ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
עשר פעמים / הרב זלמן הכט
משפיע בישיבת 'תומכי תמימים' מגדל העמק
בהלכה כתוב שחוזרים על הווידוי מכיוון שחוששים שמא האדם לא כיוון בשלמות בפעם הראשונה. ונהגו להתודות עשר פעמים כנגד עשר פעמים שהכהן הגדול היה מזכיר את ה' במהלך עבודת יום הכיפורים.
פנימיות העניין היא שהחטא פוגם בנפש, וכאשר האדם עושה תשובה ומתודה, מתוקן אז הרובד החיצוני של הפגם. לאחר השלב הראשון של הווידוי והתשובה מתעלה האדם בדרגה, וביכולתו לתקן רובד פנימי יותר, וכן הלאה. מכיוון שהחטא פוגם בכל הנפש, והנפש כלולה מעשרה כוחות המקבילים לעשר הספירות, עלינו להתוודות עשר פעמים כדי לתקן את כל הפגמים.
דוד המלך העיד על עצמו "וחטאתי נגדי תמיד", האם הוא לא חזר בתשובה? אלא שדוד המלך עלה תמיד מדרגה לדרגה, ובכל דרגה שהגיע אליה הרגיש שהתשובה שעשה בעבר איננה מספיקה, והוא שב בתשובה עמוקה ופנימית יותר.
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
225 - תשכחו מזה
226 - כמה פעמים אפשר לומר את אותו הווידוי?
227 - לחזור בתשוקה
טען עוד
המזוודה הלא נכונה / הרב אורי גמסון
מרצה לחסידות
נדמיין מצב שבו אנחנו טסים לחו"ל עבור מטרה חשובה ומורכבת. אנחנו עוברים על הרשימה שהכנו לפני הנסיעה ובודקים שהכנסנו הכל לתיק. שוב בודקים את הרשימה רגע לפני שאנחנו סוגרים את התיק, ובדרך לשדה התעופה מעבירים אותה בראשנו שוב ושוב, האם לא שכחנו משהו? אחרי ההמראה, לא נוכל לבקש מהטייס לעשות אחורה פנה...
כאשר אנחנו מסתכלים על הווידוי כבקשת סליחה מאלוקים, אז באמת אין צורך יותר מבקשת סליחה אחת. די. הוא הבין וקיבל, אם היינו כנים כמובן.
אבל הווידוי, שהוא ליבת התשובה, איננו רק בקשת סליחה. הווידוי הוא הרשימה שאנחנו מכינים לעצמנו ובה אנחנו בודקים האם הכל במקום. או יותר נכון, האם מה שלא צריך להיות אצלנו במזוודה נמצא באמת בחוץ.
אלו הרגעים בהם אנחנו אומרים בקול, לעצמנו, את רשימת כל אותם דברים שעשינו לא נכון, ובודקים עם עצמנו היכן הם אותם הדברים כעת. האם הם נשארו באותו המקום? האם התיקונים שעשינו הם תיקוני אמת פנימיים או תיקונים קוסמטיים?
אין אחורה פנה. יום כיפור תשע"ז לא ישוב עוד לעולם. עכשיו זה הזמן להפטר מהחבילה הכבדה, להשליך את המידות הרעות החוצה ממני. ייתכן שאחמיץ את הזדמנות חיי אם לא אנצל את המומנטום האלוקי. אני חוזר שוב ושוב על הרשימה השחורה, המציקה, בשביל להיות בטוח שאני לא ממריא אל השנה החדשה עם המזוודה הלא נכונה.
מי היה מאמין / הרב מאיר שקדי
רב קהילת לב גבעת זאב
בווידוי אנו עומדים לפני ה' יתברך ואומרים לפניו את אשר על לבנו, "עזבנו את החטאים שלנו, אנו מתחרטים עליהם, לא נשוב אליהם יותר, ואנו מסירים את המחשבה עליהם ממוחנו ולבנו". וכאן עולה השאלה, האם אנו מאמינים בתשובתנו ובה' יתברך שידו פשוטה לקבל שבים? האם אנו מאמינים לעצמנו?
ה'חידושי הרי"ם' מגור זצ"ל שאל מדוע בערבית של מוצאי יום הכיפורים אנו מתפללים "סלח לנו אבינו כי חטאנו", במה חטאנו מאז שנתכפרו עוונותיהם של ישראל לפני רגע? וענה: "עיקר הוא שישראל צריך להאמין שיום הכיפורים מכפר, ובאם יש לו חס וחלילה ספק ספיקא אם נתכפר, הוא חטא. ועל זה אנו מתפללים שיסלח לנו על זה, אולי חס וחלילה אין לנו אמונה שלמה שיום הכיפורים מכפר" (שיח שרפי קודש, יום הכיפורים יב).
כאשר אנו חוזרים על הווידוי אנו מעמיקים את האמונה שה' יתברך מכפר. בכל ווידוי אנו נדרשים להעמיק יותר ויותר את הרגשת הסליחה.
שלא נתחמק / הרב ארלה הראל
ראש ישיבת 'לב חדש' שילה
לשאול כמה פעמים אפשר לומר את אותו הווידוי, זה בערך כמו לשאול כמה פעמים אפשר לנשום... הרי הרגע נשמתי, נשימה עמוקה, מילאתי את הראות אוויר, החמצן זרם לכל הגוף, אז למה צריך עוד פעם? אולי באמת נפסיק לזמן מה ונראה מה יקרה...
הגוף, ולהבדיל הנפש, בנויים על ידי בורא העולם כך שהם דורשים ריענון מתמיד. אנחנו אוכלים כל יום כמה פעמים, נושמים כל הזמן, ישנים כל יום, ובעצם כמעט כל הפעולות החיוניות שאנחנו עושים – חוזרות על עצמן. זה הצורך הבסיסי שלנו, המערכת שלנו שוכחת מהר, ואנחנו זקוקים לקבל מקור כוח שוב ושוב.
הווידוי הוא מקור כח – מתנה אלוקית נפלאה, מצוות עשה של תורה, כלשון רמב"ם בהקדמה להלכות תשובה: "שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה", ובהלכות עצמן (פרק א הלכה א): "כל מצות שבתורה... אם עבר אדם על אחת מהן... כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני הא-ל ברוך הוא שנאמר... והתוודו את חטאתם אשר עשו - זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה".
זו מצווה שהיא מתנה, אפשרות למחיקה, לעמידה מול עצמי והכרה במציאות – חטאתי, עוויתי, פשעתי. הכרה כזו משנה אותי ומאפשרת לי לתקן את עצמי. המטרה של הווידוי איננה הקדוש ברוך הוא – הוא יודע שאני חטאתי. אני זה שצריך להכניס את זה טוב טוב ללב.
לכן אנחנו חוזרים שוב ושוב ביום הקדוש הזה על רשימת חטאינו, כדי שלא נתחמק, כדי שנתעמת מול עצמנו ונכיר את עצמנו באמת עד הסוף – חטאנו לפניך, רחם עלינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
