ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תשובה: מוטב להיענש בעונש מאסר לכמה חודשים ולא להיות רשע ואכזר שעה אחת לפני המקום. לעקור יהודים מביתם בארץ ישראל זה פשע, זו רשעות, וכל מי שיעשה זאת יצטער כל ימיו על מה שעשה, חייו יוכתמו במעשה המכוער של רשעות.
שאלה: ואם בגלל אי קיום הפקודה הזו אני עלול להפסיד את מקום עבודתי כשוטר, וחברי, קצין בצבא, עלול להיות מודח, ושאיפותיו להמשיך כקצין בצה"ל לא יתממשו, האם גם אז עלינו לא לציית לפקודה?
תשובה: אין כל היתר לעבור עבירה חמורה זו בשביל פרנסה. כדי לא לעבור עבירת לא תעשה אדם מחויב לתת את כל ממונו, וכדי לקיים מצוות עשה אדם מחויב להוציא עד חומש מממונו. לעקור יהודים מביתם זה פשע וחטא חמור, ועל כן אין להשתתף בזה למרות המחיר הכבד מאוד.
שאלה: נקראתי למילואים בתקופת תמוז. המילואים הם שמירה בגבול ירדן כדי לשחרר יחידות אחרות שיוכלו להשתתף בעקירת היישובים בגוש קטיף. האם עלי לסרב להתייצב כשאני עלול להיענש על כך.
תשובה: גם סיוע לדבר עבירה אסור בהחלט. וגם מי שנקרא לסייע עליו לסרב ולקבל באהבה את העונש. עליו להשתמש בזכות הדמוקרטית - לא לציית לפקודה המנוגדת לאמונתו. הדגשתי את היות הדבר דמוקרטי לא מפני שלולא כן היה צריך למלא את הפקודה, אלא מפני שיש בציבור שלנו כאלה שחוששים שסירוב זה פוגע בדמוקרטיה, ולדעתם זו סכנה לקיום המדינה, וסכנה קיומית מתירה לעבור עבירה משום פיקוח נפש. על כן הוספתי שאין בזה סכנה לדמוקרטיה ולא עוד אלא שזה חלק מהזכות הדמוקרטית אף על פי שזה מנוגד לחוק. דבר זה הוגדר היטב על ידי יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט.
שאלה: אני משרת במחלקה שאמורה להשתתף במעגל הראשון, כלומר באופן פעיל, בעקירת התושבים בחבל קטיף ח"ו. מה עלי לעשות, האם לסרב מראש ולא להשתתף בכל ההכנות לעקירה, או להמשיך עם כולם ובשעת מעשה להצטרף אל התושבים ולעמוד מול החיילים ולמנוע את העקירה?
תשובה: כל מי שבידו למנוע ולעכב את הפשע הנורא הזה עליו להשתדל בכל כוחו למנוע אותו. עליו לשקול היכן ואיך יועיל יותר. אם אמנם תוכל להיות שם ובעת המעשה להשפיע על חבריך שלא יעשו את הרעה הזאת, זה עדיף מסירוב מראש. ודע לך, אתה לא תהיה החייל היחיד שינהג כך. חיילים רבים יצטרפו לתושבים באופן פעיל, ורבים יותר יעמדו מן הצד ולא יוכלו להרים יד על נשים וילדים ולגרש אותם מביתם. רק מי שליבו אטום, וקיצונים מאנשי שמאל מלאי שנאה, ומקצת חיילי מכינות מבולבלים, ינסו לעקור יהודים מביתם. אך בעז"ה לא יעלה בידם, וחבל ארץ ישראל זה יישאר בידינו לתמיד.
שאלה: האם מותר לחסום כבישים האין בזה גזל זמן של אנשים וסכנת נפשות כי אולי חוסמים את דרכם של אמבולנסים כבאיות וכיו"ב?
תשובה: מותר לחסום כבישים כדי למנוע את עקירת היישובים. אדרבא, משום פיקוח נפש מחויבים לחסום כבישים כדי להציל את תושבי אשקלון ושדרות וכל הדרום מסכנת פצמ"רים. אין גדר של סכנת נפשות בחסימת כבישים, כך נמסר ממגן דוד. במאבק ציבורי כה חשוב בעל משמעות לכל עתידה של מדינת ישראל, אין מקום לשאלות האם יש בזה גזל זמן פרטי, גדרי ציבור שונים מגדרי יחיד, ואין להקיש מזה על זה. על כן מצווה גדולה להפגין ולמחות גם בצורה של חסימת כבישים. אם החסימה נעשית ללא אלימות, אזי זו פעולה לגיטימית ודמוקרטית אף שהיא נגד החוק. זכות הציבור לעבור על החוק בצורה כזו תוך שהוא מוכן לשלם את המחיר. שאלה זו מזכירה את הנאמר בגמרא בגיטין נ"ו, אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלינו והגלתנו מארצנו. הוא אמר שאם יקריבו את הקרבן שהביא השליח מרומי, קרבן שהיה בו מום, יאמרו בעלי מומין קרבין למזבח. ואם לא יקריבו אלא יהרגו את השליח, יאמרו מטיל מום בקודשים יהרג. ולא שקל את העובדה שאם לא יעשו אחד מאלה מרחפת סכנה על כלל ישראל. עד כאן בגמרא.
ולענייננו, במדינה דמוקרטית כל הציבור אחראי למה שקורה כי בידו להשפיע ולשנות, ועל כן אין לומר שהציבור שמתעכב אינו שייך לנושא, אלא עליו האחריות, כי עקב שתיקתו או תמיכתו עלתה מחשבת העקירה, ועל כן יש להוכיח את הציבור לתקן את מעשיו. מקור הלכתי לדבר זה שמעתי שהביא הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג: מובא בדרכי משה סי' יא בשם הכול בו, שאם אדם מסרב לבוא לבית דין ותבעו אותו ג' פעמים ואינו בא, יכול לבטל בבית הכנסת שלו, כלומר לעכב את הציבור, ולהכריז על הסרבן, ואם זה לא עוזר, מותר לבטל את התפילה בכל בתי הכנסת, כלומר לעצור את התפילה כדי להפעיל לחץ על הסרבן. ולמה מותר לגזול זמן הציבור - אלא כך הסדר. ויש גם לפרש כי על הציבור מוטל ללחוץ על העבריין שיתקן מעשיו. כי כל ישראל ערבין זה לזה ואין בזה גזל זמן.
אחר הניסיון המוצלח של חסימת הכבישים ביום שני שעבר, רבים מאלו שפקפקו בערך של חסימת הכבישים חזרו בהם ומודים, שזו אחת מדרכי המחאה שעשויה לבטל את המחשבה הרעה של עקירת היישובים. מעתה כולנו קרואים בנערינו ובזקנינו להשתתף במחאה הבאה תוך נכונות לשלם מחיר ולהיעצר. מסירות והקרבה של ציבור גדול יהפכו בוודאי את הגזירה לטובה. אך תנאי להצלחה, מחאה שאין בה אלימות ואין בה היגררות אחרי פרובוקציות של שוטרים גלויים ונסתרים כ'שמפניה' וחבריו. גם אם שוטרים ינהגו באלימות מופרזת שלא כחוק, יש לשמור על איפוק מירבי בדיבור ובמעשה, אי תגובה זהו סוד ההצלחה. מאידך אנו תובעים מהמשטרה לשמור על החוק לפרטיו. מותר לה לעשות את המוטל עליה אך רק לפי החוק. אם אנו ננהג באיפוק והמשטרה תשמור על החוק זו תהיה הדמוקרטיה במיטבה.
ב"ה תיהפך הגזירה לטובה ולברכה, ונזכה לחיזוק אחיזתנו בכל ארץ ישראל,ארץ מולדתנו, ארץ ד', ארץ החיים, ארץ הקודש, כמובטח לנו ולאבותינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










