ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
התחכום והמורכבות הקיימים בעולם מהווים בסיס לאחד הנתיבים דרכם מגיעים אנשים רבים לאמונה באלוקים. כיון שנתיב זה לאמונה הינו מפורסם ועתיק יומין לא נאריך בו, אלא נציין בקיצור שהסבירות לכך שהתחכום המתגלה בנבכי האטום והקוורקים, במרחבי הקוסמוס הכולל קוואזרים אדירים וצבירי גלקסיות עצומים, בפלאי גוף האדם וברמת דיוק שבקבועי הטבע הינו מקרי – שואף לאפס המוחלט. המסקנה העולה מכאן היא שהיקום נוצר על ידי מישהו, כשם שאם נראה מכונית באי המיושב בקופים בלבד נניח שהיא נוצרה ע"י אדם, ולא על ידי משחק אקראי של הקופים.
נתיב נוסף המביא רבים לאמונה הוא המצפון הנטוע בנפש האדם, מצפון המעיד על קיום מקור מוחלט לעולם, הנותן תוקף לערכים, למוסר ומידות. בהמשך נרחיב בביאור נתיב זה.
בשני פרקי המאמר נדון בשאלה האם וכיצד גילויים מדעיים חדשים משפיעים על תוקפם של שני נתיבי אמונה אלו. לצורך העניין נתמקד בשתי תאוריות שקיבלו חיזוקים אמפיריים: תאוריית 'המפץ הגדול', שהוכחה לאחרונה על ידי ממצאים רבים, למשל כשנמצא ששיעור הקרינה הקוסמית ביקום הינו בדיוק כפי שהתאורייה ניבאה, ותאוריית האבולוציה, שגם לה יש חיזוקים בנקודות מסוימות שלה. על פי תאוריה זו, מליארדי השנים בהן כדור הארץ קיים הן זמן מספיק להיווצרות מספר רב של מוטציות גנטיות, כך שהמוטציות המתאימות לתנאי הטבע, הן אלו ששרדו. בלי להיכנס לפירוט התאוריות ולביסוסן המדעי 1 , ניתן לומר שהן מציעות (או מבקשות להציע) הסבר כיצד על פי חוקי הטבע נוצר התחכום והמורכבות הגדולה שביקום, וכיצד השתמרה הנטייה המוסרית באדם.
האם תהליכי המפץ הגדול והאבולוציה שומטים את הבסיס מנתיב האמונה הבנוי על התחכום שביקום ועל המוסר שבאדם, כלומר האם הם אכן מהווים הסבר אלטרנטיבי לתחכום זה גם ללא ההנחה שעומד מאחוריו גורם תבוני, והאם הם אכן מהווים הסבר אלטרנטיבי לקיומו של המצפון גם ללא ההנחה שעומד מאחוריו מקור מוחלט הנותן לו תוקף?
גבולות הדיון
טרם נתחיל בדיון, נבהיר את גבולותיו:
א. המדע והאמונה עוסקים במישורים שונים: המדע עוסק בגילוי תהליכי הטבע ובמציאת החוקיות שבהם, והאמונה עוסקת בהכרת מי שאמר והיה הטבע. המדע עונה על השאלות 'מה' ו'איך', והאמונה עונה על השאלות 'מי' ו'למה'. על כן, מובן שאין סתירה בין המישור המדעי למישור האמוני, כפי שלמשל מסופר בתנ"ך שה' מוריד גשם על ידי עננים. עובדת אי הסתירה בין אמונה למדע לובנה בעבר במאמרים רבים, ונראה שכיום היא מוסכמת הן על אנשי תורה והן על אנשי מדע. כיון שכך, נבהיר מראש שבפרק זה לא נעסוק בשאלה האם המדע סותר את האמונה, אלא בשאלה האם לאור הממצאים המדעיים יכול עולם הטבע עדיין להוות נתיב דרכו ניתן להגיע לאמונה, או שהממצאים המדעיים שומטים את הבסיס לנתיב זה, שכן הם מציעים הסבר אלטרנטיבי לתחכום שבטבע.
לא זו בלבד שהאמונה והמדע אינם עומדים בסתירה, הרב קוק אף ראה ברעיון האבולוציוני רעיון שמתאים מאוד לפנימיותה של התורה, המתארת את העולם במונחים של התפתחות מתמדת 2 . אך עניין זה חורג מנושאו של מאמר זה.
ב. לא ניכנס כאן לדיון ביחס לתוקף המדעי של תאוריית האבולוציה והמפץ הגדול, כי כל התייחסות לכך במסגרת קצרה זו תהיה לא רצינית, ומה עוד שכותב שורות אלו אינו מומחה בעניין. לצורך השאלה העקרונית נניח שתוקפן המדעי של תאוריות אלו הינו מוכח כיום, או יוכח בעתיד 3 .
בשני הפרקים הבאים נתייחס לשני נתיבי האמונה שהזכרנו למעלה. בפרק הראשון נתייחס לנתיב המתבסס על התחכום שביקום, ובפרק השני נתייחס לנתיב המתייחס למוסר ולמצפון.
^ 1.המעוניין יוכל למצוא על כך בשפע במרשתת, כמו גם בספרים עממיים רבים.
^ 2.ראה אורות הקודש חלק ב', 'התעלות העולם' סעיף י"ט.
^ 3.תאוריית המפץ הגדול נחשבת כמוכחת, אך ביחס לתאוריית האבולוציה – יש שלבים בתהליכים המתוארים בה שהמדע לא הצליח להסביר, ואולי גם לא יצליח. אולם כיון שאנו דנים בשאלה העקרונית, נניח לצורך הדיון שבעתיד שלבים אלו יוסברו אף הם, כדרכו של המדע לגלות עוד ועוד דברים על העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
