ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לא. "כָּל הַמְרַפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּיוֹם צָרָה", וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת•, וְהַקָּדוֹשׁ–בָּרוּךְ–הוּא בְּרֹב חַסְדּוֹ מְעוֹרֵר רַחֲמָיו לִזְכֹּר בְּעֵת צָרָה אֶת צְדָדֵי הַטּוֹב וְהִתְעוֹרְרוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמִצְוָה, וּמִתּוֹךְ הַצָּרָה• טוֹעֲמִים כָּל פְּרָט וּפְרָט מִפְּרָטֵי הַהִתְרַשְּׁלוּת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוָה, וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וְהַקָּבָּ"ה מְקַבֵּל, וּמִתּוֹךְ צָרָה מַמְצִיא פְּדוּת וּרְוָחָה.
מהירות התשובה
לב. צָרִיךְ לְמַהֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל חֵטְא, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה מֵהַדְּבָרִים הַקַּלִּים מְאֹד, כִּי אִחוּר הַתְּשׁוּבָה דּוֹמֶה לְאִחוּר טֻמְאָה בַּמִּקְדָּשׁ וּשְׁהִיַּת כִּלְאַיִם בַּלְּבִישָׁה וּשְׁהִיַּת חָמֵץ בַּפֶּסַח, שֶׁכָּל רֶגַע בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא חֵטְא מְיֻחָד, וּבְהִכָּפֵל חֵטְא קַל הַרְבֵּה פְּעָמִים הֲרֵי הוּא כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה•. וְכֵן מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל דִּבּוּר יָתֵר שֶׁיָּצָא מִפִּיו אוֹ אֲפִלּוּ דִּבּוּר נָחוּץ וְקָדוֹשׁ בְּלֹא קְדֻשָּׁה פְּנִימִית, שִׂכְלִית וְהֶרְגֵּשִׁית, הָרְאוּיָה לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
113 - אורות התשובה פרק י"ד כ"ו-ל'
114 - אורות התשובה פרק י"ד ל"א-ל"ג
115 - אורות התשובה פרק י"ד ל"ד-ל"ז
טען עוד
לג. בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ צְרִיכִים לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הֶעָבָר בִּימוֹת הַחֹל*, כְּדֵי לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּלֹא שׁוּם מְנִיעָה מִכָּל דְּבַר חֵטְא וְעָווֹן. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ צְרִיכִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל הַתֹּכֶן שֶׁל הֶאָרַת הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּהְיֶה נָקִי בְּלֹא שׁוּם תַּעֲרֹבֶת, כְּדֵי שֶׁאוֹתָם הָעִנְיָנִים, שֶׁמִּפְּנֵי קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הֵם מִתְבַּטְּלִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִפְעֹל וּלְהַזִּיק, לֹא יַפְרִיעוּ אֶת מַהֲלַךְ הַכַּשְׁרוּת שֶׁל יְמוֹת הַחֹל, שֶׁאֵין בָּהֶם אוֹתָהּ הַהֲגָנָה. וְזֶהוּ עִנְיַן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם שֶׁל פְּשִׁיטַת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי אוֹתָם צִחְצוּחֵי טֻמְאָה הַמִּתְפָּרְצִים לְתוֹךְ הַקֹּדֶשׁ, וּמִפְּנֵי גֹּדֶל אוֹר הַקֹּדֶשׁ הֵם מִתְאַמְּצִים לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, וּבְעֵת שְׁלִיטַת הַקֹּדֶשׁ עַצְמָהּ אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, אֲבָל אַחַר עֲבֹר הֶאָרָתָהּ צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה רַבַּת הַחֶדְוָה הָעֹז וְהָעֲנָוָה.
___________________________
אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה אַחַת - התרשלות ממצווה אחת מחלישה את כוח העמידה. וּמִתּוֹךְ הַצָּרָה - הצרה מביאה לחשבון נפש וחזרה בתשובה. כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה - חבל עבה (המורכב מהרבה חוטים דקים).
ביאורים
לחטאים יש השפעה הרסנית על נפש האדם. החטא מרחיק את האדם מהקב"ה ומנתק אותו ממקור הקדושה והחיים. בפסקאות אלו הרב קוק מבאר עוד מספר השפעות של החטא:
יכולת התמודדות - האדם במהלך חייו עלול להיקלע לעת צרה. צרה היא מלשון צר, מצומצם, חנוק. זהו מצב שבו אין לאדם אפשרויות רבות והוא חש שהוא נמצא בבור תחתית ואין לו שום חבל הצלה. אדם שדבוק בתורה ובמצוות לא מתרשם מהמצב הנוכחי. הוא יודע שישועת ה' כהרף עין, וחש שמתוך הקושי תיוולד ישועה גדולה. לעומת זאת, אדם שלא שמר באדיקות על פרטי המצוות או שלימוד התורה שלו אינו משמעותי ומרכזי אצלו בחייו, ירגיש שאין לו כוח להתמודד. שהוא נשבר ומתמוטט. במצב זה הוא חש עד כמה התורה והמצוות נותנים כוח להתמודד, מה שלא חש בימים כתיקונם. עכשיו הוא מרגיש בדיוק עד כמה הרפיון שלו בעבודת ה' משפיע עליו ואין לו יכולת התמודדות מול המצב הקשה. דבר זה מעורר אותו לשוב בתשובה. הקב"ה ברוב רחמיו מקבלו בתשובה ומיד נותן לו כוח להתמודד. קשיי הצרה הפכו למנוף לצמיחה רוחנית ולתשובה גדולה שמחדשת את כל עבודת ה' אצל האדם.
התדרדרות רוחנית - חטא שלא חוזרים עליו בתשובה מיד מביא תהליך הרסני. כל זמן שלא שבים בתשובה יש בנו מציאות של חטא שיוצר ריחוק בינינו לקב"ה. כל רגע ורגע מצטבר בתוכנו חטא ועוד חטא. הנפש מתרגלת למצב זה. הזעזוע הראשוני לאחר החטא נדם, האדם עובר הלאה והחטא מתקבע בנפשו. במצב זה כבר קשה מאוד לשוב בתשובה. תהליך זה הוא נכון עבור כל חטא לפי מדרגתו של האדם. לכן צריך לשוב במהרה בתשובה ולא לחכות לקביעת החטא בנפשנו.
יכולת לקלוט קדושה - החטא מונע מהאדם לקלוט תכנים של קדושה. לכן לפני שבת קודש האדם צריך לשוב בתשובה כדי להיות מסוגל לקבל את קדושת השבת.
הרב קוק מוסיף ואומר שגם ביציאת השבת צריך אדם לשוב בתשובה בשל המצב הרוחני שהיה שרוי בו, על אף שהוא לא חטא במובן הפשוט. אך להיות באותו מצב נפשי גם בשבת וגם ביום חול זהו חטא. למשל, אדם אוכל שלוש סעודות בשבת, וסעודות אלו הן קודש. אם האדם לא יעשה את ההבחנה בין סגנון האכילה ביום חול לסגנון האכילה בשבת הוא עלול להימשך אחר תאוות האכילה בימות החול ובכך יחטא. גם להיות ברמה רוחנית גבוהה בזמן הלא מתאים יכולה להביא לקלקול ולכן צריך לשוב עליה בתשובה, ולהתאים את המצב הנפשי לזמן שבו האדם נמצא.
הרחבות
* הקשר שבין שבת לבין תשובה
בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ צְרִיכִים לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הֶעָבָר בִּימוֹת הַחֹל. הרב קוק קושר כאן בין עשיית תשובה לבין קבלת קדושת השבת. מהו הקשר שבין שבת לבין תשובה?
הרב קוק, מבדיל במקום אחר בין שני סוגי חיים שהאדם חי בעולם – הסוג הראשון הוא החיים הפנימיים - חיי הקודש, והסוג השני הוא החיים החיצוניים, שהאדם חי סביב עיסוקו בעולם הזה. תפקידו של האדם בעולם הוא לקשר בין החיים הפנימיים לחיצוניים. אלא שמשימה זו קשה, כיוון שהאדם בהיותו עסוק בחיי החומר ונתון תחת עולו של יצרו הרע, מתרחק מהחיים הפנימיים.
הפיתרון להתרחקות זו הוא השבת. השבת עושה שתי פעולות: היא מחזקת את חיי הקודש של האדם, ומקרבת את חייו החומריים אל הקודש, דרך הלכות שנועדו לחזק את קדושת השבת גם בצדדים החיצוניים, כלבישת בגדים מיוחדים וכדומה. [עולת ראיה חלק ב עמוד כח].
לפי זה, נוכל להבין את דברי הרב כאן. כדי לקבל את קדושת השבת בלא שום מניעה, וכדי לחיות חיי קודש, צריך להיכנס לשבת מתוך תשובה על המדריגות שבהם היה האדם במשך השבוע.
שאלות לדיון
א. מדוע באיחור התשובה יש חטא בכל רגע בפני עצמו?
ב. איזו הארה מיום השבת יכולה להזיק בימות החול?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
