומחדש את האמון בעולם ואף מקבע אותו על ידי כריתת ברית. בתחילה חזרה חלקית. העולם יימחה אבל לא יבוטל אלא ייבנה מחדש על בסיס העולם הקודם. ה' משאיר איש צדיק אחד ודוגמית מכל מין מהבהמות והחיות בשביל שיהיה תשתית לעולם שאחרי המבול, והוא יתברך מנקה את העולם בניקיון אחד גדול וקשה מדברים גסים במיוחד שבני האדם הגיעו אליהם בבחירתם ברע. בסופו של תהליך כורת ה' ברית עם העולם שלא יהיה יותר מבול. ה' מחליט לתת שוב אמון ולא לוותר על מימוש החזון שמהתחתונים האלו סוף כל סוף תיבנה דירה.
זיכרון כריתת הברית עם העולם בימי נח הוא הזיכרון הראשון שאנו מזכירים בברכת זיכרונות של מוסף של ראש השנה. כשכל העולם עומד למשפט אנחנו מזכירים לקדוש ברוך הוא שהוא רוצה את העולם הזה וחפץ בו ובנו.
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
232 - להאיר את העולם
233 - העסק מסתבך
234 - די עם התירוצים!
טען עוד
ומעניין – אותה הסיבה שהביאה למבול הובילה להחלטה ההפוכה, שלא יהיה יותר מבול!
בסוף פרשת בראשית (ו,ה): "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע" ולכן "אמחה את האדם" (ו,ז). ובנח (ח,כא): "ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו". הקדוש ברוך הוא אומר לעצמו, אני הרי כך בראתי אותו ואת זה רציתי... אז מה לי להלין על כך שהוא בוחר ברע? אעניש אותו נקודתית וגם זה למענו אבל לא אבטל את כל העסק, כי ככה זה בתחתונים האמיתיים שבהם אני מתאווה לדירה.
ומעכשיו תאוות הקדוש ברוך הוא לדירה בתחתונים מקבלת צורה לא פשוטה. התחתונים הנבראים הם כל כך אמיתיים עד שהם מצליחים להכעיס את בוראם ובכל זאת, ודווקא משום כך, הם תאוותו להתגלות דווקא במקום נפרד; נפרד עד שמרגיש את עצמו כאילו מציאותו מעצמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
