ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- יום ירושלים תשס"ד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת מרים שתח'
מורי ורבי, ומורנו ורבנו ראש הישיבה שליט"א, שהקב"ה יאריך ימיו בבריאות ובכוחות להמשיך לשאת במשא הנפלא הזה של הנהגת הישיבה והנהגת הציבור הרחב כולו, כבוד כל הרבנים, כל אנשי הציבור שנמצאים אתנו והציבור היקר והקדוש, תלמידי הישיבה ותלמידי הישיבות.
לא היו ימים גדולים מאז קום המדינה ועד היום הזה כמו ימי מלחמת ששת הימים, ולא היה יום גדול לעולם היהודי כולו כמו היום שבו נכבשה העיר העתיקה ושמענו את ההכרזה 'הר הבית בידינו'. כל מי ששמע את ההכרזה, גם אנשים רחוקים שמעולם לא חשבו על הר הבית, באותה שעה כולם התעוררו, דמעות זלגו מהעיניים, ואחזה התרגשות עצומה בכל העולם היהודי. ודאי שלא היה יום כזה גדול בכל ימי המדינה, ואולי גם מאז חורבן הבית.
באותם ימים המדינה הפכה בבת אחת ממדינה קטנה וחלשה, למדינה גדולה וחזקה, למעצמה אזורית. כל העולם עמד משתאה אל מול הניצחון הגדול. במיוחד בלטה ההצלחה לנוכח החששות הכבדים שליוו את הימים שקדמו למלחמה. ממצב של פחד ודאגה מפני המלחמה הקשה העומדת לפרוץ, הגיעה לפתע ישועה גדולה, בלתי צפויה. באותה שעה הלבבות נפתחו ומעומקים חבויים פרצה השמחה של הלב היהודי הקשור להר הבית מקום בית מקדשנו. לא היו ניסים גלויים ממש במלחמה, אבל הצירוף של האירועים, ההצלחות המרובות המצורפות יחד הראו שיד ה' בדבר. כולם הרגישו שכך הדבר, יד ה' מובילה אותנו ומסייעת לנו בדרך הגאולה בצורה כל כך נפלאה. כל העולם כולו עמד משתאה מול הניצחון הגדול הזה של מלחמת ששת הימים.
מאז מלחמת ששת הימים, מאז ששבנו הביתה, אמנם לבית החרב עדיין, החל בישראל תהליך של תשובה. לפני קום המדינה היה זרם של מתרחקים בלבד, חלק ניכר מהנוער הדתי לזרמיו התרחק. מאז קום המדינה, היהדות הדתית החלה להתייצב וזרם ההתרחקות הלך ופחת, אבל עדיין לא התחיל מהפך, עדיין לא התעוררה התופעה של בעלי תשובה. לא התחיל תהליך של התקרבות רחוקים. הפגישה עם הר הבית והכותל המערבי עשתה מהפכה בלבבות. גם אצל רחוקים מאמונה, גם אצל כופרים, כביכול, הבזיק אור אמונה והתברר כי מתחת למעטה הכפירה החיצוני מסתתר לב יהודי מאמין. ומאז מלחמת ששת הימים, מאז כיבוש ירושלים והר הבית התהפך הגלגל, והחל תהליך של התקרבות והוא נמשך והולך ומתגבר, ולפגישה עם הכותל המערבי עם הר הבית יש חלק מרכזי בתהליך התשובה.
אולם, האור הגדול שהאיר באותה שעה נקלט ומילא את אלה שהכינו כלים לקבלו, הם הציבור הדתי שמאז הוא הולך ומתחזק. אך הרחוקים מאמונה, שלא היו להם כלים רוחניים לקבל את האור, הם ראו אותו לשעה בלבד. מאז יש שני תהליכים מנוגדים בתוך עם ישראל, החלק המאמין מתחזק באמונתו, גדל ומתרחב, ולעומתו החלק בעם שרחק מאמונה - מתרחק ומתדרדר. זו תקופה של בירורי דרך בעם ישראל, הדרכים מתחדדות ואנו מתקרבים לפרשת דרכים שבה אי אפשר עוד יהיה לפסוח על שתי הסעיפים, מתקרב יום בואו של אליהו הנביא התובע בירור, האומר: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים"? (מלכים א יח, כא), ומביא את העם להכריז: "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים" (שם לט).
"כי לי הארץ"
בזמן האחרון, במבצע "פנים אל פנים" (לאחר ההכרזה על תכנית עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון) התגלה הכוח הגנוז בציבור שלנו, והתגלה גם שהלבבות של עם ישראל פתוחים. אני חושב שהגענו לשלב חדש בדרך התשובה ובדרך הגאולה: מעתה עלינו לעשות מהפכה, ליישר את ההגה של המדינה ולהחזיר את המהלך לדרך הישרה. ההגה של המדינה נמצא בנטייה שמאלה, הוא ירד מהדרך לדרך מסוכנת ואנחנו צריכים לתקן את הסטייה. התחלנו כבר בצורה די מוצלחת. אנחנו צריכים להמשיך בפגישות של "פנים אל פנים", לחבור לציבור המסורתי הנאמן לתורה ולארץ - ומלמטה למעלה, לפעול מהציבור אל ההנהגה. לפעול על האוחזים בהגה לעזוב את חלום השלום שאינו בר השגה. על שלום כזה נאמר שכל הבורח מן השלום - השלום רודף אחריו, וכל הרודף אחר השלום עם הרוצחים השפלים, השלום בורח ממנו. העיסוק האובססיבי בשלום עם אירגוני המרצחים קורע את העם. צריך להזיז את הנושא הזה מסדר היום ולהוציא אותו ממרכז הדיונים. צריך להתרכז באחדות העם בארץ ובאחדות העם כולו, להרים את הדגל שאנחנו המדינה של העם היהודי כולו, לתת אזרחות לכל יהודי בעולם, ולהפוך למדינה של שנים עשר מיליון יהודים בעלת זהות יהודית. מדינה של שנים עשר מיליון יהודים צריכה להיות גדולה והיא לא יכולה להסתפק בשטח קטן, גם מה שיש היום לא מספיק והיא צריכה לקבל את כל מה שהקב"ה הבטיח לנו. מי יודע אם לא בגלל שלא כולנו נמצאים כאן קיימים כל הקשיים, הקב"ה אומר שמכיוון שלא באו כולם לא מגיעה לנו ארץ רחבת ידיים על כל גבולותיה.
צריך לעשות שינוי כיוון. המדינה היא מדינת העם היהודי, של כל העם היהודי כולו. לעם היהודי שייכת כל הארץ, אנחנו לא ניסוג משום שעל ולא ניטוש שום מאחז מארץ חיינו, וגם אם יכריחו אותנו בכוח לרדת מאיזה מאחז ויכפו את שוטרינו ואת חיילינו המסכנים לעשות את הדבר המוטעה הזה ובעל כרחם להיאבק בנו - זה לא יעזור, אנחנו נחזור ונחזור ונחזור ונחזור, עד אשר יוחלט: כל ארץ ישראל לעם ישראל. "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ" (ויקרא כה, כג). אומר הרמב"ן (השגות הרמב"ן לספר המצוות, לא תעשה רכז) שהכוונה היא שהארץ לא תימסר לגויים.
מגדולת היום הזה, יום ירושלים, מגדולת המקום הקדוש אליו שבנו ביום הזה - הר הבית מקום מקדשנו, הננו שואבים את העוצמה להמשיך בעוז להאיר את אור התורה והאמונה. ממקום הקודש הננו שואבים את הביטחון. יש לנו על מי להישען - על אבינו שבשמים. חזק ונתחזק, "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו" (ירמיהו יז, ז), ובה' נעשה חיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
