ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
הקדמה
יש מחלוקת האם יש איסור דאורייתא לבשל מיו"ט לשבת. לסוברים שיש איסור דאורייתא, האיסור הוא רק כשאין סיכוי בכלל שישתמש באוכל ביו"ט, אבל אם מבשל בעוד היום גדול, כיוון שאם היו מגיעים אליו אורחים, היה נותן להם את האוכל, מותר לבשל אז גם לשבת. מעיקר הדין נפסק שאין איסור מהתורה בבישול והכנה מיו"ט לשבת, אך חוששים לשיטה זו, ולכן לכתחילה יש לסיים הכל מוקדם.
גם כשאין איסור דאורייתא, חכמים אסרו לבשל מיום טוב לשבת: א. כדי שלא יטעו ויבשלו ליום חול (רב אשי: משום כבוד יו"ט). ב. כדי שיכינו צורכי שבת כראוי (רבא: משום כבוד שבת), אך התירו ע"י היכר שנקרא ערוב תבשילין.
כיצד ומתי מערבים?
בערב יום טוב לוקח פת כביצה (לשו"ע די בכזית) ותבשיל שיש בו כזית (מצד הדין לכו"ע די בתבשיל בלבד), ומברך "על מצות ערוב" ואומר "בהדין ערובא יהא שרא לנא לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא" (בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר ולהכין כל צרכינו מיום טוב לשבת). וצריך לומר את הנוסח בלשון שמבין ולפי הרמ"א, אמירת הנוסח מעכבת (אבל הברכה לא).
לכתחילה יש לבשל את התבשיל לצורך הערוב בעריו"ט, אך אפשר גם להשתמש בתבשיל שבושל לפני כן. ראוי שהפת והתבשיל יהיו מכובדים, אבל מעיקר הדין ניתן לערב בכל תבשיל ובתנאי שהדרך ללפת בו את הפת (למעט תבשיל כמו דייסה שאוכלים אותו בפני עצמו ובלי לחם).
מה עושים עם הערוב?
הפת והתבשיל (ולפחות כזית מכל אחד) צריכים להיות קיימים כל זמן שרוצים לבשל לשבת, אבל ראוי להשתמש בפת כלחם משנה ולאוכלו בסעודת שבת שכיוון שנעשתה בו מצווה אחת, יעשו בו מצוות נוספות.
מי ששכח לערב
מי שלא הניח ערוב תבשילין בעריו"ט, יכול להניח בבין השמשות כל עוד הציבור לא קבלו יו"ט באמירת "ברכו". נזכר בבית הכנסת שלא הניח ערוב ואם יחזור לביתו יפסיד זמן מנחה (לפי המשנב"ר יערב ע"י שליח או יאלץ להקנות את חומרי הגלם לאחרים שערבו כדי שיבשלו בשבילו ולפי הילקוט יוסף יכול במקרה זה לערב על תבשיל שיש לו בביתו, למרות שאינו מחזיק בתבשיל).
מי שלא ערב כלל מחמת שכחה (ולא מחמת פשיעה) יכול לסמוך על הערוב שרב העיר מערב בשביל כולם.
מה מותר לעשות ומתי
ערוב תבשילין מתיר את ההכנות ביו"ט הסמוך לשבת לצורך השבת (דהיינו מיום שישי ולא מיום חמישי). ומובן שמותר לעשות רק מלאכות שמותרות ביום טוב. ובכל מקרה אין לבשל מיו"ט לחבירו וערוב תבשילין לא מועיל בזה.
לכתחילה יש לסיים את בישול כל המאכלים בעוד היום גדול (כך שלו היו מגיעים אורחים, היו יכולים ליהנות מהאוכל). אך אם לא הספיקו, אפשר לבשל עד סמוך לכניסת השבת. ומותר לכתחילה להניח אוכל מבושל על הפלטה וכן להדליק נרות שבת סמוך לכניסת השבת.
בני בית ואורחים
ראוי שהאישה תעמוד ליד בעלה בשעה שמערב, אבל אין זה מעכב. ערוב של בעל הבית מועיל עבור כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו ואפילו לאורחים רבים שאוכלים אצלו. אורח שמדליק נרות שבת בביתו, יערב בלי ברכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
