ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
האמת היא, שמצד אחד, העולם מלא כל הזמן דברים טובים ולא כל כך שמים לב אליהם – כמו העובדה שמדי יום נולדים ילדים וברוך ה' מוסיפים שמחה וששון. עצם זה שיש ברייה חדשה בעולם זה עניין של שמחה, ויש עוד שמחות בעולם, ברוך ה'. אם אדם אוסף את הדברים השמחים, אפילו דברים של מה בכך כמו הנאה מארוחת בוקר טובה, הוא רואה שיש בחייו המון טוב. ויחד עם השמחות ישנן המון צרות. אז כששותים לחיים, זה פשוט שיהיה לחיים. ו'חיים' פירושו, עם כל המשמעויות של חיים: חיים של טובה, ברכה ושפע ושל יציאה מההסתר אל הגילוי.
צריך להתפלל על זה, שכל דבר ודבר יהיה לחיים. יש דברים רבים שאנחנו לא יודעים מה יהיה סופם, וצריך להתפלל עליהם שיהיו לחיים. ושיהיה עוד חיים ועוד חיים, ובכל דבר, שיהיה ביתר עמקות בתוך החיים האלה.
שיהיו חיים - עם כל מה שיש בהם, עם כל הפירושים שלהם - שזה מתחיל מ"אלוקים חיים" עד "ארץ החיים" ועד העניין של "חיים עד העולם".
חיים טובים!
לכל אדם יש כל מיני משאלות - משאלות לב קרובות ומשאלות לב רחוקות.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
303 - האם יש מתכון ליראת שמיים?
304 - פה גדול
305 - על הכורח לשאול שאלות
טען עוד
מצד שני, זו הרי שאלה גדולה - כיוון שהוא יודע הכל, למה אני צריך להתפלל? מסתבר שהקדוש ברוך הוא רוצה - כמו שלפעמים אבא של ילד קטן רוצה – שאנחנו בעצמנו נגיד את זה. הוא אומר: "תגיד את זה! לא מפני שאני לא יודע מה שאתה רוצה; אני יודע. אבל תגיד את זה, תפרש את זה בשפתיים, מפני שאני רוצה לשמוע את זה ממך". כאשר אדם עומד בתפילה מול הקדוש ברוך הוא, הוא אומר: "כל הנסתרות והנגלות ידועות לך, אבל אתה רוצה שאני אגיד את זה, לפעמים אתה רוצה שאפרש בשפתיים, לפעמים אתה רוצה שלפחות אפרש בלב".
כשאדם עומד בתפילה הוא אומר: "ריבונו של עולם, אתה יודע את כל זה, ואתה יודע מה ראוי ומה נכון בשבילי, ובכל זאת אני מבקש". וקורה לפעמים שהקדוש ברוך הוא נותן לבן אדם דבר שלא מגיע לו, רק מפני שהוא מבקש, ואחר כך יש לו צרות עם זה. לכן היו אומרים, שאדם לא יתפלל לשאת דווקא אישה פלונית. מדוע? מפני שיכול להיות שהקדוש ברוך הוא יגיד: "טוב, אם הוא רוצה - הוא יקבל אותה", ואז יהיו לאותו אדם צרות וייסורים בגלל זה.
בתפילות אנחנו פונים ל"אבינו" ול"מלכנו". אלו שני מופעים שונים של הקדוש ברוך הוא: יש מופע של "אבינו" ויש מופע של "מלכנו"; כשאדם עומד לפני המלך הוא עומד דום, אבל כשהוא עומד בפני אבא הוא לא עומד דום. לכן, בברכת "השכיבנו", בכמה מנוסחאות תפילה, יש נוסח מדויק: "השכיבנו אבינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום"; כשאדם הולך לשכב, הוא לא יכול לעשות זאת לפני המלך - כי אם הוא רוצה למתוח את רגלו הימנית, זה לא מתאים לפני המלך. לפני אבא אפשר לעשות את זה; אדם יכול להתהפך על הגב ועל הבטן ולהתגרד, מפני שזה אבא שלו. רק כך, לפני אבא, אפשר ללכת לישון; מול המלך אי אפשר ללכת לישון, מפני הפחד והאימה, לכן אומרים: "השכיבנו אבינו". לעומת זאת, כשאדם קם בבוקר, הוא צריך לדעת שהוא עכשיו גם משרת את המלך, הוא לובש את המדים והולך עכשיו לשרת את המלך. לכן על הקימה בבוקר מתפללים: "והעמידנו מלכנו".
נאמר על חוני המעגל שהוא כבן המתחטא לפני אביו, אבל האמת היא שכל אדם מישראל, במובן מסוים, במדרגה הזאת - הוא כמו בן שמבקש: "תן לי תפוחים, תן לי אגסים, תעשה לי ככה, תעשה לי ככה". צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא, הוא "אבינו, אב הרחמן, המרחם" - בכל מיני דרכים. יכול להיות שאדם מבקש מהקדוש ברוך הוא על כל מיני קטנות, אבל הוא מדבר בפני "אב הרחמן". אב הרחמן מוכן להתעסק אתי ולשמוע מה שיש לי לומר. ומה לעשות שבדיוק מגרד לי פה, אז אני מבקש שיעזור לי בעניין.
הקדוש ברוך הוא אומר לאדם: "תגיד לי מה אתה רוצה, תבקש, תדבר יפה, תגיד תודה. לא מפני שאני לא יודע מה שאתה רוצה להגיד, לא מפני שאני צריך את טובתך. תגיד תודה - זה חינוך טוב בשבילך שתגיד תודה". הוא יודע כל מה שאדם הולך לומר, והוא גם זה שדורש זאת ממנו, בכל זאת, להגיד את הדברים האלה כאדם.
באשר אנו בני אדם, ובאשר אנו בני אדם מישראל, העולם שלנו מורכב ומלא מכל מיני דברים. הקדוש ברוך הוא לא דורש ממני להפוך להיות ברייה חדשה - הוא לא דורש ממני להיות דרקון, לא דורש ממני להיות נחש ולא דורש ממני להיות צפרדע; לכל אלה יש תפקיד בעולם, והקדוש ברוך הוא דואג להם לפי צרכם. אנחנו בני אדם. במדרש כתוב, שכשהקדוש ברוך הוא ברא אדם, הוא עמד באופוזיציה מול כל המלאכים, מפני שהמלאכים אמרו שלא כדאי לברוא את האדם. ובאמת, לפי איך שאנחנו מתנהגים מפעם לפעם, זו שאלה טובה...
אולי כמו שיש מלאכים שהם פועלי תפילות, שהם אלה שמטפלים בתפילות, יש גם מלאכי חבלה - שמביאים את העיתונים היומיים לפני הקדוש ברוך הוא, להראות לו מה עושים בני האדם. בכל אופן, הקדוש ברוך הוא מכיר את העיתונים, ויודע גם את מעשיהם של בני האדם, ואף על פי כן הוא עדיין רוצה בקיומנו, עדיין רוצה בהמשכיות הקיום שלנו.
לפעמים יש ילד קטן, שהוא יותר מדי קטן מכדי שיהיה אפשר לבקש ממנו דברים. אבל גם מהילד הקטן הזה אפשר לבקש משהו - אפשר לומר לו: פתח פה גדול שאפשר יהיה להאכיל אותך. זה בדיוק מה שהקדוש ברוך הוא אומר לנו: "הרחב פיך ואמלאהו" - פתח פה גדול. זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר במילים הכי פשוטות: "הרחב פיך" – תפתח פה גדול, לא פה קטן, מפני שאני רוצה למלא אותו, אני רוצה להכניס לך דברים טובים בפה. אם אתה שומר על פה סגור עם שפתיים קפוצות, איך אני יכול להאכיל אותך?! אני יכול לתת לך מכות כדי שתפתח את הפה, אבל האם זה כדאי?! יותר טוב שתפתח את הפה כמו ילד טוב, יותר טוב שתפתח את הפה לבד.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
