ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
ידוע כי אחד השבחים שהועילו לעם-ישראל להיגאל ממצרים, הוא שלא שינו את לבושם. עם זאת רואים אנו, כי עם היציאה ממצרים נאמר עליהם: "ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלֹת" (שמות יב לה). הבקשה של משה מבני-ישראל שייקחו מכלי הכסף וכלי הזהב יכולה להיות מובנת, אבל לשם מה להם השמלות? וכי עם ישראל המשתחרר מעול העבדות, ממ"ט שערי הטומאה של מצרים, מהתרבות שלהם, צריך עכשיו להתלבש כמותם?
אם נביט בכתוב, נראה כי הקב"ה מצווה את משה בסמוך ליציאה ממצרים – "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (שמות יא ב), אך אין בדבריו שום אזכור של שמלות, כי אם כסף וזהב בלבד. מאיפה בא לבני-ישראל הרעיון לקחת שמלות? מהפעם הראשונה שבה נגלה ה' למשה, שם ה' ציווה אותו: "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת"
למה דבר זה כל כך חשוב עד שהקב"ה מצווה את משה על כך בעת שהוא מתמנה להיות שליח לגאולת עם-ישראל? מה לעם-ישראל להתעכב על דבר פעוט שכזה, בעוד הם מצווים על לקיחת כסף וזהב, שאין מה להשוות בערך שביניהם? וכי אדם יבקש מחברו מאה אלף דולר וגם קילו עגבניות? איפה היחס?
התשובה היא, שבגדים נחשבו בזמן ההוא כסממן של מלכות, שכן רואים אנו שכך נתפס בגדו של יוסף בעיני האחים כבגד של מלכות: "וְעָלֶיהָ כְּתנֶֹת פַּסִּים כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים" (שמואל ב יג יח). כך גם פרעה הלביש את יוסף בגדים בעת שבה מינה אותו למושל – "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אתָֹהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ" (בראשית מא מב). מסביר שם רש"י, כי "בגדי שש" הם דבר חשיבות במצרים. סממן של מלכות.
הציווי הראשון של הקב"ה למשה בדבר השמלות, בעצם אומר לו כי מעתה הם עולים על דרך המלכות. לכן, בעת שבה הם נגאלים – עליהם ללבוש סממן מלכות. את בגדיהם של השליטים. כך יבינו עם-ישראל כי להם ניתנה הבכורה וכי הם העם הנבחר. מעתה הם השליטים.
רוצה הקב"ה שהם יצאו ממצרים כמו מלכים ולא כמו עבדים. וכך גם המצרים צריכים לראות אותם בכבודם. "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם" (שמות יא ג). הדבר הזה היה כל כך חשוב בעיני הקב"ה, עד שהוא ציווה את משה על כך בפעם הראשונה שבו הוא מצווה אותו על יציאת מצרים.
אבל איך ייתכן שבני-ישראל ייקחו את הבגדים של המצרים וילבשו אותם? הרי הבגדים הללו הם לא צנועים כלל וכלל. הרי המצרים היו ערוות הארץ! איך אפשר ללמוד מהם דרכי לבוש לא צנועים?
אם נתבונן בציווי הראשון של הקב"ה למשה, נראה כי בגדים אלו לא צריכים היו להיות על בני-ישראל, אלא על ילדיהם – "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנתֵֹיכֶם". אם לוקחים בגדים של נשים וגברים מצריים ומניחים אותם על ילדות ועל ילדים, הלבוש הופך לצנוע, וכך לומדים הילדים יחד עם כל עם ישראל מהי צניעות ואף מה תפקידו של עם-ישראל.
סימן ריט תשלום על עבודה בבית חולים בשבת
אני עובד בבית חולים ______, בהיותי עובד מדינה (בדירוג אחיד) מזה כ-24 שנים, הוקצבו לי 3 כוננויות, כל כוננות היא בת 16 שעות. מתוך 3 הכוננויות כוננות אחת היא בשבת, הנחשבת כ-48 שעות.
שאלתי: כאדם דתי, האם מותר לי לרשום את הכוננות של שבת על מנת ליהנות מהטבה זו?
* הנך יכול לעבוד בשבת ולדווח על כך, אך כמובן צריך ששכרך יהיה בהבלעה של ימי חול ושבת יחד1.
סימן רכ אמירת "קדיש על ישראל" לאחר שנת האבל
בבית הכנסת בו אני מתפלל, נוהגים כל היתומים לומר קדיש "על ישראל" לאחר תפילת ערבית ומוסף של שבת וכן במוצאי שבת. היתומים קוראים את הקדיש אף לאחר שנת האבל.
ברצוני לשאול את כבודו - האם מותר לי בכל שבת ושבת לקרוא אתם את הקדיש, אף לאחר שנת האבל?
* אפשר בהחלט לומר קדיש עם שאר היתומים אף לאחר שנת האבל. ויש שנהגו אחר שנת האבל לומר קדיש לפחות פעם אחת ביום1. כמובן שאין הדבר הכרחי, ובודאי לא חובה2, ואין בזה נפקא מינא לגבי יום חול או שבת3.
תשובה להעלמת הגוש - מהספר אוהבם של ישראל
כשנתיים לפני שהבבא סאלי נפטר לבית עולמו, בהיותו כבן 93, גילו אצלו גוש. הוא היה מאושפז בבית-חולים "סורוקה" בבאר-שבע והיה אמור לעבור ניתוח. יום לפני הניתוח הוא ביקש שייקחו אותו לבית-חולים "הדסה". כמובן שעשו כדבריו, ואת פניו קיבל ראש המחלקה, שהיה פרופסור מאוד חשוב. הוא אומנם היה חילוני גמור, אבל זאת הייתה זכות בשבילו שיבוא כזה צדיק לפניו.
כשהיה הבבא סאלי בבית-חולים בירושלים בא הרה"ג מרדכי אליהו לבקרו. משהגיע לפתח החדר עצר בעדו השוטר שניצב שם לשמירה על הרב, ולא נתן לו להיכנס. מיד נשמע קולו של הבבא סאלי: תנו לחכם מרדכי להיכנס! כשנכנס הרב ציווה אותו הבבא סאלי: אתה תברך אותי שאבריא ולא אצטרך לניתוח. הרב אליהו לא רצה לברך את הצדיק. אמר לו הבבא סאלי: אני יודע מי אתה ומה נשמתך. אתה לא יכול להסתיר ממני. אתה תברך אותי. הרב אליהו בירך אותו כבקשתו.
את ההמשך סיפר הרב אליהו ביטון, הרב של מרום הגליל: לפני שהרדימו את הבבא סאלי, ניגש אליו אותו פרופסור ושאל אם יש משהו שהוא מבקש לפני ההרדמה. הרב השיב לו שהוא מבקש שייטול ידיים לפני ההרדמה. הוא שאל איך בדיוק נוטלים ידיים, והשמש הראה לו איך ליטול שלוש פעמים לסירוגין. אחר כך ביקש הרב לתפוס את כל המכשירים שבהם מתכוון הרופא להשתמש ואמר לרופא: אתה תהיה השליח של הקדוש-ברוך-הוא לנגוע בגופי. אני עושה אותך שליח. הרופא שמע את הדברים והלך ליטול ידיים. אבל הוא חזר לגמרי לא רגוע. הוא ביקש לדחות את הניתוח בכמה שעות, כי הוא רוצה לעבור שוב על כל הצילומים. אחרי שעברו על כל הצילומים גילו שאין שום גוש, לא הבינו למה הרב הגיע. הרופא ניגש לרב ואמר לו: הרב משוחרר, אין כלום, אריכות ימים. הרופא ביקש ברכה מהרב והם חזרו הביתה.
בני הבית הבינו שהטעות הזאת היא לא טעות בעלמא, אלא יש כאן משהו נסתר. כולם חשבו כך, אבל רק הרבנית העיזה ושאלה: איך קרה כזה דבר? הרי היה גוש. השיב הרב: נכון, היה. אבל הייתי צריך להגיע ל"הדסה" בשביל הרופא הזה. בזכות נטילת הידיים ובזכות מה שהוא ראה התעוררה בו תשובה, ובזכות התשובה שלו נעלם הגוש.
הוא וצאצאיו
סיפר הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה לפוריות: לקחתי על עצמי אתגר לפני הרבה שנים להוכיח שכל דבר תלוי בהשקעה. גם אם לאדם יש בעיה, בסופו של דבר בזכות השקעה טובה אפשר להגיע לדברים טובים. הדבר נכון גם אם אדם נולד עם נכות או עם בעיה קשה אחרת.
הכרתי בחור נהדר, אלא שבלידתו לא הגיע מספיק חמצן למוח ולכן הוא נולד עם שיתוק מוחין חלקי, כך שהיו לו בעיות בחצי גוף. הדבר גרם לכך שהיו לו הפרעות בדיבור והפרעות אחרות שגרמו לקשיים בתפקוד. ראיתי כמה הבחור הזה טוב, ולכן החלטתי לעזור לו. הוא עשה בגרות בעל-פה, למד ספרנות ועשה אצלנו עבודות במכון פוע"ה.
בשלב כלשהו רציתי מאוד לחתן אותו, אבל הבנתי שצריך לחתן אתגר עם אתגר וצריך למצוא לו מישהי דומה. היה לי חשוב מאוד למצוא בחורה נהדרת כמוהו, אבל היה ברור לי שגם לה בוודאי תהיה איזושהי בעיה רפואית. עשיתי הרבה בירורים בחיפושים אחרי הכלה המיוחדת הזאת, אבל יחד עם זה גם החשש שלי היה גדול.
אני אומנם ליטאי, לא חסיד גדול. אבל אחרי ששמעתי הרבה סיפורים מהרב אליהו על הבבא סאלי, החלטתי לנסוע אליו לקבל ברכה עבור הבחור. לקחתי אפוא את הבחור הנחמד, ונסענו לנתיבות ביחד עם נכדו של הבבא סאלי. נכנסנו אל הבבא סאלי וסיפרתי לו שהשקעתי הרבה בבחור ואני חייב למצוא לו מישהי שתהיה ברמה שלו, שתהיה ממשפחה טובה. הורדנו את הראש והוא בירך אותי ואת הבחור, בירך על מים בשבילנו ואמר: הכול בסדר. העזתי ושאלתי: הרב, מה בסדר? והוא חזר ואמר: הכול יהיה בסדר, הוא וצאצאיו.
הברכה שקיבלתי שימחה אותי מאוד, כי הייתי מודאג. עיקר הנקודה הייתה שמצד אחד צריך להכיר בכך שזאת לא תהיה מישהי מושלמת גופנית, אבל מצד שני לבחור הזה מגיע משהו טוב. לקבל כזאת הבטחה, זה היה בשבילי מאוד חזק.
כיוון שהייתי עם הנכד של הבבא סאלי, הוא הציע שניסע לרבי אלעזר, בנו של הבבא סאלי. נסענו אפוא לאשדוד, וברגע שאמרתי שאני מנחם בורשטיין, הוא הסביר לי על הגדלות של אבא שלי, שלמה בורשטיין, ראש ישיבה בחדרה. הוא דיבר על כך שאבא שלי מקפיד לקחת דווקא אנשים ממשפחות הרוסות ושומר לספרדים על גאוות יחידה. גם רבי אלעזר נתן לי ברכה מיוחדת להצלחת הזיווג של הבחור. יצאתי משם שמח וטוב לב.
עוד באותו שבוע פנתה אלינו מישהי בעניין בחורה גאונית, שהתמודדה בחידון התנ"ך והצליחה, אלא שהייתה לה בעיה קטנה – בלידה לא הגיע מספיק חמצן למוח... הם נפגשו והתחתנו, וב"ה נולדו להם שני ילדים. כמו שאמר הרב, הוא וצאצאיו.
ברוך משיב אבדה לבעליה
עוד סיפר הרב מרדכי אליהו, כי היו לבבא סאלי שני ספרים של פירוש אור החיים על התורה שהודפסו בימי חייו. היה כתוב בהם שם המחבר רבי חיים בן עטר נר"ו. בספרים הללו היה הבבא סאלי אוהב מאוד ללמוד כל ערב שבת. והנה יום אחד הם נגנבו מביתו.
הבבא סאלי מאוד כאב על הילקח הספרים האלו, שהיו חביבים עליו ביותר, ואמר למו"ר הרב אליהו כי הוא רואה איפה הספרים נמצאים, אבל הוא לא רוצה לפגוע במי שלקחם. הדברים נגעו ללבו של הרב אליהו והוא הסתובב בין חנויות הספרים שעוסקות בספרים עתיקים ומצא את אחד הספרים. שילם עליו מחיר מרובה וקנה את הספר. מיד נסע לבית הבבא סאלי בנתיבות להשיב לו את אבדתו. הבבא סאלי שמח מאוד על הספר הזה, חיבקו ונישקו.
אחר כך הוא אמר לרב מרדכי אליהו: הספר הזה שלך. קנית אותו בממון רב והוא שלך. הרב אליהו אמר לבבא סאלי: קניתי אותו בשבילך, להחזיר אבדה לבעליה. על כך השיב לו הבבא סאלי: הוא שלי ואני נותן לך אותו במתנה. כך נשאר אחד מהספרים אצל הרב מרדכי אליהו שנים רבות.
סיפר הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון: הייתי מקורב מאוד להרה"ג המקובל רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל. הוא היה מגיע פעם בחודש לחולון לחזק את הקהל בדברי תורה וקדושה, ושמעתי ממנו שהיה מכבד את מרן הרה"ג מרדכי אליהו בכל יכולתו. היה מחזיק ממנו ממש "שמים וארץ".
הוא סיפר לי פעם כי לא עמד על מעלתו העצומה של הרב עד שהגיע לחתונת בנו. לפני החתונה של בנו בא אליו בחלום אביו, הבבא מאיר, ואמר לו כי הוא יבוא לברך את נכדו בחופה, יחד עם נשמת הבבא סאלי, יחד עם נשמת הצדיק המלוב"ן האלוקי רבי יעקב אבוחצירא, יחד עם רבי מסעוד ויחד עם כל צדיקי המשפחה, כל זה בתנאי שהרה"ג מרדכי אליהו יערוך את החופה.
שלח רבי אלעזר אבוחצירא שליח אל הרב מרדכי אליהו וביקשו שיבוא לסדר חופה וקידושין אצל בנו באשדוד. אבל הרב אליהו השיב כי אינו יכול לבוא, הוא היה עסוק באותו יום ולא התפנה לנסוע לאשדוד. הגיע רבי אלעזר לבית הרב מרדכי אליהו והביא תשורה בידו, את הספר השני שנגנב מבית הבבא סאלי. אמר לרב אליהו: יש לך אחד והנה השני, חיפשנו אותו בכל חנויות הספרים. מצאנו אותו וקנינו אותו בממון רב ואני נותן לך אותו מתנה. שאל אותו הרב: למה אתה מתאמץ כל כך ומוציא ממון רב כל כך שאבוא לחתונת בנך? ואז סיפר לו רבי אלעזר את החלום של אביו הבבא מאיר. חייך הרב מרדכי אליהו ורמז לרבי אלעזר שהוא פוגש את בעל ה"אביר יעקב" בביתו מדי פעם. אעפ"כ חזר וביקש רבי אלעזר מהרב אליהו לבוא לחופה, כדי שגם הם יזכו לביקור רבי יעקב אבוחצירא. לזה הסכים הרב מרדכי אליהו והגיע לערוך את קידושי בנו של רבי אלעזר.
דברים הצריכים בדיקה
בעשיית העוגות הקפיד הבבא סאלי על ניפוי הקמח, ועל בדיקת כל ביצה וביצה מן הדם. וכששמע הבבא סאלי על חכמים שהתירו עוגות שנעשו ללא ניפוי הקמח מן התולעים, וללא בדיקת הביצים מן הדם, הצטער על כך מאוד.
כשבא אליו הרב אליהו, ידע הבבא סאלי שגם הוא מקפיד על ענייני כשרות כמותו, ולא מקל את הקולות הללו. אמר לו הבבא סאלי: דע לך שמותר לך לאכול מן העוגות הללו שלפניך, ניפו את הקמח ובדקו כל ביצה וביצה כמו שאתה עושה בביתך, ולא כפי הקולות שמקלים אחרים.
חסדי הבבא סאלי והרב אליהו
היה יהודי צדיק בירושלים ממאה שערים, רבי יוסף דויטש, שהיה מאוד מקורב לבבא סאלי. רבי יוסף דויטש היה מהדר במצוות, ובמיוחד במצוות צדקה וגמילות חסדים, והיה מחלק כל ערב פסח אלפי מנות של קמחא דפסחא. כל כך היה מהדר במצווה זו של צדקה, עד שהיה מארח בכל ליל שבת עניים בביתו, ונוהג בהם כבני מלכים של ממש.
לימים נפטר רבי יוסף דויטש, ובניו לא ידעו איך להמשיך את דרכו. מאיפה ישיגו מיליוני שקלים להמשיך את הגמ"ח הגדול של אביהם ז"ל. קרא להם הבבא סאלי ואמר להם שימשיכו את מפעלי אביהם והוא יסייע בידם. וכך היה.
בניו של רבי יוסף דויטש המשיכו את דרכו ופתחו מסעדות ובתי תמחוי שבהם יכולים עניי ירושלים לאכול בכבוד אוכל חם בכל צהריים. הם היו מכתתים את רגליהם ונוסעים מעיר לעיר וממדינה למדינה לאסוף כספים בכדי לסייע לעניים לעבור את חג הפסח בכבוד כבני מלכים. בכל אלה היה מסייע להם הבבא סאלי בעצה, בעידוד ובתפילה. לא זזה ידם מתוך ידו כלל, ובעזרתו היו מחלקים בכל ערב פסח עשרות אלפי מנות דרך גמ"ח "חסדי יוסף" שהקימו לזכר אביהם הצדיק. כשנפטר הבבא סאלי נפלה רוחם של האחים לבית דויטש ולא ידעו אנא הם באים. הבבא סאלי היה כמו אבא בשבילם, איך ירימו את כל המפעל הגדול הזה? קרא להם הרב מרדכי אליהו ואמר להם: המשיכו במפעלכם. אני אעזור לכם ואסייע לכם בכל כוחי. המשיכו הבנים את המפעל של אביהם, והרב אליהו היה מתקשר לעשירים שיתרמו להם. הרב אליהו לא נהג לבקש כסף מעשירים לשום דבר ועניין, רק לצורך גמ"ח "חסדי יוסף" היה מתקשר לעשירים ומבקש שיתרמו להם. בנוסף היה הרב אליהו עורך בביתו בכל שנה "דינר" עם קבוצת עשירים שיתרמו למען עניים לקראת חג הפסח.
לימוד של ליל שבת
הרב מרדכי אליהו לא סיפר שהכיר את הבבא סאלי בצעירותו ואף למד אצלו פעמים רבות. דבר זה נתגלה במקרה על ידי אחיו הגדול של הרב אליהו, חכם נעים זיע"א, וכך סיפר: כאשר היינו צעירים ולמדנו ב"פורת יוסף", שמענו שהבבא סאלי מלמד בכל ליל שבת בביתו, ובסוף השיעור הבבא סאלי מברך את הנוכחים. הלכנו לשמוע את השיעור מהבבא סאלי ובסיום השיעור, כשכולם עוברים לפני הבבא סאלי לקבל ברכה, הגיע תורי ותור אחי. הרים הבבא סאלי את עיניו ואמר לי: "אתה – שבת שלום!" ומיד פנה לאחי חכם מרדכי ואמר לו: "ואתה נשאר פה אתי!". סיפר הרב נעים שכך היה מאותה שבת ואילך – צועדים היו יחדיו לבית הבבא סאלי. הוא היה חוזר בגפו, וחכם מרדכי נשאר ללמוד עם הבבא סאלי עד אור הבוקר.
באחד מימי ראש השנה ליווה הרב יגאל אבן דנאן את הרב מרדכי אליהו מביתו לבית אחיו בשכונת הבוכרים. יחדיו היו האחים עושים אזכרה לאביהם חכם סלמאן, שנפטר בראש השנה. בהיותם בדרך שאל הרב אבן דנאן בדחילו ורחימו את הרב אליהו: האם נכונה השמועה שכשהרב היה צעיר הוא למד בלילות שבת עם הבבא סאלי? התפלא הרב אליהו ושאל: מי אמר לך את זה? ענה הרב אבן דנאן: כך סיפר חכם נעים. היסס הרב אליהו ולבסוף אמר: אם אחי חכם נעים סיפר, זה נכון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
