ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בית שמאי: רק אם מצא בה ערוות דבר, כלומר אם יש בעייה בצניעות המכריחה את האדם לגרש את אשתו, יעשה כן. כשאין הכרח הלכתי, לא יפרק את ביתו.
בית הלל: אם מקדיחה תבשילו, כלומר לאו דוקא הכרח הלכתי אלא אם האשה מציקה לו בחיי היום יום, מותר לו לפרק את החבילה.
רבי עקיבא: אפילו מצא אחרת נאה הימנה. לדעתו אם אין חן בנישואין זו סיבה אפשרית לפרק את החבילה, אפילו שהאשה מצידה לא עשתה דבר רע.
האם מדובר בעצה טובה או בהלכה?
האם מדובר במחלוקת הלכתית מתי מותר או אסור לפרק את הנישואין? כלומר, למשל האם לפי בית שמאי אסור לגרש את אשתו כשהקדיחה תבשילו או שכל אחת מהדעות במשנה נותנת עצה טובה מתי נכון לגרש את אשתו אך אין בזה איסור?!
ערוך השולחן(קיט ס"ה) מוכיח מראשונים רבים שהדיון הוא מתי מותר או אסור לגרש, אמנם אם גירש ללא סיבה מתאימה, הגט תופס, אך כל אחד לשיטתו סובר שאסור לגרש ללא סיבה מתאימה.
ביאור מחלוקת התנאים
בית שמאי מחמירים, לדעתם אסור לאדם לפרק נישואין אא"כ הוא מוכרח הלכתית, כגון כשאשתו נוהגת שלא בצניעות וכדו'. אך כשאין סיבה כזו, אנו דורשים מהאדם מאמץ עילאי, לסבול את חיי הנישואין גם אם אשתו מצירה לו.
בית הלל סוברים שאדם לא צריך לסבול בחיי הנישואין שלו, ואם אשתו נוהגת כלפיו שלא כהוגן, אם נוצרת שנאה בינהם, זו סיבה המתירה לפרק את החבילה. אך גם לדעתם אם האשה מצידה לא עשתה דבר רע, אסור לאדם לפרק את הנישואין.
לעומתם, רבי עקיבא סובר שנישואין צריכים להיות דבר שכולו חן! אם יש מישהי אחרת בראשו של אדם, הרי שהקשר לאשתו חסר, וזו סיבה אפשרית לפרק את הנישואין.
האם טוב שמצא אחרת נאה הימנה? דוקא רבי עקיבא שלימד אותנו שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה" מלמד אותנו שאדם הפוזל לעבר נשים אחרות אינו מקיים באשתו ואהבת לרעך כמוך, שהרי הוא לא היה רוצה שאשתו תראה מעלותיהם של גברים אחרים על פניו! לכן אין בדברי רבי עקיבא היתר לזלזל באשתו, אלא ללמד אותנו שקשר זוגי הוא דבר שאמור למלא את כל האישיות של האדם.
אמנם לדעתו אם אדם לא קיים ואהבת לרעך כמוך והגיע למצב של מצא אחרת נאה הימנה, מותר לפרק את הנישואין.
בעל ספר תורה תמימה מסביר שדוקא עמדתם של בית הלל ורבי עקיבא מכבדות את הנשים, משום שאם היה מותר לגרש רק מפני ערוות דבר, כשהיה נוצר הכרח לגרש אפילו משום סיבה אחרת, היו אומרים העולם שמפני ערוות דבר גרש את אשתו, ותולים את החיסרון בה, ומאחר והיה יוצא עליה שם רע היה לה קשה להינשא בשנית. אך לאחר שסוברים בית הלל ורבי עקיבא שאפשר לגרש את אשתו גם מסיבות אחרות, אין האישה מתגנה בגירושין.
כמי נפסקה הלכה? בזיווג ראשון השו"ע פסק כבית שמאי, הציפייה היא שעם האשה הראשונה איתה אדם כרת ברית, הזוג ימצא דרך לחיות יחד. בזיווג שני, נפסקה הלכה כבית הלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
