ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ז. הַתְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם•*, הַמּוּסָר מַקִּיף אֶת הַכֹּל. הָעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹן הַמֻּחְלָט מִתְפַּלֵּשׁ הוּא בְּכָל עַנְפֵי עֲנָפִים•. הַמַּעֲשֶׂה הַמִּסְתַּעֵף•, שֶׁאֵינוֹ מְכֻוָּן לְשָׁרְשׁוֹ, חוֹזֵר לִמְקוֹרוֹ בְּעִלּוּי הָרָצוֹן•.
המוסר מופיע בכל ההויה
ח. הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאָה מִדְּחִיפָה פְּנִימִית•*, הַיּוֹצֵאת מִדְּחִיפָה חִיצוֹנִית• עֶלְיוֹנָה. כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַחָמְרִי וְהָרוּחָנִי•, מֻשָּׂג הוּא בְּצוּרָתוֹ הָאַחְדוּתִית•. הַמּוּסָר, הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, הוּא הַמֶּרְכָּז הָרְצוֹנִי שֶׁל הַיֵּשׁ•. הַמֶּרְכָּז הַזֶּה בִּפְרָטִיּוּת הַחַיִּים מֻכְרָח לְהַתְאִים עִם כָּל הַמַּקִּיף•, עִם כָּל הַהֲוָיָה, בֵּין בִּתְכוּנָתוֹ הַפְּנִימִית, בֵּין בְּגִלּוּיָיו הַחִיצוֹנִים. עַל יְדֵי הַכָּרָה פְּנִימִית בְּמַעֲמַקֵּי הַלֵּב מֵהַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב• נוֹדָע חֵלֶק רָשׁוּם• מֵהַמּוּסָר, הַמּוּפָע בְּכָל הַהֲוָיָה, בְּצוּרָה אִידֵאָלִית מַמָּשִׁית חַיָּה בַּמְּצִיאוּת. וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה הִיא בְּאוֹר קְדֻשָּׁה, לְכָל קִבּוּץ• לְפִי עֶרְכּוֹ*, וּלְיִשְׂרָאֵל בְּצוּרָתוֹ הַמְסֻיָּמָה מְאֹד, הַהַתְאָמָה הַמּוּסָרִית בְּכָל הִתְגַּלֻּיּוֹתֶיהָ•. וְהָאִישִׁיּוּת, הַמּוֹצְאָה בְּאָרְחוֹת חַיֶּיהָ וּתְכוּנוֹת רוּחָהּ פְּגָמִים וְאִי–הַרְמוֹנְיָה לְגַבֵּי הַכֹּל הַמֻּחְלָט•, הַפְּנִימִי וְהַמְגֻלֶּה, הִיא מִצְטַעֶרֶת צַעַר אֵין גְּבוּל וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לָשׁוּב לִמְקוֹר הַחַיִּים וְהַיֵּשׁוּת. מִתְחָרֶטֶת הִיא עַל תְּעִיּוֹתֶיהָ, וְשָׁבָה בְּלֵב נוֹהֵם וּבְשִׂמְחַת הַצָּלָה. "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
91 - אורות התשובה פרק י"ב ד'-ו'
92 - אורות התשובה פרק י"ב ז'-ח'
93 - אורות התשובה פרק י"ב ח'-ט'
טען עוד
הַתְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם - התשובה משמשת כיסוד לעולם ומגמתו. הָעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹן הַמֻּחְלָט וכו' - התשובה היא מיסודות העולם, והשפעתה חודרת בכל הבריאה. הַמִּסְתַּעֵף - המתפשט למרחק בסטייה מן השורש [הערת הרב צבי יהודה קוק]. בְּעִלּוּי הָרָצוֹן - התיקון יתרחש כאשר יתוקן הרצון שגרם לחטא. דְּחִיפָה פְּנִימִית - התעוררות שבאה מעומק הנפש. הַיּוֹצֵאת מִדְּחִיפָה חִיצוֹנִית - מקורה מדחיפה שמחוץ לנפש. כָּל הָעוֹלָם וכו' - מתפיסה אחדותית זו נובעת התשובה. בְּצוּרָתוֹ הָאַחְדוּתִית - כמערכת אחת בעלת כיוון ומגמה. הַמֶּרְכָּז הָרְצוֹנִי שֶׁל הַיֵּשׁ - הרצון הוא המניע את כל המציאות. מֻכְרָח לְהַתְאִים עִם כָּל הַמַּקִּיף - אדם שתפיסתו אחדותית, מרגיש הכרח להתאים עצמו לאותה אחדות ששוררת במציאות. עַל יְדֵי וכו' - בדרכים אלו האדם יכול לדעת את חוקי המוסר ולהתנהג על פיהם. חֵלֶק רָשׁוּם - חלק ניכר. לְכָל קִבּוּץ - לכל אומה או קבוצת אנשים. הִתְגַּלֻּיּוֹתֶיהָ - ביטוייה, דרך ההתנהגות המוסרית. לְגַבֵּי הַכֹּל הַמֻּחְלָט - ביחס למציאות כולה בכל רבדיה.
ביאורים
פעמים רבות מוצא האדם את נפשו במצוקה, וכשהוא מתבונן לעומק הוא מגלה שמצוקה זו נובעת מפגמים שבו. מדוע גורם לו הדבר לצער ולאי נוחות?
במרכזה של כל מציאות, מצוי ה'טוב'. בני אדם, שהם חלק מהמציאות הזו, צריכים להיות מותאמים לטוב הזה ולהתחבר אליו. דרך התורה, יכול האדם לקדש את עצמו ולהתחבר, לפי טבעו הטוב, לטוב המצוי במציאות. (אפשר לומר שבמרכז המציאות קיים 'רצון טוב', אולם יש לרצון זה השפעה מחייבת רק על צדדים מסויימים באדם שבהם רצון זה קים בפועל, ואילו בחלק האחר, ישנה בחירה חופשית לאדם האם להיות מותאם לאותו רצון או לא)
לכן, כאשר קיים חוסר התאמה עם הטוב הזה, האדם מרגיש לעתים בנפשו צער גדול מאוד, שהרי הוא אינו יכול להתחבר לאותה השלֵמות. במצב זה, צריך האדם להתחרט ולשוב בשמחה למקור חייו, למקום שבו הטוב המוחלט, וכך יחבר בין הרצון הטוב הקיים במרכזה של המציאות, לבין הרצון ה'בחירי' שלו.
אולם כל אדם ששב למקום מסוים, ערכה של שיבה זו שייך לעתיד בלבד, ואינו מתקשר לעברו של האדם שנותר לכאורה מלוכלך. אולם כיוון שהתשובה מצויה ביסוד היסודות, עד שהיא חלק מיצירת העולם והיא קיימת עוד טרם קיום העולם - האדם מקדש ומעלה את רצונו, והוא זוכה לקשר הכול, לתקן ולרומם את המעידות שהיו. ניתן לומר שכיוון שהתשובה אינה רק כלי שקיים בעולם, אלא היא חלק מהיסודות שיצרו את העולם, יש בה כח ליצור מציאות, 'לעצב' מחדש את המציאות הקיימת, ואת החטא שכבר נעשה.
הרחבות
*התשובה קדמה לעולם
מקור הדברים לכך נמצא בגמרא [פסחים נד, א] שֶמּוֹנָה שבעה דברים שקדמו לעולם ואחד מהם הוא התשובה. הגמרא הביאה מקור לכך מפסוקים בתהילים [צ, ב-ג]: "בטרם הרים יולדו... תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם".
*הרצון להיות שייך
הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאָה מִדְּחִיפָה פְּנִימִית. תיאור חי של הדחיפה הפנימית ראינו לעיל [פרק ב]: "...והלא באמת הכל הוא טוב וישר, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלֹא נחשב".
*השפעת התורה על הגויים
וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה הִיא בְּאוֹר קְדֻשָּׁה, לְכָל קִבּוּץ לְפִי עֶרְכּוֹ. "מנין שאפילו עובד כוכבים (כלומר גוי) ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" [ויקרא יח, ה] 'כהנים לוים וישראלים' לא נאמר אלא 'האדם'" [עבודה זרה ג, א]. מדברי הגמרא אנו למדים שיש לתורה השפעה חיובית גם על גויים. הרב קוק מוסיף שהקשר של הגויים לתורה הוא לפי מה שמתאים להם. ואכן כך פירשו התוספות [שם ד"ה 'שאפילו'] את דברי הגמרא, שמדובר בגוי שעוסק בתורת שבע מצוות בני נח, שזה מה שמתאים לגויים.
שאלות לדיון
א. איך יתכן שהתשובה קדמה לעולם, והרי לא הייתה אז מציאות של חטא?
ב. מהו היחס בין בחירה חופשית, לדחיפות רוחניות חיצוניות שהאדם מקבל מלמעלה?
להצלחת רחל בת אהרון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
