ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יז. יֵשׁ שְׁנֵי אֳפָנִים שֶׁל גְּדֻלַּת מַדְרֵגָה. הָאֹפֶן הָאֶחָד מִצַּד הַמַּעֲשִׂים וְהַתַּלְמוּד, וְהָאֹפֶן הַשֵּׁנִי מִצַּד הַכִּשְׁרוֹן וְהַתּוֹלָדָה, בְּשֹׁרֶשׁ הַיְצִירָה. מִי שֶׁיְּסוֹד גְּדֻלַּת מַדְרֵגָתוֹ בָּא מִצַּד הַתַּלְמוּד וְהַמַּעֲשִׂים• - כְּשֶׁיּוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ וְצָרִיךְ לַעֲלוֹת, צָרִיךְ הוּא לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹת קְטַנּוֹת וְלָשׁוּב בְּהַדְרָגָה. אֲבָל מִי שֶׁיְּסוֹד גְּדֻלָּתוֹ הוּא מִצַּד כִּשְׁרוֹנוֹ בְּעִקָּר תּוֹלַדְתּוֹ• מִגְּדֻלַּת נִשְׁמָתוֹ - גַּם כְּשֶׁיּוֹרֵד מִמַּעֲלָתוֹ, מִצַּד מְנִיעוֹת פְּנִימִיּוֹת אוֹ חִיצוֹנִיּוֹת, צָרִיךְ הוּא לָשׁוּב בִּגְדֻלָּה וְחִפָּזוֹן, בִּדְלִיגָה כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב עִם הַדְּרָגוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְטָרֶפֶת לָזֶה גַּם כֵּן תְּשׁוּבָה בְּמִדּוֹת שֶׁל קַטְנוּת• וְדִקְדּוּקִים פְּרָטִיִּים הַשַּׁיָּכִים לָהֶן, אֶלָּא שֶׁהֵן אֵינָן עִקַּר מְלֶאכֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁשָּׁרְשׁוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב, אֶלָּא כְּעֵרֶךְ שֶׁל סְנִיפִים הַמִּצְטָרְפִין, כְּתַבְלִין הַמְמַתְּקִין וְעוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים לַיְסוֹד הָעִקָּרִי, הִיא הַתְּשׁוּבָה הָרָמָה הַגְּדוֹלָה.
לדקדק בהדרגה
יז*. אֵין לְדַקְדֵּק בַּתְּשׁוּבָה עַל הַהַדְרָגָה, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר הַמַּעֲשִׂים לְכַתְּחִלָּה•*, כִּי עַל פִּי רֹב צְרִיכִים לְדַלֵּג כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, כְּדֵי לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ עָלָיו לִפְנֵי הַנְּפִילָה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
108 - אורות התשובה פרק י"ד י"ד-ט"ז
109 - אורות התשובה פרק י"ד י"ז-י"ח
110 - לימוד שבועי באמונה יט- כה אלול תשע"ז
טען עוד
יח. בְּכָל דַּרְגָּה וּבְכָל הַשָּׂגַת עוֹלָם• יֵשׁ בָּהּ אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה•*, וּכְשֶׁאָדָם דּוֹלֵג וְעָף בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתוֹ אָז מִתְרוֹקֵן הוּא מֵהַתֹּכֶן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, שֶׁהֵן הָרְאוּיוֹת לוֹ, וְלַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְדַּבֵּק מִפְּנֵי שֶׁהֵן יוֹתֵר מִדַּי רוּחָנִיּוֹת בַּעֲדוֹ. עַל כֵּן הוּא צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבְשִׂמְחָה אֶל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁעָזַב, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁכַּח אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָלָה לֹא יֵרֵד, וְאָז יִתְהַפֵּךְ• הַכֹּל לְטוֹבָה.
___________________________
מִצַּד הַתַּלְמוּד וְהַמַּעֲשִׂים – ידיעותיו ומעשיו בפועל. כִּשְׁרוֹנוֹ בְּעִקָּר תּוֹלַדְתּוֹ – כישרון מולד. בְּמִדּוֹת שֶׁל קַטְנוּת – לעלות שלב אחר שלב. שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר וכו' – התקדמותו הרגילה של האדם בהשתלמות מעשיו, צריכה להיעשות בהדרגה (בשונה מתהליך התשובה שיתכנו בו דילוג מדרגות). הַשָּׂגַת עוֹלָם – תפיסת עולם. אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה – יכולת שימור למצבו בעבודת ה'. וְאָז יִתְהַפֵּךְ – השילוב של חזרתו למדרגה הקודמת יחד עם הרשמים שקלט מהדרגות העליונות יביא לכך שיוכל להתעלות ולקנות בעתיד מדרגות עליונות.
ביאורים
הדרכת העבודה על המידות ועל המוסר, נעשית בדרך כלל בהדרגתיות ובשלבים. על האדם להתקדם באיטיות שלב אחר שלב, מדרגה אחר מדרגה, בלי 'קפיצות ודילוגים'. הדרכה זו נובעת מכך שנפש האדם הרוצה להתקדם צריכה להתבסס ולבנות את עצמה באופן שבו לא תהיינה מעידות וההתקדמות תהיה יציבה ולא ארעית. בקפיצות ובדילוגים אין די בנייה, והיסודות אינם חזקים מספיק כדי לבנות עליהם בניין גדול ורחב מימדים של מוסר ויראת שמים. על כן יש להתבסס בכל מדרגה לפני שעוברים לשלב הבא, כדי ששלב זה יוכל להתקיים באדם כראוי.
על אף הדרכה כללית זו, ישנם מצבים יוצאים מן הכלל, שתלויים בגורמים שונים, שבהם דווקא הקפיצה והדילוג טובים הם. למשל, אדם שטֶבע נפשו נוטה לרוחניות גדולה והוא מזהה בעצמו את מעלת נשמתו, נכון יהיה לו לשוב בתשובה על חטאיו ונפילותיו בקפיצות ובדילוגים. הוא לא ינסה לתקן את פגמיו בהדרגה ולא יתקדם באיטיות מחשש לנפילה, אלא ירוץ קדימה וישאף למרחקים, מכיוון שנשמתו הגדולה תסייע לו במעשיו ולא תניח לו לקרוס. עבורו יהיה זה נכון לא לדקדק על כל מעשה ותיקון. ואם הוא כבר הגיע למדרגתו, עליו להתקדם מיד הלאה, בלי חשבון מדוקדק.
מה שאין כן אצל אדם גדול שגדולתו נובעת מתוך התאמצות ועבודה רבה. אצלו התיקון מנפילה צריך להיעשות בדרך הרגילה וההדרגתית, מכיוון שבשורש נשמתו לא קיימת אותה המעלה הגבוהה שתתן לו את הדחיפה לפרוץ קדימה, ועליו לנהוג בתשובתו כדרך כל המדרגות האחרות.
הרחבות
* מתי צריך הדרגה בעבודת ה'?
אֵין לְדַקְדֵּק בַּתְּשׁוּבָה עַל הַהַדְרָגָה, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר הַמַּעֲשִׂים לְכַתְּחִלָּה. דברים דומים לחילוקו של הרב קוק בין ההדרגה אצל עובד ה' לבין בעל תשובה כתב הרב יחזקאל סרנא: "כי כל סולם המדרגות שהעליה היא רק בהדרגה ולא בקפיצה זהו רק בדרכי עבודת ה' של עובדי ה', שלא אך שאינם יכולים לקפוץ אלא שגם אינם רשאים... ועל כורחינו שבתשובה אינו כן כי אין מדרגות לבעל תשובה וכבר אמרו זכרונם לברכה בבעלי תשובה יש קונה עולמו בשעה אחת..." [דליות יחזקאל חלק ה עמ' שכד].
* חשיבות השמירה על הדרגה בעבודת ה'
בְּכָל דַּרְגָּה... יֵשׁ בָּהּ אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה. הרב אברהם שפירא זצ"ל, בשיחה לחג מתן תורה, הדגיש את חשיבות שמירת המדרגות: "דווקא במצב מרומם ונעלה זה (שישראל עומדים לפני קבלת התורה) יש צורך בזהירות רבה לבל יעלה האדם למעלה ממדרגתו... דווקא בתקופה זו, שהגיעו בה בני ישראל לשיא הוודאיות והתשוקה לתורה, ומתוך כך התעלו עד למדרגה של מלאכים, שלגביהם יש הזדהות שלמה עם רצון הקדוש ברוך הוא, ואמרו "נעשה ונשמע" מתוך וודאיות מוחלטת, עוד קודם לשמיעת התורה - יש צורך במצוות ההגבלה ובציווי שלא להוסיף על דבריו של הקדוש ברוך הוא. כל אדם צריך לדעת מה היא מדרגתו, ואסור לו לקפוץ ממנה ולדלג עליה... כל אדם צריך לעצור את עצמו על מנת לעשות חשבון נפש מה הוא, והיכן הוא עומד, ועל פי זה לאזן את עצמו ולהגיע למדרגתו האמיתית. לכן באה מצוות ההגבלה" [שיעורי מרן הגר"א שפירא, שבת ופסחים, מאמר קבלת התורה לדורות].
שאלות לדיון
א. מדוע מי שגדולתו מצד כשרון מולד, צריך לשוב בתשובה בחיפזון ולא בהדרגה, בשונה מההוראה הרגילה?
ב. מהי כוונת הרב קוק בביטוי 'כיון שעלה שוב לא ירד', הרי לפני כן כתב שעליו לעזוב את המדרגה הגבוהה?
לעילוי נשמת ר' עדיאל בן ר' חנניה לוין ז"ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









