ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מודעות עצמית ופיתוח האישיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
כבר ראינו שרגש הוא הווי פנימי, ועל ידו האדם יודע שהוא חי. הדבר החשוב ביותר המאפיין את הרגשות הוא, שבמהותם הם תמיד תגובות . אם אדם יעבור ניתוח אחרי מאה ועשרים שנות חייו בעולם הזה, נמצא בתוכו לב, כבד ואיברים שונים - אבל לא נמצא עצבות או אהבה, כי הרגש הוא מציאות רוחנית שבאה כתגובה למשהו אחר.
אם נשאל אדם - למה אתה מרגיש שמחה? סגנון התשובות יהיה בדרך כלל 'בגלל שהוא אמר לי את זה', 'בגלל שלמדתי את משהו', 'בגלל שהיא אמרה 'כן''. כאמור, תשובות אלו נכונות ביסודן, כי הרגש הוא אכן תגובה; אולם יש בהן טעות חמורה ובעיה מרכזית, משום שהן מתארות אדם שהחיים הרוחניים והפנימיים שלו אינם שלו, הוא מופעל על ידי אחרים, בעוד שכל אדם יכול לשלוט על תגובותיו הרגשיות.
גם בתורה יש מערכת של מצוות רגשיות: ואהבת את ה' אלוקיך 1 , לא תשנא את אחיך בלבבך 2 , ואהבת לרעך כמוך 3 , ושמחת בחגך 4 . פסוקים אלו ואחרים מצווים אותנו על רגשות, יש עליהן שכר ועונש, ואם כן ברור שיש לאדם יכולת לשלוט בהם, שהרי הקב"ה לא יאמר למישהו 'אם לא תגיע לגובה מטר תשעים ושתים תקבל עונש...'
מודעות עצמית ופיתוח האישיות (28)
הרב משה ברלינר
18 - הרגש – כח של חיים
19 - רגשות, גורמיהם והשפעותיהם
20 - ה'מסנן' הפנימי
טען עוד
מדוע נדמה שקשה לשלוט ברגשות?
מהו הגורם הפסיכולוגי לכך, שרוב בני האדם יאמרו 'הרגשות שלי הם מחוץ למחנה'? ניתן למנות שתי סיבות לכך, אידיאולוגית ופיזולוגית.
הסיבה האידיאולוגית היא שנוח לאדם לא לקחת אחריות. שורש התכונה הזו מימי הבריאה, כמו שהשיב אדם הראשון לאלוקים "האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל" 5 , גם האשה תלתה את החטא בנחש שהשיא אותה. תמיד נוח להטיל את האחריות על מישהו אחר, ולומר 'אתה שימחת אותי' או 'אתה עשית לי את העוול'.
סיבה נוספת היא פיזיולוגית. כאשר אדם אומר לי משהו טוב ואני שומע, המילים מגיעות תחילה לאוזן, למוח ומשם לרגשות, וכל זאת דרך מערכת העצבים. תהליך זה מורכב מכמה וכמה שלבים, אולם למעשה הוא מהיר מאוד - מהירות המעבר מהאוזן למח היא ארבעת אלפים קמ"ש, ומשום כך כאשר שומעים מישהו מרגישים את התגובה הפנימית כהרף עין, ויש הרגשה לשומע שהוא אינו חלק מהמשחק, כאילו היתה לחיצת כפתור ונדלק האור. לכן, קל לאדם לחשוב שמישהו אחר גרם לרגשותיו, אבל האמת היא אחרת. מקורן של הרגשות הוא באדם עצמו.
חמשת הגורמים לרגשות
בעולם הפסיכולוגיה נוהגים להצביע על חמישה גורמים לרגשות: מחשבות, זכרונות, דמיונות, תחושות הגוף והסביבה. נסקור אותן בקצרה, ובפרקים הבאים נרחיב ביחס לכל אחד מהם, וביכולת ההשפעה של כל אדם עליהם. יכולת ההשפעה על גורמי הרגשות הינה, למעשה, היכולת לכוון את הרגשות נכון.
הגורם הראשון המשפיע על הרגשות הוא המחשבות שהאדם חושב אודות החוויה שהוא חווה. כל מחשבה מייצרת יחד איתה רגשות, חזקים יותר או פחות. כמובן שכאשר לא מדובר במחשבה משמעותית, הרי שהרגש הנלווה אליה אינו רגש חזק; אבל מחשבה משמעותית ועוצמתית תוביל גם לרגש משמעותי.
הגורם השני הוא הזכרונות: המוח עובד כך שהזכרונות נמצאים בתוכנו כשהם עטופים באותן הרגשות שהרגשנו בזמן הארוע. מידת ההשפעה של ארועי העבר על הרגשות תלויה, כמובן, בשאלה עד כמה האדם זוכר את אותם הארועים. ככל שאדם שוכח ארוע מסוים כך הוא הופך לפחות ופחות רלוונטי, הרגשות הנלווים אליו פוחתים וכך השפעתו על ההווה פוחתת והולכת.
הגורם הבא הוא הדמיונות. אם אדם עוצם עיניים בדרך לנישואין ומדמיין את יום חתונתו, הוא מזמין את התזמורת הנכונה והחברים הנכונים והכלה נהדרת, החיוך לא מש מהפנים. כאשר אני חושב על רעיון עתידי, התוצאה היא תגובה רגשית מיידית.
למעשה, שלשת הגורמים הראשונים הם כולם מחשבות - השייכות להווה, לעבר ולעתיד.
הגורם הרביעי הוא תנוחות הגוף. הקשר בין הגוף והרגש הינו בדרך כלל חד סטרי: כשאדם מתבייש הוא מסמיק, כשאדם עצוב גופו מייצר דמעות, כשהוא כועס - הגוף מכווץ שרירים. אולם, מתברר כי הכביש הוא דו סטרי. היצירה של רגשות היא גם פרי של תנוחות הגוף, ולאדם שנמצא בתנוחה של גוף מסוימת קשה להרגיש תחושה המנוגדת לאותה תנוחה.
הגורם האחרון הוא הסביבה. אדם לא נולד בתוך אי בודד, הוא נברא כדי להשפיע על הסביבה שלו וגם כדי להיות מושפע ממנה6 .
חמשת הגורמים ליצירת הרגשות מהווים שלשה מעגלים: המחשבות הן פנימיות, בתוך נפש האדם. תחושות הגוף הן במקום חיצוני יותר לנפש, והסביבה היא חיצונית לחלוטין לאדם. הכלים לפתח את האישיות, לכוון את הרגשות שלנו למקומות הרצויים לנו, הינם למעשה שליטה בגורמים המביאים לרגשות - על המחשבות, על תחושות הגוף ועל הסביבה שאנחנו נמצאים בה.
כל הגורמים הללו הינם בשליטתנו. לכן, אם אדם בא ואומר - יש לי רגש שלא נוח לי אותו, אני כועס, עצבני, מקנא והייתי רוצה להיות אחרת, הוא יכול לבחור את הדרך הטובה והמתאימה לו ביותר להשפיע על רגשותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
