ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
התחלתי מסתבך בתשובותיי: כמובן שיש השראה, אמרתי. אבל גם עבודה קשה. ושמא העיקר הוא העבודה והתיקונים, ובתנאי שיש קודם השראה...
טובה עשו עמי והראו לי גמרא מופלאה במסכת שבת: "'מזמור לדוד' – מלמד ששרתה שכינה ואז שר שירה. 'לדוד מזמור' – מלמד ששר שירה ואז שרתה עליו השכינה".
אפילו דוד המלך, עתים שישב לאור הירח בחדרו והחל לשורר בלי השראה, מתוך לב נשבר או מתוך אמונה, ולפתע שרתה שכינה בעבודתו. ולעיתים שרתה עליו שכינה, פתאום משמיים. נחה עליו הרוח והוא החל לומר שירה ולזמר תפילה.
יהודי צריך לעבוד את ה' מתוך השראה, אך לא כתנאי מקדים.
שמעתי פעם על משורר לא ידוע שניגש אל משורר גדול ומפורסם וביטא לפניו את תסכולו: "כיצד זכית שרבות מיצירותיך הפכו נחלת הכלל, ומשלי אף לא שיר אחד? אני יכול להעיד שבכל עת שנחה עליי הרוח, פונה אני מעסקיי וניגש ליצירה".
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
213 - למה דווקא גמרא?
214 - זמן השראה
215 - מה מיוחד באלול?
טען עוד
לפני שנים במניין קרליבך בנחלאות, נעמד ר' מויש גלר לומר דבר תורה לפני מוסף. חודש אלול היה בפתח, והוא ציטט את ר' שלמה: "באלול לא מתקנים רק את המעשים הרעים. אלול נוגע גם במעשים הטובים". הוא חזר על זה שוב ושוב. חוזרים בתשובה גם על המעשים הטובים.
לקח לי זמן להבין.
בסוף הבנתי את הפשט. בכל השנה צריכים אנו לשוב בתשובה. לא יתכן לומר בחודש שבט למישהו שמרבה לדבר לשון הרע – "חכה לאלול. בנתיים תמשיך כרגיל". אלול איננו 'תאריך אחרון לתשלום הארנונה'. יהודי שואף כל השנה לקרבת ה' ותמיד הוא עמל על תיקון מידותיו וזיכוך לבו בעבודת התפילה.
וכשמגיע אלול, מגיע זמן השראה. זמן לתקן מתוך השראה.
עבודת ה' מתעטפת בניגון חדש.
הנה אתה פוגש את עצמך, ח ו ז ר א ל י ך.
הניגון החרישי של אלול פוגש את רגעי העמל של כל השנה, ומעלה אותם.
אתה מתכונן לערבית של ראש השנה,
לומר בדמעות: "לדוד מזמור. לה' הארץ ומלואה".
הנה אלול, עכשיו הזמן למחוק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
