ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- סיוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
דברי המשנה: " יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא " 1 מהווים יסוד גדול העובר כחוט השני בתורת חב"ד.
תענוג העולם הבא הִנו מזיו השכינה ולא מה'עצם', והוא תענוג הנשמה – הנברא. חיי העולם הזה, לעומת זאת, מוקדשים ללימוד תורה ולקיום מצוות שדרכם תופסים בקב"ה עצמו , המלובש בתורתו ומצוותיו. תענוג זה הוא אין סופי והוא תענוג הבורא 2 , אשר מעט ממנו נרגש היום גם לנברא (ולעתיד לבוא יתגלה) ועולה הוא באיכותו ובכמותו – אפילו "שעה אחת" ממנו – יותר מכל חיי העולם הבא.
מכאן שעיקרן של התורה והמצוות אינו רק אמצעי ח"ו, כדי לבוא על ידן לחיי העולם-הבא או כדי לזכך אותנו על מנת שנהיה ראויים להתקרב לה'. תורה ומצוות הן מטרה בפני עצמן. הקב"ה מאוחד איתן לגמרי, ורק באמצעותן ניתן לתפוס בו. לפיכך, אומר אדמו"ר הזקן, כל הצועק לה' יתברך "אבא, אבא" ואינו מרווה צמאונו במי התורה והמצוות שלפניו, דומה לעומד בנהר וצועק "מים, מים". על אדם כזה קובל הנביא: "הוי כל צמא לכו למים" 3 .
חידוש כללי
לסוגיא זו השלכות כבדות משקל בכמה תחומים באמונות ודעות ובעבודת ה', ולהלן כמה נקודות בתמצית:
1. מעלתן העצמית של לימוד תורה או קיום מצווה גם כשמדובר במעשה חד פעמי ("שעה אחת"), ואפילו כאשר הוא נעשה ללא חשק, רצון וכוונה. תורה ומצוות תופסות בעצמיותו של הקב"ה, תפיסה נצחית במה שלמעלה מהזמן, מהכמות, מהחשק ומהכוונה של האדם 4 .
2. עיקר עבודת ה' וחובת האדם בעולמו היא לימוד תורה וקיום מצוות בפועל, ולא לחולל שינוי בכוחותיו הפנימיים - שכלו, מידותיו ורגשותיו. אפשרות שינוי מוחלט של הכוחות הפנימיים אינה ניתנת לכל אדם, וזאת לעומת האפשרות לקיים תורה ומצוות בשלמות הניתנת לכל אדם וכל אחד מחוייב בה – כי זהו העיקר בעבודת ה' 5 .
3. מטרת הבריאה והזמן שבו תגיע לשיא שלמותה עתיד להיות בזמן תחיית המתים דווקא, בעולם הזה, 'נשמות בגופים' – בגוף שאיתו קיימו את המצוות ולמדו תורה, ולא בגן עדן. לכן, לאחר תחיית המתים לא ימותו שוב, ותמומש תאוות ה' יתברך לעשות לו דירה בתחתונים – בעולם הזה עצמו, עם התורה ומצוות המתקיימים בו 6 .
4. עבודת ה' מתוך שמחה בכל מצב, המתאפשרת רק מתוך הפנמת קרבת עצמותו ומהותו יתברך ממש שבלימוד התורה וקיום המצוות. גם כשחשוך מסביב ויש סיבות, לכאורה, לעצבות ולדאגה, הכל נחשב לאין ואפס לעומת ההכרה כי הוא יתברך – עצמות ומהות – נוכח במלוא עוזו כאן בעולם הזה בלימוד התורה וקיום המצוות, ואין שמחה גדולה מקרבת המלך ודירתו עימנו. מכאן נבוא גם לידי ענווה וביטול הישות מכל וכל, כי בתורה ומצוות נמצא אור אין סוף שאינו בערך כלל להרגשת האדם והבנתו, והאפשרות לתפוס בו ממש תעורר ביטול ואימה בשעת לימוד התורה וקיום המצווה 7 .
נמכרתי עמה
כל העניינים האמורים, שהיוו חידוש גדול ומהפכני בעולם, החלו בשעת מתן תורה. אז הכריז הקב"ה: "אנכי ה' אלוקיך" – "א נא נ פשי כ תבית י הבית" 8 . "אנא" הוא עצמותו יתברך, ובמתן תורה כתב את עצמו בתוכה ומסר את עצמו להתגלות דרכה בעולם. כך מתבטא המדרש: "מכרתי לכם תורתי – כביכול נמכרתי עמה" 9 .
ידוע שהאבות עסקו בתורה ומצוות גם קודם מתן תורה, אולם תורתם ומצוותיהם היו בבחינת עולם הבא, שבו "נהנין מזיו השכינה". רק ממתן תורה ואילך הכניס הקב"ה את עצמו בתורה, ומאז "אורייתא וקוב"ה כולא חד" 10 . ואין הלומד בתורה נהנה מזיו ה', ואפילו לא רק מחכמתו יתברך, אלא תופס בעצמותו ממש 11 .
כך מתבאר בחסידות עומק מאמר חז"ל 12 על הפסוק "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך":
כל השירים שאמרו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו – "שמן תורק שמך", כאדם שמוריק מכלי לכלי. כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו – "שמן תורק שמך".
הריח אינו השמן עצמו, אלא 'הארה' ממנו. כך גם התורה, כמו שהיא מצד עצמה, הרי היא חכמתו של הקב"ה – ריח והארה ממנו יתברך בלבד. אולם ממתן תורה והלאה נעשתה התורה שמן ממש, והתופס בה כתופס בגוף המלך עצמו.
כמו לבוש לגוף
הדרך שבה נתפסת מהותן של תורה ומצוות בחסידות נותנת טעם חדש בסוגיית טעמי המצוות. לא זו בלבד שעיקר המצווה היא עצמותו ומהותו יתברך, עניין הגבוה מכל הטעמים שביכולתנו להבין, אלא שגם בטעמים עצמם מוצאים אנו את הדבר עצמו ולא רק את זיוו והארתו.
דוגמא מעניינת המלמדת על הכלל הם דברי אדמו"ר ה'צמח צדק' 13 בעניין טעם אכילת מצה:
ידוע מה שכתוב בזהר ויצא שהמצה היא "מיכלא דמהימנותא", שעל ידי אכילת המצה תתחזק האמונה בלב נשמות ישראל. וכן כתב החינוך במצוות סיפור ביציאת מצרים, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ואמונתנו לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחידוש העולם וכי יש אלו-ה קדמון חפץ ויכול פועל כל הנמצאות ובידו לשנות היש שיחפוץ בו בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים ששינה טבעי העולם בשבילנו כו'. ועם שכתב דבריו אלה על פי פשוט, דהיינו שעל ידי המצוות שנעשה בזכרון יציאת מצרים תקבע בלבבנו האמונה הזאת, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות והאדם נפעל כפי פעולותיו, עיין שם מצוה ט"ז שהאריך בזה, מכל מקום כבר הקדמתי לך במצוות מילה כי אורייתא סתים וגליא, והוא כתב הנראה ממצווה זו בנגלה, ועל-פי הנסתר הנה באמת המצה יש בה הכוח הזה לחזק האמונה מלבד הזיכרון... והגליא שבתורה הוא כפי הסתים כמו לבוש לגוף..."
על פי דברים אלו אנו מבינים שטעם המצווה נובע מתוך עצם עניינה. המצה אינה רק 'זכר' ליציאת מצרים, ומכיוון ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" לכן תקבע האמונה בלבינו, אלא למעלה מכך: היא עצמה פועלת בנו את האמונה בשעת אכילתה.
לפי זה יוצא, שהכלל – "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" – מתפרש במובן הפוך מהמקובל; אחרי הפעולות, שהן העיקר ובהן נמצאת עצמותו יתברך, נמשכים גם הלבבות ומקבלים הארה חיצונית, מה שיכול לבוא לרגשת הלב, שהוא בוודאי אפס קצהו של ערך המצווה עצמה. והביטוי "האדם נפעל כפי פעולותיו", משמעותו האמיתית – מכיוון שאכן פעולותיו הן העיקר, יש בהן הכוח המשמעותי והעליון ביותר שיכול לפעול עליו ולשנותו!
^ 1.פרקי אבות פרק ד' משנה י"ז.
^ 2.באחד ממכתביו (אגרות קודש חלק י"ח עמ' ט') מתבטא הרבי כך: "תשובה ומעשים טובים אלו הם העניינים הגורמים נחת רוח לה' יתברך, וחיי עולם הבא הם הגורמים נחת רוח לאדם ".
^ 3.ישעיה נה, א. תניא סוף פרק מ', עיי"ש.
^ 4.רבים תמהים מדוע דווקא תורת חב"ד, העוסקת בעומק דעת והרגשה באלוקות, מפנה לעיסוק אינטנסיבי בהפצת מצוות ובלימוד תורה שאינו מותנה בעומק של דעת והרגשה. אלא שזהו – הקיום של המצווה ולימוד התורה – עמוק יותר מכל עומק שבעולם, ונעוץ תחילתן (לימוד תורת חב"ד באריכות, הבנה והשגה) בסופן (יציאה לרחוב להניח תפילין עם יהודי).
^ 5.עניין זה המתבאר באריכות רבה בחלקו הראשון של ספר התניא יש בו מעין 'קולא' ועידוד לאדם שלא מצליח לשנות את עצמו וחומרא בעניין לימוד תורה וקיום המצוות בפועל. כמובן שהחסידות עוסקת רבות ודורשת מהאדם עבודה פנימית, אהבה ויראה, שינוי טבע המידות וכו', אך תוך שימת דגש והבהרה על כך ש"המעשה הוא העיקר".
^ 6.כדעת הרמב"ן. שכן הרמב"ם סובר שאחר תחיית המתים ימותו שוב, כי התכלית היא בגן עדן, והחסידות הכריעה כדעת הרמב"ן כחלק מן התפיסה האמורה הרואה בקיום תורה ומצוות בעולם-הזה את העניין הגבוה ביותר. יש בעניין זה אריכות דברים וגם בביאור מאמרי חז"ל כדוגמת "מצוות בטלות לעתיד לבוא", "שית אלפי שנין הווי עלמא וחד חרוב", ועוד. ראה במאמרו של הרב יואל כהן בגיליון זה, העוסק בנושא תחיית המתים ומאיר את העניין מזוויות נוספות.
^ 7.שמחה - תניא פרק ל"ג, יראה – תניא סוף פרק כ"ג, ועוד. שילוב שתי מידות אלו עצמן הנראות כסותרות – שמחה וביטול המביא ליראה – גם הוא אפשרי רק מצד העצמות הכוללת הכל, שבמקומה גם הרגשות סותרות מתגלות כמשלימות זו את זו.
^ 8.מסכת שבת ק"ה, א (כגרסת הע"י).
^ 9.שמות רבה פרק ל"ג.
^ 10.זוהר חלק ג' ע"ג, א.
^ 11.חידוש זה הוא המקור לשאר החידושים של מתן תורה: הכוח של עם ישראל לפסוק בתורה, יכולת שינוי טבע העולם על ידי התורה ועוד. והדברים מבוארים בבהירות נפלאה במאמר הרבי זי"ע לחג השבועות ד"ה "וידבר אלוקים" תשכ"ט סעיף ו' ואילך, בספר המאמרים מלוקט אדר - סיון.
^ 12.שיר השירים רבה פ"א, ג.
^ 13.'דרך מצוותיך', מצוות השבתת חמץ ואכילת מצה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









