ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הרמב"ם אומר: כל הפורש מעבירה או עושה מצווה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד, לא יראה ולא בקשת כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו, הרי זה מקדש את השם. (יסודי התורה פ"ה ה"י).
אתם המסרבים לעבור עבירות, ככל שהמחיר שאתם משלמים על כך גדול יותר - כך גדול יותר קידוש ה'.
דווקא מתוך הנאמנות לצה"ל, שהוא בעיני צבא עם ה', דווקא מתוך הרצון שצה"ל יהיה חזק ומגובש, אמין ומנצח את אויבינו, דווקא מתוך כך אני קורא לכל חיילי צה"ל לא למלא פקודה המנוגדת למהותו של צה"ל, הקורעת את העם ואת הארץ.
מצווה גדולה מהתורה להגן על עם ישראל ועל ארץ ישראל. ומצווה להשתתף בכל פעולה צבאית שיש בה הגנה על עם ישראל וארץ ישראל. ולעומת זה, יש איסור תורה חמור להשתתף בכל פעולה של עקירת יישוב יהודי בארץ ישראל. כל חייל או שוטר אשר ישתתף, חס וחלילה, בעקירת יהודים מביתם ביישוב בארץ ישראל יעבור על איסורי תורה רבים וחמורים.
הרב שאול בר אילן הוציא חוברת שבה הוא מונה את האיסורים שיש בעקירת יהודים. בין היתר הוא מונה איסור גזל, איסור הסגת גבול, איסור הכאה, איסור לא תגנוב נפש, איסור הונאת דברים, איסור כל אלמנה ויתום לא תענון ועוד. בסך הכול הוא מונה חמישה עשר לאווין ושש מצוות עשה, שעליהם עובר מי שישתתף חס וחלילה בעקירת יישובי חבל עזה וצפון השומרון.
גדולי ישראל מאשרים את מסקנותיו של הרב שאול בר אילן והם מו"ר הרב שפירא, הרב אביגדור נבנצאל, הרב נחום רבינוביץ, וגם הרב זלמן נחמיה גולדברג הסומך ידו על הרב נבנצאל. הרב רבינוביץ מוסיף שמי שממאן לעבור על האיסורים למרות הלחץ עליו, הרי הוא מקדש שם שמים ואין מצווה גדולה מזו.
לאור מסקנה הלכתית זו מחויב כל אדם מישראל להתנגד ולא לעבור על איסורים אלו גם אם זה כרוך בהפסד קריירה צבאית או בפיטורים מעבודה. ההלכה אומרת שאדם צריך למסור את כל ממונו ולא לעבור על לאו של תורה, ועל אחת כמה וכמה על לאווים רבים וחמורים כל כך. אמנם הדרישה הזו קשה מאוד, אך זו הלכה ברורה. אין תלמיד חכם בר סמכא שסובר שמותר לעקור יישובים גם לאחר שנגזרה הגזירה.
למנוע את הקרע
התביעה של הצבא מקצינים וחיילים למלא פקודה שהיא מנוגדת לתורה ולמצפונם, אינה יכולה להתקבל. מעולם לא נדרש חייל לעבור עבירה של תורה בגלל חובת המשמעת בצבא. מותר לעבור עבירות רק לצורך פיקוח נפש. אבל כשאין פיקוח נפש אף פעם לא נדרש חייל דתי לעבור באיסורי תורה. ואם קרה שנדרש, זכותו היתה לסרב והחוק היה לצידו.
אם העיקרון שצה"ל אינו מחייב חיילים דתיים לעבור על איסורי תורה יבוטל, ייווצר קרע נורא בין הצבא ובין החיילים הדתיים. הרבנים הצבאיים, עם כל הכבוד להם, אינם תלמידי חכמים שיכולים לפסוק בניגוד לגדולי התורה, שקבעו שהדבר אסור. ולא עוד, אלא מחובתם לדרוש מהמטכ"ל לשחרר כל חייל דתי שלדעת רבותיו אסור בתכלית האיסור להשתתף בעקירת היישובים.
אני פונה לרמטכ"ל ולכל אלופי צה"ל, מצוות הוכח תוכיח את עמיתך קימת גם כלפיהם: עליכם לסרב למלא הוראה זו שהטילה עליכם הממשלה. צה"ל לא פעל מעולם בניגוד למצוות התורה. אל תסכימו למלא הוראה זו שהורסת את צה"ל, ממוטטת את ערכיו ועושה קרע בצה"ל ובמדינה. אם על פי החוק אינכם יכולים לסרב, אל תאמרו איננו רוצים, תאמרו איננו יכולים.
ולרב הראשי לצה"ל, ולכל הרבנים הצבאיים אומר: עליכם להימנע מלהשתתף באיסור זה אף אם זה יביא לפיטורים, ואם תעשו זאת קידשתם שם שמים. אין היתר לעבור על איסור תורה כדי לשמור על התורה בעתיד.
התפקיד שצה"ל ממלא בעקירת היישובים מערער את האמון בצה"ל, כי החיילים נוכחים שמפקדי צה"ל מוכנים לתת פקודות שנובעות משיקולים לא ענייניים, לא אמיתיים, שיקולים של חשבונות אישיים. ואיך אפשר יהיה לתת אמון במפקדים כאלה בזמן מלחמה, בקרב, כאשר אין אמון בשיקולים של המפקד?!
כולם מכירים את השאלה המחוכמת: האם הקב"ה יכול לעשות אבן גדולה כל כך שהוא עצמו אינו יכול להרים אותה. הרי הקב"ה הוא כל יכול, האם הוא יכול לעשות אבן כזו?! כעת אני שומע מעין אותה דרישה מצה"ל. האם צה"ל, שהוא צבא העם, יכול לצאת נגד העם, שהוא עצמו ובשרו, ולצאת מנצח ?! האם זה אפשר? האם זה יכול להיות? הממשלה העמידה את צה"ל במציאות בלתי אפשרית. צריך להציל את צה"ל מהמלכוד הזה.
לקח המרגלים
פרשת השבוע היא פרשת המרגלים. המרגלים היו מנהיגי ישראל, נשיאי השבטים. איך קרה שהם בגדו בשליחותם? חכמינו ז"ל הסבירו זאת: היו להם מניעים אישיים, הם לא רצו להיכנס לארץ. וכאשר הלב ממאן, ממילא הכול נראה באופן אחר ומעוות, הארץ נראית ארץ אוכלת יושביה, אנשיה ענקים בלתי מנוצחים. הם היו משוכנעים שהם אומרים אמת ולטובתם של ישראל.
גם היום, המבט על המציאות מיסודו מעוות, אין הכרה בערכה הקדוש של ארץ ישראל, אין הכרה בערכו של עם ישראל, אין הכרה בתפקידו האלוקי של עם ישראל, וממילא בתהליך האלוקי של הגאולה, שבו אנו נמצאים. כאשר כל זה חסר, המבט שטחי, ומסתכלים על המאורעות באופן חיצוני, כל ההכרעות מוטעות אך נראות הגיוניות וסבירות.
התיקון צריך להיות מהיסוד, מהשורש, מתוך האמונה ועל פי התורה, לראות את מעשה ד', ולהבין שכל ויתור על משהו מארץ ישראל הוא לרעתנו, וכל חיזוק של התיישבות בארץ ישראל הוא לטובתנו.
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
