ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ג. צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מְחֻבָּר תָּמִיד עִם תַּמְצִית הַטּוֹב הָאֱלֹהִי• הַמְקֻשָּׁר בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ•, וּבָזֶה הוּא זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה. כִּי תָּמִיד יִגָּלוּ נֶגֶד עֵינָיו גֵּרְעוֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו, שֶׁהֵם נוֹבְעִים מִמְּקוֹר הַהִתְנַכְּרוּת•, שֶׁהִתְנַכֵּר לָאֻמָּה הָאֱלֹהִית, שֶׁהִיא צוּר חֻצַּב• וּמְקוֹר כָּל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. אַל יִבָּהֵל מִלִּהְיוֹת מְחֻבָּר עִם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּהִסְתַּעֲפוּת הָעֲנָפִים הַפְּרָטִיִּים נִמְצָאִים גַּם כֵּן רְשָׁעִים וְגַסִּים, אֵין זֶה מְגָרֵעַ בִּמְאוּמָה אֶת הָאוֹר הַטּוֹב הָאֱלֹהִי שֶׁל כְּלָלוּתָהּ*, וְנִיצוֹץ נִשְׁמַת אֱלוֹהַּ שָׁרוּי הוּא גַּם בְּכָל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַיּוֹתֵר נְפוּלוֹת•*. וּמִתּוֹךְ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל חוֹבֶקֶת בְּקִרְבָּהּ• אֶת הַטּוֹב הָאֱלֹהִי, לֹא רַק לְעַצְמָהּ כִּי אִם לְכָל הָעוֹלָם, לַיְקוּם כֻּלּוֹ, הֲרֵי הוּא בָּא מִתּוֹךְ הַדְּבֵקוּת הָעַזָּה בְּתוֹכִיּוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה - לִדְבֵקוּת בֵּאלֹהִים חַיִּים, עַל פִּי הַבְּרָכָה הָאֱלֹהִית הַמְלֵאָה כֹּל, וְאוֹר שְׁכִינָה שׁוֹרֶה עָלָיו בְּכָל הֲדָרָהּ וְעֻזָּהּ.
צרת הציבור
ד. אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת בְּצָרַת הַצִּבּוּר כִּי אִם כְּשֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת דְּרָכָיו וִיתַקֵּן מִדּוֹתָיו וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּצָרַת הַצִּבּוּר בְּעֹמֶק הַלֵּב, הִיא עַצְמָהּ, הִיא גַּם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה•, שֶׁזּוֹכִים לָזֶה רַק זַכֵּי הַנֶּפֶשׁ תְּמִימֵי דֶּרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ד'.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
97 - אורות התשובה פרק י"ג א'-ב'
98 - אורות התשובה פרק י"ג ג'-ד'
99 - אורות התשובה פרק י"ג ה'-ו'
טען עוד
תַּמְצִית הַטּוֹב הָאֱלֹהִי – הטוב האלוהי בצורה כוללת ומרוכזת. הַמְקֻשָּׁר בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ – שורש נשמתה של כללות האומה נעוץ בטוב זה. הַהִתְנַכְּרוּת – החטאים הם סטייה של האדם מהפנימיות של נשמתו אל צדדים חיצוניים. צוּר חֻצַּב – האומה האלוהית היא האבן החזקה שממנה הוא נוצר. נְפוּלוֹת – ירודות. חוֹבֶקֶת בְּקִרְבָּהּ – מכילה. הִיא גַּם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה – היכולת להשתתף מעומק הלב בצרת הציבור, ניתנת לאדם כשכר על מצוות שעשה.
ביאורים
כפי שכבר ראינו, בנשמת ישראל קיימת תמצית של הטוב האלוהי שקיים בעולם כולו. לכן, ככל שאדם מחובר יותר לנשמת ישראל כך גם מתעורר בו הצורך לשוב בתשובה. כלומר, יש להתאים את המעשים החיצוניים לטוב שקיים בפנימיות. במובן זה, הופכת הנשמה שנמצאת בקרבנו להיות מעין אלומת אור שמעמידה אותנו מול עצמנו בבחינה – באיזו מידה אנחנו מתאימים בהתנהגותנו לנשמה ושייכים לה. במובן זה, החטא הוא בהתנכרות לנשמת ישראל. זוהי תנועה המנוגדת לאופי הלאומי שלנו.
בפסקה ד' מבאר הרב קוק, שללא תיקון המעשים והמידות אין אפשרות להרגיש ערבות הדדית ולהצטער בצער הציבור. הסיבה לכך היא שככל שהמידות והמעשים מתוקנים יותר, כך הנפש נעשית רגישה יותר לזולת ולצרכים הרוחניים שלו ולא רק לצרכים הפרטיים-האנוכיים.
הרחבות
* מדוע לא הוזכרו מעשיו הטובים של אברהם אבינו לפני בחירתו?
אֵין זֶה מְגָרֵעַ בִּמְאוּמָה אֶת הָאוֹר הַטּוֹב הָאֱלֹהִי שֶׁל כְּלָלוּתָהּ. המהר"ל מבאר שיש הבדל בין בחירה באדם פרטי לבחירה בעם ישראל: בחירה באדם פרטי תלויה במעשיו, לכן לפני הבחירה בנֹח הוזכר שהיה צדיק. לעומת זאת הבחירה בעם ישראל היא בחירה עצמית שאינה תלויה במעשיהם, ואף אם יחטאו – הבחירה קיימת. לכן לא הוזכרו מעשיו הטובים של אברהם אבינו לפני בחירתו, שכן הבחירה באברהם הייתה בחירה כללית בו ובזרעו [נצח ישראל יא].
* מה ההשלכה המעשית לכך שיש בכל יהודי שורש אלוהי?
וְנִיצוֹץ נִשְׁמַת אֱלוֹהַּ שָׁרוּי הוּא גַּם בְּכָל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַיּוֹתֵר נְפוּלוֹת. בגמרא מסופר שבשכונתו של ר' מאיר גרו אנשים רשעים שציערו אותו, ור' מאיר התפלל עליהם שימותו. אמרה לו אשתו שאין להתפלל שימותו כיוון שלא כתוב "ייתמו חוטאים " שהמשמעות היא שימותו הרשעים, אלא כתוב "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" [תהילים קד לה] היינו, שייפסק כוח יצר הרע ולא יהיו יותר חטאים. לכן צריך להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה [ברכות י.].
על פי זה כותב בעל התניא , שאף שמצווה לשנוא את הרשעים מצד הרע שבהם, צריך גם לאהוב אותם "מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלוהות שבתוכם המחיה נפשם האלוהית וכן יש לעורר רחמים בלבו עליה (על הנשמה האלוהית) כי היא בבחינת גלות בתוך הרע..." [ליקוטי אמרים לב].
שאלות לדיון
א. מהי תמצית הטוב האלוהי? מדוע הקישור אליו גורם לאדם שחטאיו וחסרונותיו יגלו לנגד עינו?
ב. עד כמה אנו שותפים בצרת הציבור? איך נוכל להגביר שותפות זו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
