ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אין כל קדושה בדמוקרטיה. יש קדושה במדינה יהודית בארץ ישראל שבה מתקיימת מצוות יישוב ארץ ישראל. אך בדמוקרטיה אין קדושה, ושום מצווה אפילו קלה אינה נדחית מפני הדמוקרטיה. אדרבה כל תוקף ערכה של המדינה הוא מכוח התורה, וכל דבר שמנוגד לתורה פוגם בערכה ובתוקף קיומה.
תחושה שמי שנגד סירוב, יש לו אחריות כלל ישראלית, והוא שוקל שיקולים כלליים, לעומת תומכי הסרבנות שלא הביאו בחשבון את כל השיקולים.
ההפך הוא הנכון. מי שקורא לסירוב פקודת העקירה, מביט במבט ארוך של דורות , ומתוך אחריות כלל-ישראלית לדורות, רואה את הנזק של מילוי פקודה זו, שיש בה הכרזה של ויתור על חלקי ארץ-ישראל, שהיא חילול ה' נורא. הנכונות לוויתורים מקעקעת את בסיס הטענות העיקרי שלנו, שאנו שבנו לארצנו ארץ מולדתנו. ועל מולדת לא מוותרים בכל מחיר.מי שמוותר מודה שזו אינה ארצו. מי שמתנגד לסירוב פקודה, רואה רק את ההווה המצומצם הפופוליסטי.
איזה מחיר עלינו לשלם [אם בכלל] כדי להשתלב בצבא בתפקידי קצונה?
השירות בצבא הוא מצווה חשובה להגן על עם ישראל וארץ ישראל. ההשתלבות של דתיים בתפקידי קצונה יכולה לתרום תרומה לחוסנו של הצבא. אבל יש מקום לזה רק אם החיילים הדתיים יוכלו לשמור על הרמה הדתית הגבוהה שלהם, ולא לרדת ממנה. ולא לעבור על אף מצווה קלה בשביל להשתלב בצבא. במידה ולא ניתן לקיים התנאי האמור, עדיף לתרום למדינה באופנים אחרים, וישנם רבים כאלה, ולא פחות חשובים.
האם הצבא אינו אחד המקומות החשובים שבהם דווקא צריך לשאוף להשתלב?
אכן הצבא מקום חשוב, אבל לא אידיאלי. צבא זה כוחנות, וכאשר יש הכרח הוא מצווה גדולה, אבל לא אידיאלי. המטרה שלנו "לא בחייל ולא בכוח כי אם ברוחי". להיות אור לגויים, להשפיע עליהם, ולא בכוח להכריח אותם לקבל את דעתנו. אכן בגלל ההכרח להגן על המדינה על העם ועל הארץ, מצווה גדולה לשרת בצבא. אבל להשתלב אין פירושו להתבטל ולאבד את המעלה הרוחנית, להשתלב פירושו לשמור על העצמאות והעצמיות הרוחנית ולתרום בכך את המעלה המיוחדת של בני תורה לצבא.
מהן גבולות ההשתלבות והשותפות שלנו במפעל בניין הארץ?
איני מסכים לניסוח של השאלה. אנחנו איננו גוף נפרד שדן איך להשתלב במדינה. המדינה אינה שייכת לאחרים. המדינה היא שלנו כמו של כל חלק אחר בציבור, ואנחנו משולבים בה ושותפים בה, ופועלים יחד עם כל חלקי הציבור. המיוחד אצלנו שאנו נותנים למדינה את ערכה האמיתי, את הנשמה, את הזהות, את התוכן הרוחני שלה, שבלעדי זה אין למדינה זכות קיום.
מה תהיה ההשלכה של פרישת עשרות קצינים בכירים דתיים אם בכלל?
אם יודחו עשרות קצינים דתיים בגלל הסירוב, כולל קצינים בכירים, זה אומר שהצבא יכול להסתדר בלעדיהם ואינו מוכן לקבל אותנו ואת עקרונותינו. אנחנו נלך לשרת את העם במקום שרוצים אותנו, שם גם נוכל לשרת את העם בצורה היותר טובה. אפשר לתרום בהרבה תחומים למדינה- במסחר, בכלכלה, בתקשורת... הגיעה השעה לזקוף קומה, ובעיקר על הנוער שלנו לפתח ביטחון עצמי, כבוד עצמי וגאווה אמונית. אנחנו אוהבים מאוד את המדינה ואת העם שלנו ואנחנו שואפים לתרום ולהיות שותפים בכל תחומי העשייה, אבל שותפים שווים ולא נחותים. ובכל מקום שנוכל להיות שותפים שווים- שם נלך ונתרום. קיום התורה הוא שמקיים את כלל ישראל ואחדותו, והפרת דבר ה' ,חלילה, פוגעת בכלל ישראל ובאחדותו.
לכידות ואחדות סביב הסרבנות, תיצור מומנט בקרב הציבור הכללי.
אם הציבור שלנו יתאחד סביב העיקרון שאין משתתפים בעקירת יישובים, וכל החיילים והקצינים הדתיים, יעמדו כחומת פלדה ולא ישתתפו בעבירה חמורה זו, מעמדם בצבא לא יפגע. אך אם לא תהיה לכידות- אזי זה יפגע בכל החיילים הנאמנים לתורה, בין אם מסרבים ובין שאינם מסרבים. כולם יחשבו כאנשים שנאמנותם לצבא מוטלת בספק. יאמרו: היום הוא אומנם לא סירב, אך מי יודע מה יהיה מחר... אך אם נהיה מאוחדים כולנו בסירובנו, אז יבינו כמה עמוק הקשר שלנו לא"י, ושאי אפשר לבקש מאיתנו לעשות מעשה כה מנוגד לאמונתנו.
האם קצינים דתיים ברמה דתית נמוכה, שמגיעים לעמדות מפתח, עלולים להזיק יותר מאשר להועיל, אם יפעלו בניגוד לערכי התורה?
קצינים דתיים ברמה דתית נמוכה, שמגיעים לעמדות מפתח , אמנם מצד אחד הם מועילים בעצם העובדה שהם ממשיכים להיות שייכים לציבור שומרי התורה , וכלפי החילונים יש בזה ערך מסוים. אך מאידך גיסא, לפעמים מחוסר ביטחון בהשקפתם הם חושבים שצריכים להראות נאמנות לצבא על חשבון שמירת מצוות, וזה גורם זילות לתורה. גם ההתחשבות שלהם ברצון החיילים לשמור מצוות בשלמות, פחותה מההתחשבות של קצינים חילונים ומה שאני אומר אינו השערה אלא בדוק עפ"י הניסיון. כמובן זה גם תלוי באופי, ולא רק ברמה הדתית, ולא התכוונתי לעשות הכללה אלא לציין תופעה מצויה.
גם אם חושבים שצריך לסרב פקודה, מדוע אין הנחייה פרטית נקודתית על כך, ובכך לא להפוך את סירוב הפקודה לדגל מתנוסס?
קריאה המונית לסירוב פקודה, היא קריאה לקיים את דבר ה' ולא לעבור על התורה. אין כאן איסור פרטי. זהו איסור חמור ביותר, ומצווה למנוע מלעבור על איסור כה חמור. ככל שירבו המסרבים לקיים הפקודה, כך יתמעט חילול ה' הנורא שבפקודה.
מדוע רבנים צריכים להתערב בהנחיות שיוצאות מהדרג המדיני בטחוני?
רבנים מחויבים להתערב בכל שאלה שנוגעת לדרכו של עם ישראל עפ"י התורה. התורה מדריכה אותנו בשאלות פרטיות וכלליות כאחד, וכאן יש מצוות התורה לכבוש וליישב את א"י, ולא לתת חלילה חלקים ממנו לנכרים.
מדוע סירוב פקודה איננו קריסת כל הבניין האמוני עליו גדלנו עפ"י תורת הרב זצ"ל?
אדרבא, ההפך הוא הנכון, מילוי הפקודה לעקור יישובים זה קריסת כל הבניין האמוני עליו גדלנו עפ"י תורת הרב. כל מעמדה וערכה של המדינה נובעת מתוך התורה, על כן מתוך התורה אנו יודעים שהמדינה נפגעת מפגיעה בא"י, ועלינו למנוע כל חולשה בשלמות א"י . הקשר למדינה אינו נבנה ע"י משמעת חיצונית להחלטות הממשלה שהינם מתחלפות ומשתנות, אלא ע"י קישור עמוק לעמ"י ולא"י. קשר לצד הסגולי הנשמתי. ואם יש מעשים חיצוניים שנוגדים את הסגולה, הם המפוררים את האומה, ומי שמתנגד להם שומר על אחדותה באמת.
מה משמעות נאמנות ל"כלל ישראל" בתקופתנו? האם נאמנות ל"כלל ישראל" לדורותיו יכול לבוא אף במחיר של הליכה נגד עם ישראל החי בדורנו?
מי מייצג את עם ישראל החי וקיים בדורנו. הסקרים המשתנים מיום ליום? ראש הממשלה ששינה את דעתו בניגוד לציבור המצביעים? כל אחד מדבר בשם עם ישראל וטוען שהרוב איתו, ולמה רק לנו אסור לטעון כך, כשאנחנו באמת מייצגים את העם החי כעת ותמיד. ואם יהיה משאל עם, הדבר יוכח איזה ציבור גדול תומך בדעותינו.
האם אין סכנה להמשך נאמנות הציבור שלנו למדינת ישראל כאשר תצא קריאה המונית לסירוב פקודה?
כבר אמרנו שדווקא מתוך הנאמנות לתורה המכוונת אותנו לנאמנות למדינה, יוצאת הקריאה לסירוב , כי החלטת הממשלה היא פוגעת במדינה, ואנו נאמנים למדינה ולא להחלטה שגויה של הממשלה. השואל מערבב כל הזמן את היחס להחלטות הממשלה והיחס למדינה. צריך לדעת שאין זה אותו הדבר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.











