ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יְסוֹדוֹת הַתְּשׁוּבָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל
אור האמת
א. הַרְגָּשַׁת הָאֱמֶת הִיא יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה. הַהַכָּרָה, שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכָל הוֹפָעוֹתָיו הוּא רַק הַזְרָחָה• מִמַּעֲטֵה לְבוּשׁוֹ• שֶׁל אוֹר הָאֱמֶת הַמֻּחְלָטָה• הָאֱלֹהִית, מַשְׁרִישָׁה בַּלֵּב אַהֲבַת אֱמֶת בְּהִירָה, וְכָל הַבְטָאָה מְנַגֶּדֶת• לִיסוֹד הָאֱמֶת, בֵּין שֶׁהִיא בְּדִבּוּר בֵּין שֶׁהִיא בִּתְנוּעָה וּבְמַעֲשֶׂה, הֲרֵי הִיא נְטוּלָה מִן הָעוֹלָם, עֲבוּרָה מֵהַמְּצִיאוּת• וּמְסֻלָּקָה• מִן הַחַיִּים. וְהַבִּקֹּרֶת הָעַצְמִית•, כְּשֶׁהִיא חוֹדֶרֶת יָפֶה בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וּמְבָרֶרֶת יָפֶה אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה וְהֶהָגוּי•, הִיא מַעֲמֶקֶת אֶת הַחֲרָטָה עַל כָּל הֶעָדוּר• מֵאוֹר הָאֱמֶת שֶׁבְּהוֹפָעוֹת הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם, וּמַרְגִּישָׁה אֶת הַנִּוּוּל•, אֶת הַכִּעוּר וְאֶת הָאַפְסִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְשָׁב הָאָדָם אָז בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה אֶל אוֹר הָאֱמֶת. וְתַלְמִיד חָכָם גַּם כֵּן מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְּסוּקָא דְּרַחֲמֵי• בַּעֲלוֹתוֹ עַל עַרְשׂוֹ•, לְהַפְקִיד רוּחוֹ• לִמְקוֹר הָאֱמֶת, לְהַחֲלִיף כֹּחַ לַעֲבוֹדַת הָאֱמֶת בַּתּוֹרָה דִּכְתִיב בָּהּ אֱמֶת•, כְּגוֹן: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ד' אֵל אֱמֶת".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
116 - אורות התשובה פרק י"ד ל"ח-ל"ט
117 - אורות התשובה פרק ט"ו א'-ב'
118 - לימוד שבועי באמונה כו אלול תשע"ז- ג תשרי תשע"ח
טען עוד
ב. הַיַּשְׁרוּת הַטְּהוֹרָה אוֹמֶרֶת, שֶׁכָּל עֲמַל הַמַּדָּע צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְכֻוָּן אֶל הַיְסוֹד הָאִידֵיאָלִי• לִתֵּן לָרָצוֹן הָאֱנוֹשִׁי אֶת הַפָּנִים• הַיּוֹתֵר טְהוֹרִים הָרְאוּיִים לוֹ*, לְעַדֵּן• אֶת הָרָצוֹן, לְאַמְּצוֹ•, לְקַדְּשׁוֹ, לְטַהֲרוֹ, לְהַרְגִּילוֹ בְּחִנּוּכִים שׁוֹנִים• שֶׁתִּהְיֶה שְׁאִיפָתוֹ תָּמִיד רוֹמֵמָה וְשַׂגִּיבָה•. יִתְעַסְּקוּ הַמַּדָּעִים• אֵיךְ לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת כָּל הַפְּרָטִים, שֶׁהָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים וְהַיְשָׁרִים הַשּׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם שׁוֹאֲפִים אֲלֵיהֶם, וְהֵם הֵם כָּל צָרְכֵי הַחַיִּים הַהֲגוּנִים הַחָמְרִיִּים וְהָרוּחָנִים, אֲבָל מְרוֹם פִּסְגַּת• מַטְּרָתָם הַכְּלָלִית צָרִיךְ לִהְיוֹת עֲדִינוּתוֹ שֶׁל הָרָצוֹן עַצְמוֹ, בְּהִירוּתוֹ הַשִּׂכְלִית שֶׁל הָרָצוֹן וְהִתְאַדְּלִיּוּת עַצְמִיּוּתוֹ•.
סכנת המדע כממלא תאוות
וְאוֹי לָהּ לָאֱנוֹשִׁיּוּת כֻּלָּהּ כְּשֶׁהִיא סָרָה מִדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, וְתַחַת לְיַסֵּד אֶת הַמֶּרְכָּז שֶׁל כָּל הַהַשְׁלָמוֹת עַל הַבָּסִיס שֶׁל עִלּוּי הָרָצוֹן, תַּנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן עַצְמוֹ בְּגַסּוּתוֹ, בְּלֹא עִבּוּד וְעִלּוּי, וְכָל עֲמָלָהּ יִהְיֶה רַק לְמַלֵּא אֶת הַתַּאֲווֹת הָרְצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵן זוֹרְמוֹת כְּנַחַל גָּפְרִית, וְכָל מִינֵי גֵּיהִנֹּם שׁוֹלְטִין בָּהֶן. אָז נוֹפֶלֶת הִיא הָאֱנוֹשִׁיּוּת בִּכְלָלוּתָהּ בְּרִשְׁתָּהּ הַנּוֹרָא וְהַמְכֹעָר שֶׁל זֻהֲמַת עֲבוֹדָה זָרָה•, אֲשֶׁר דָּם יִרְדְּפֶנָּה•, וּמִמַּעֲמַקִּים תִּקְרָא אֶל אֵל אֱלֹהֵי אֱמֶת, לָשׁוּב אֶל הַתְּכוּנָה• הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יְסוֹד הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַכְּלָלִית לְעִלּוּי הָרָצוֹן. וְ"אָז תִּקְרָא וַד' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי" כִּי "קָרוֹב ד' לְכֹל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". וְזֶהוּ כָּל יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה: הִתְעַלּוּת הָרָצוֹן וְהִשְׁתַּנּוּתוֹ לְטוֹבָה, לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמֵעֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה•. "וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי"•, "שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל"•, "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ד' אֱלֹהֶיךָ".
___________________________
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ... הוּא רַק הַזְרָחָה – העולם כולו נברא מהארה. מִמַּעֲטֵה לְבוּשׁוֹ - לבוש חיצוני. הַמֻּחְלָטָה - המוחלטת. הַבְטָאָה מְנַגֶּדֶת - התבטאות המתנגדת. עֲבוּרָה מֵהַמְּצִיאוּת - במהותה היא דבר שיעבור וייעלם מן המציאות. מְסֻלָּקָה - מסולקת במהותה. הַבִּקֹּרֶת הָעַצְמִית - הביקורת, חשבון הנפש של האדם על עצמו. הֶהָגוּי - הדיבור והמחשבה של האדם. הֶעָדוּר - נעדר, חסר. הַנִּוּוּל - הקלקול. וְתַלְמִיד חָכָם וכו' - הגמרא אומרת [ברכות ה ע"א] לגבי קריאת שמע שעל המיטה שגם תלמיד חכם שתורתו מגינה עליו, צריך לומר פסוק אחד של רחמים כגון בידך אפקיד רוחי וגו' שעניינו לכוון עצמו מחדש אל האמת. עַרְשׂוֹ - מיטתו. לְהַפְקִיד רוּחוֹ - אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקב"ה. תּוֹרָה דִּכְתִיב בָּהּ אֱמֶת - התורה נקראת אמת. הַיְסוֹד הָאִידֵיאָלִי – היסוד הרוחני שבמציאות. הַפָּנִים - הצורה. לְעַדֵּן - להפוך את הרצון לעדין. לְאַמְּצוֹ - לחזקו. בְּחִנּוּכִים שׁוֹנִים - באמצעות דרכי חינוך שונים על מנת... שַׂגִּיבָה - חזקה. יִתְעַסְּקוּ הַמַּדָּעִים - תפקידם של המדעים העוסקים בפיתוח העולם ושכלולו. מְרוֹם פִּסְגַּת - השיא, גובה המטרה הכללית. וְהִתְאַדְּלִיּוּת עַצְמִיּוּתוֹ - עצמיות הרצון תהפוך להיות אידיאלית , מושלמת. זֻהֲמַת עֲבוֹדָה זָרָה – בעבודה זרה אין את עילוי הרצון אל האלוהים כי אם שעבודו אל רצונות נמוכים. אֲשֶׁר דָּם יִרְדְּפֶנָּה - מביאה לידי שפיכות דמים. הַתְּכוּנָה - המידה, תכונת הנפש. מֵעֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה – [הושע ב יז] עמק שהיה מושחת (מקולקל הרוס) יהפוך למקום טוב. תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי – [הושע יא ז] למרות הצרות, עם ישראל תלויים ומסופקים אם לשוב אלי בתשובה. מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל - המורדת.
ביאורים
בפרק זה מברר הרב קוק מהם היסודות השונים העומדים בבסיס תהליך התשובה. בין היסודות מצביע הרב על בקשת האמת, עילוי הרצון, הכרת החטא ועוד. הפסקה הראשונה מלמדת אותנו על הקשר בין הכרת האמת לתשובה. השקר, כידוע, אין לו רגליים. משמעות הדבר היא שהשקר איננו מחזיק מעמד לאורך זמן. הוא יכול להתמיד למשך זמן מוגבל בלבד. האמת, לעומתו, יכולה להיעדר לפעמים למשך זמן מסוים, אך סופה שתתגלה. ההכרה שעולמנו מואר מאור האמת האלוהית, מולידה את הרצון לשוב בתשובה. ההנחה היא שכל סטייה מן האמת האלוהית היא רק 'צל חולף'. אין סיכוי שמהלך המתנגד לרצון ה' יחזיק מעמד לאורך זמן. לכן, מתעורר באדם רצון לשוב אל האמת ולדבוק בה', לשוב אל מה שנצחי וקבוע ולא אל העראי והחולף. תנועה פנימית זו היא תשובה מאהבה. המניע להזנחת החטא הוא ההבנה שהחטא איננו דבר בר קיימא, אלא סוג של אשליה שעתידה להתפוגג. בפסקה ב' הרב קוק מלמדנו מהו מרכז האישיות של האדם אשר ראוי להתייחסות מיוחדת. הרב מלמד, שהרצון הוא עיקר מרכז האישיות. כאשר הרצון האנושי עולה מעלה – אין קץ לטוב שנובע ממנו. לעומת זאת, אין מצב נורא יותר מאדם שרצונו שפל ועכור. בכך מצביע הרב על הנזק הנורא שמביאה תרבות שעיקר עיסוקה הוא במישור החיצוני (=טכנולוגי, תעשייתי וכדו') של החיים. תרבות זו מניחה את הרצון בגסותו הבהמית. במצב זה, היכולת רבה אך השימוש ביכולת זו מוביל אל תאוות שפלות ושאר רצונות נמוכים. לכן, חשוב לזכור שהתשובה היא קודם כל – עילוי הרצון. העלאת שאיפות החיים למקום עליון ומתוקן יותר.
הרחבות
*אמונה ומדע – השלמה הדדית
שֶׁכָּל עֲמַל הַמַּדָּע צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְכֻוָּן אֶל הַיְסוֹד הָאִידֵיאָלִי לִתֵּן לָרָצוֹן הָאֱנוֹשִׁי אֶת הַפָּנִים הַיּוֹתֵר טְהוֹרִים הָרְאוּיִים לוֹ. בפסקה זו הרב קוק מסביר להיכן צריך המדע לכוון את כוחותיו. הסתכלות חיובית זו על עבודת המדע מוצאת ביטוי במקום אחר: "האמונה נותנת את המגמה של היש, והמדע את הדרכים איך מכירים ותופסים אותה. אם יתעצל האדם בהישרת הדרכים, תתעלם ממנו המגמה, ואם יחדל להיות עורג אל המגמה, יאבדו כל הדרכים את ערכם, וסופם להתעוות. הצד המדעי שבאמונה הוא תמיד בערך של דרך למגמה, והצד האמוני שבמדע הוא הערך המגמתי של הדרך" [שמונה קבצים, קובץ א תקעט]. לפי דברי הרב קוק, האמונה מעניקה לאדם את ההבנה שלעולם יש משמעות והוא מתקדם לכיוון מטרה מסוימת, והמדע מעניק לאדם את הכלים שיעזרו לו להבין משמעות זו.
כיוון דומה מופיע ב'אורות האמונה', שם הרב קוק מסביר ש"הבקורת המדעית הקרה, והאמונה הפיוטית הנלהבה" יוצרים יחד את רוח האדם. מחד גיסא, אמונה לוהטת ותשוקה לקודש, ומאידך גיסא, כלי מחקר קרים לניתוח והבנת המציאות האלוהית.
שאלות לדיון
א. 'הרגשת האמת היא יסוד התשובה" – איזו משמעות יכולה להיות לדברים אלו בחיים שלנו?
ב. מדוע האמת קשורה במיוחד לשעת השינה?
לעילוי נשמת צבי בן ר' שמריהו הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
