ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
נדמה שסיפור יעקב ורחל על יד הבאר מזכיר את סיפור אליעזר ורבקה על יד הבאר: בשני המקרים ישנה באר, בשני המקרים נמצא הזיווג המתאים על יד הבאר ובשני המקרים מדובר על אותן משפחות – משפחת אברהם ומשפחת לבן.
אולם, ייתכן שנקודה אחרת היא זו שאמורה להסב את תשומת לבנו וננסה לגעת בה מעט.
לשם חידוד נקודה זו, ננסה להבין מה מתרחש בשני הסיפורים המקבילים שהשווינו ביניהם קודם לכן. בסיפור אליעזר ורבקה, אליעזר הוא האדם העשיר, הוא מגיע עם גמלים וכל טוב אדוניו בידו. רבקה, לעומת זאת, היא הנערה החלשה והקטנה, אך דווקא היא זו שטורחת ומתאמצת, שואבת שוב ושוב, בכדי לעשות חסד עם אליעזר ועם גמליו.
בסיפור יעקב ורחל, אנו מוצאים דמויות נוספות מלבדם – הרועים. הרועים היו אנשים חזקים, מקומיים שכנראה הכירו את הבאר טוב יותר מכל אחד אחר. לעומתם, יעקב הוא אלמוני חסר כל, הבורח מביתו, אולם דווקא הוא זה שעושה חסד עם הרועים ומניף את האבן מעל הבאר.
גם רבקה בסיפור הקודם וגם יעקב בנה בסיפור זה, הם החלשים, הקטנים, הבורחים וחסרי הכל. על אף שהמציאות קשה להם יותר מהאחר, דווקא הם אלו שעושים חסד.
כלומר, מסיפורים אלו נמצאנו למדים שלא הכסף, לא העושר, לא הגיל ולא הניסיון הם אלו שקובעים אם אדם יהיה איש חסד. הלב, הרצון, הנכונות והראיה הטובה, הם שיגרמו אם אדם יהיה איש חסד, אם ייתן ואם יעניק לאחרים. כסף ונכסים אמנם מאפשרים לעשות יותר חסדים, אולם, הרצון והלב הטוב, הם שיגרמו לאדם לעשות חסד ולפעול, בין אם יש לו כסף ובין אם אין לו. לכל אדם ישנם דברים רבים שבהם הוא יכול לעזור ולהעניק; נזכור את הכוחות שלנו, נשתדל להיות מלאי רצון ונכונות לעשות חסד, ולפתע נגלה שיש בנו כוחות אדירים לפעול, לעשות ולתת.
[1] עיין ברמב"ם שמסביר את הדברים בדרכו. כאן הבאנו כיוון אחד, אך ייתכן כיוון נוסף שהצענו אותו בעבר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
