ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"ואם תאמר אדרבה (תודה) ראשונה נמי תאכל דכל זמן שלא קידשה העיר אף על פי שקדשה העזרה נאכלין קדשים בכל הרואה כדתנן בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) בשילה ונוב וגבעון שנאכלין בכל הרואה לפי שאין חומת העיר קדושה"
ומתרצים"ויש לומר דמכיון שהלכה התודה (הראשונה) כל שהוא הויא לה (לראשונה דין קרבן ש)יוצא (ממקומו המותר) במקום שמהלכת (ולכן נפסלת)" (ד"ה דקדשה לה ראשונה - שבועות דף טו ע"ב).
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל את כוונת התירוץ
"ונראה כוונתם דבשעה שהלכו (התודות) כל שהו (והתחילו לקדש את העיר) פקע שוב (מרגע זה ואילך) דין "כל הרואה" מכל המקומות. שלא היה דין "כל הרואה" אלא במקום שאין קדושת חומה כל עיקר, וההליכה כל שהוא קדשה על כל פנים במקום שכבר הלכה, ועל כן כל שממשיכה ללכת הרי זה כבר בגדר "יוצא" (והתודה הראשונה נפסלת) כיון שלפני ההליכה לא נתקדש שם (עדיין) ודין "כל הרואה" פקע משם" (עמוד הימיני סימן א אות ב' ס"ק ב).
נסביר יותר את כוונתו. כל עוד לא נבנתה ירושלים ולא נתקדשה היה מותר לאכול קדשים קלים, בזמן משכן שילה "בכל הרואה" כלומר בכל מקום בסביבות שילה ממנו היה אפשר לראות את שילה. איזור גדול זה לא היה מוקף חומה ולא נתקדש. כאשר הוקדשה ירושלים שבתוך החומות היה מותר לאכול קדשים קלים בתוך העיר. לכן ברגע שהחל תהליך ההקדשה פקע ההיתר הקודם של "בכל הרואה" ומאידך גיסא עדיין לא הוקדש המקום בו התודה הראשונה מהלכת ולכן היא נפסלת ונשרפת.
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
20 - כיצד קדשו את ירושלים? (חלק כ')
21 - שתי חלות תודה בהקדשת ירושלים (חלק כ"א)
22 - קדשים קלים (חלק כ"ג)
טען עוד
הרשב"א בחידושיו למסכת שבועות (שם ד"ה בשלמא) מקשה בכיוון ההפוך וז"ל:
"קשיא לי השתא (לפי ההו"א) היכי אפשר והלא לא הקיפה (התודה) החיצונה עדיין כל התוספת וא"כ היאך נתקדשה? (וכיצד נאכלת חלת התודה השניה-הפנימית), ומכאן נראה דקמא קמא כי מקיף מתקדש, ומיהו אכתי תמיה לי הלא בתחלת יציאת הראשונה נפסלת (חלת התודה הראשונה) שיצאה ואיך תקדש אחר שנפסלה אע"פ שהיתה קדושה מעיקרא …, וי"ל … הכא הכל בא כאחד (וכיון שבסוף התהליך נתקדש המקום אע"פ שהראשונה נפסלת אין כאו בעיה), (מסיים הרשב"א את הדיון, כי כל זה רק להו"א בסוגיא ולא למסקנה, כי) מיהו במסקנא לא קשיא מידי דהכל (נעשה) ע"פ נביא (בהוראת שעה ולא על פי כללי ההלכה הקבועים), כנ"ל".
בשבוע הבא נסביר מה ההבדל בין שיטת בעלי התוס' לשיטת הרשב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
