ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
בימים הקודמים למדנו את דברי אדמו"ר הזקן שהסביר שאהבת ישראל היא גילוי של מקום עמוק בנשמה שבו הפרט והכלל הם אחד, כיון שהאדם הוא חלק מנשמה אחת גדולה הכוללת את כלל ישראל (מה שנקרא בטרמינולוגיה הקבלית "כנסת ישראל"). היום נלמד את דברי ה"שפת אמת" שמסביר מדוע ה"כלל גדול" של ואהבת לרעך כמוך הוא כל כך גדול.
השפת אמת מניח שאם מצוין שיש כלל גדול, בהכרח יש גם כלל קטן אותו צריך למצוא:
"ואהבת לרעך כמוך" אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר "זה ספר תולדת אדם כלל גדול ממנו". כי הנה, עיקר קיום תורה ומצוות בכלל ישראל, שעל ידי הכלל זוכין אל הקדושה, כמו שאמרו ז"ל שפרשת קדושים נאמרה בהקהל. ולכן צריכין לעשות כל מצווה בשם כל ישראל, לבטל עצמו אל הכלל.
יסוד גדול, אפילו מהפכני, מופיע כאן. עבודת השם אמיתית אינה בין אדם למקום, אלא בעיקר בין אומה למקום! זאת אומרת שהרצון האלוקי מתגשם רק על ידי הכלל, וממילא כל התורה והמצוות הן בעיקר לעם ישראל כעם, ופחות לכל יהודי כפרט. משום כך, כאשר יהודי בא לקיים מצווה הוא צריך לעשות אותה מתוך מודעות שבזה הוא לא בא לקדם, לקדש ולרומם רק את עצמו אלא עיקר הפעולה של המצווה היא לרומם את עם ישראל.
ומעתה נפרש – "זה כלל גדול בתורה" הכוונה זו "ההסתכלות הגדולה על מה שהתורה כוללת". התורה אינה כוללת את הדרכת הפרט בלבד אלא היא כוללת את הדרכת העם היהודי. זהו הכלל הגדול. ומהו הכלל הקטן? מה התורה כוללת בקטן? את הדרכת הפרט.
על מנת להבין את הראיה שמביא לכך השפת אמת יש להקדים ולהביא סיפור מן הגמרא, שם מסופר על חריפותה של ברוריה אשת רבי מאיר:
"ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה. בטשה ביה. אמרה ליה: לא כך כתוב (שמואל ב כ"ג ה') ערוכה בכל ושמורה, אם ערוכה ברמ''ח אברים שלך משתמרת ואם לאו אינה משתמרת (תרגום: ברוריה מצאתו לאותו תלמיד שהיה גורס בלחישה, בעטה בו, אמרה לו לא כך כתוב "ערוכה בכל ושמורה", אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך (למידה בהתלהבות עם כל כוחות הנפש והגוף) משתמרת, ואם לא אינה משתמרת)"
סיפור זה מבהיר לנו את המשך דברי השפת אמת:
"ואמר זה כלל גדול מכלל דאיכא (כנראה שיש) קטן. והכלל הקטן הוא להיות כל המצווה נעשה בכלל כל הרמ"ח אברים של האדם שנקרא עולם קטן. וכדאיתא, ערוכה בכל רמ"ח אברים היא שמורה כנ"ל. וכלל הגדול הוא כלל כל ישראל"
השפת אמת אומר שכשם שכל מצווה צריכה להיעשות מתוך מודעות להקשר הרחב שלה, שזה תיקון כלל ישראל. כך גם בתוך ה"עולם קטן" שזה האדם, כל מצווה צריכה להיעשות מתוך כל כוחות נפשו.
בהמשך דבריו מסביר ה"שפת אמת" שיש כלל גדול מזה, התורה לא באה רק להדריך את הפרט ואף לא רק כדי להדריך את העָם בכללותו, אלא שבאמת כל היהודים, מאברהם ועד המשיח, הם ענין אחד ו"סיפור" אחד ארוך:
"והוסיף בן עזאי זה ספר תולדת אדם כלל גדול ממנו, שהוא לא זו (בלבד) שצריכין לעשות תורה ומצוות בכלל ישראל, כמו שנאמר ואהבת לרעך כמוך, אך צריכין גם כן לכלול עצמו עם כל הדורות. וזה כלל הגדול כל הנשמות כמו שהיו כלולין באדם הראשון, שכולן תלויים זה בזה. וצריכין לשמור זה הכלל לעשות כל מצווה בכלל כל ישראל ואז חל עליה שם שמים, כדכתיב אני השם (שבסוף הפסוק של "ואהבת" מופיע "אני ה', היינו שההופעה השלימה של גילוי השם שזה המושג של "שם שמים" מתגלה רק דרך עשיית רצונו במלואו שזה לתקן את כלל ישראל). ופירוש ואהבת לרעך כמוך כי בכל עשייה יש רצון ואהבה לתקן נפשו, או כשעושה ביותר לשמו יתברך שיזכה לעשות נחת רוח לבוראו (זאת אומרת שכל מה שעושים לתקן את עצמו, או למעלה מזה לעשות רצון השם, יכוון גם כדי לתקן את כל ישראל) וכמו כן יאהב לחברו, שבזו המצווה יתמשך קדושה לכל אחינו בני ישראל, ושיהיה להקדוש ברוך הוא נחת רוח מכולנו! ואז כח הכלל מסייע לזה"
ישנו סיפור נפלא הממחיש את העניין: פעם אחת הלך רבי דוד מלעלוב זצוק"ל בשעה מאוחרת של היום עם טלית על כתיפיו והוא עסוק עדיין בהכנות לתפילה כדרך החסידים... ראה אותו למדן שחצן ואמר לו "ראה שאני כבר למדתי עשרה דפי גמרא היום ואתה עוד לא התפללת", ענה לו רבי דוד אם למדת "בשם כל ישראל" אז גם אני כבר למדתי עשר דפים שהרי אני חלק מ"כל ישראל", ואם למדת לעצמך אזי מי צריך את העשרה דפים שלך?!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
