ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
העגל'.
ידועים דברי הרמב"ן המרכך מעט את 'הנפילה', ומסביר כי בני ישראל לא באו להחליף את הקב"ה חלילה, אלא העגל בא
להחליף את מנהיגותו של משה רבינו. .
אלא שעדיין עלינו לברר מהו התוכן ומהי הכוונה של החלפת משה רבינו חלילה בעגל ? איזו הנהגה מוביל משה, ואיזו
הנהגה בני ישראל מצפים מהעגל?
אפשר לשים לב גם לשינוי לשון התורה ביניהם – בני ישראל טוענים שהעגל הוא 'אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ
מצרים', ואילו משה מתקן בסוף הפרשיה 'למה ד' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים...'.
מה ההבדל בין 'הוצאה' ל'העלאה'?
1 הביטוי העלאה ממצרים מופיע גם לגבי איסור אכילת שרצים
. אכילת שרצים היא דבר בזוי, שאינו מתאים לצלם אנוש.
באדם יש באופן טבעי תחושת דחייה מהשרצים, והנפילה לאכילת השרצים היא בעצם נפילה ממדרגה אנושית בסיסית.
ביחס לזה מתאים הביטוי 'המעלה אתכם מארץ מצרים', שהתעליתם מתועבות מצרים למדרגה אנושית טובה.
המושג 'הוצאה' לעומת זאת מבטא הגעה למדרגה אחרת לגמרי, כבר לא עוסקים ב'מצרים מתוקנת', מדרגה אנושית
מוצלחת ונקיה, אלא מדרגה של קדושה, דבר המתחיל מלמעלה.
משה רבינו מוציא את ישראל ממצרים, מנסה להוליך אותם למקום של קדושה עליונה. הוא עולה להר, ולטענת בני ישראל –
'נתקע' שם ! בעיני בני ישראל הנסיון להתעלות למדרגות של קדושה ולהמשיך לחיות בעולם הזה – כשל. ולכן:
"ובעגל אמרו 'אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים' להיות רק אומה טבעית, וזה טעות, שאין צריך כלל ליד ד'
2 להתגלות לזה ואין צריך גם כן ירידה לאנושיות אם לא היה נועד למעמד נכבד ונשגב.
'
מרן הרב זצ"ל מסביר שתפיסה כזו לא תיתכן. תועבות מצרים אינם תקלה צדדית שיש רק לשפץ אותה קצת למעלה אנושית
מתוקנת. הנפילות הגדולות האלו מלמדות אותנו שהעולם שייך למדרגה אחרת, מדרגה של קדושה, ולכן חיים אנושיים
3 רגילים לא יחזיקו מעמד. העולם תובע את הקדושה, ועד שהיא לא תגיע – הוא ייפול בתועבות מצרים וכנען, ובלשון הרב:
"המורדות שבתולדה האנושית הם לצורך העלייה. לו היה האדם לא עתיד לצמוח במעלה רמה מאד, לא היה יורד גם
כן. מצב הטבעי של שבע מצוות בני נח היה מתקבל ונקלט. אמנם הכוחות הם גדולים על כן אינו מקבל מצב של כללים
קצרים וצריך להרחיב את חייו החומריים והרוחניים.".
כך מתלונן הקב"ה למשה – 'לך רד כי שחת עמך אשר העלית'. אך משה מתעקש וקובע , זו היא יציאה ולא העלאה – 'למה
ד' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת...
1
ויקרא יא, מ"ד 'ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ על הארץ: כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים...'
2
מרן הרב זצ"ל זצ"ל פנקס יג, פסקה צב.
שם 3
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
