ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
שבת בראשית היא תחנת המעבר מהחגים אל חיי היום יום. החודש המופלא הזה התחיל בראש השנה בו הכרזנו "זה היום תחילת מעשיך", והתכוונו לבריאת האדם עליה נקרא השבת. תפקיד האדם הוא להגשים את מטרת הבריאה, ולכן יום בריאתו מכונה ההתחלה של כל הבריאה. ומהי המטרה? יהי אור!
בתוך עולם של תוהו ובוהו מצווה הקדוש ברוך הוא "יהי אור" ובכך מסמן לנו את תפקידנו, להאיר את החושך. לשם כך הוא שתל אותנו ממש בתוך החושך, ושתל בתוכנו אור עצום שיכול להפוך את כל החושך ולתקן אותו.
גוף האדם גרוע מכל הברואים; החי והצומח נבראו ישירות מדבר ה' ולכן יש בהם מיזוג טבעי, ואילו האדם נוצר דומם מצד עצמו, "עפר מן האדמה", ורק לאחר מכן ה' הפיח בו רוח חיים. הגוף שלנו לא נברא "יש מאין" אלא "יש מיש", ולכן הוא תחתון ומגושם יותר מכל הבריאה. מצד שני, את הנשמה שלנו ה' לא אמר אלא נפח מתוכו, ולכן היא גבוהה יותר מכל הבריאה, "חלק אלו־ה ממעל ממש". יוצא שאנחנו פרדוקס מהלך, גוף חשוך ונשמה מאירה. שני הקצוות רמוזים במילה "אדם" – אדמה ועפר מחד, ו"אֶדַּמֶּה לעליון" מאידך.
הפרדוקס הזה איננו טעות, כמובן, אלא מכוון אותנו לתפקיד הגדול מכולם – יהי אור! אנחנו נמוכים מכל כי אנחנו צריכים להאיר את החושך האפל ביותר. הנשמה שלנו כל כך גבוהה עד שאם הגוף היה פחות חשוך הוא היה בטל אליה תמיד, לא הייתה לנו בחירה חופשית ולא היינו יכולים להגשים את ייעודנו כי לא היה לנו חושך. לאדם יש את האפשרויות הכי גדולות להביא את ה' לכאן בכוח נשמתו האין סופית, "והוא מברר מתקן ומעלה גם את הדומם, שהוא תחתון ביותר שאין תחתון למטה ממנו".
מיד הפצות
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
231 - איך אוכל לדעת מה ה' חושב עלי?
232 - להאיר את העולם
233 - העסק מסתבך
טען עוד
ומי בונה? ואיך בונים?
על המילים "בראשית ברא אלוקים" מביא רש"י מחז"ל: "בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראים ראשית". עם ישראל באמצעות התורה ומצוותיה הם הדרך להאיר את העולם ולממש את התאווה של ה'.
בחסידות מוסבר שתאוות ה' שתהיה לו דירה בתחתונים איננה רק 'מיקום גיאוגרפי' של הדירה, אלא שגם הבנייה תהיה על ידי התחתונים דווקא. ההתגלות של הנשגב מכל תגיע דווקא על ידי בני אדם שקשורים בטבורם לעולם הזה, שיש להם יצר הרע, והם מתמודדים ועובדים ובונים לו יתברך את הדירה כאן. כל הצלחה שלנו מממשת את רצונו יותר מכל ארמון שמלאכים היו בונים לו פה.
ומיד לאחר בריאתו, לפי תיאור המדרש, האדם לא מתייחד במחשבותיו הנשגבות אלא מיד מתחיל לעשות 'הפצות', הוא פונה לברואים ואומר להם: "בואו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו"! הרי בשביל זה נבראנו! האדם לא בורח ומתעלה מן הבריאה אל האלוקות אלא מבין שמטרת בריאתו היא להביא את ה' לכאן, ולכל היצורים והנבראים שסביבו, ואשר זהו מימוש חזונו של ה' בכל הבריאה.
גם המצווה הראשונה בתורה "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" מלמדת אותנו שהקדוש ברוך הוא רוצה את הארץ ורוצה אותנו כאן חזקים, אנחנו הולכים לכבוש את כל העולם לכבודו!
"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים" זהו אחד מנושאי הליבה בחסידות, ובעזר ה' נמשיך לעסוק בו כאן בשבועות הבאים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
