ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אבל הרמב"ן ז"ל, אביהם של ישראל, סובר (הוספות, מצות-עשה ד) שכיבוש ארץ-ישראל ויישובה, הוא מצות-עשה של תורה, שמחוייבין בה כל ישראל בכל הדורות, ומצות-עשה חייבים לקיים, ואסור לעבור עליה. וכל-שכן מצות יישוב-ארץ-ישראל שהיא שקולה כנגד כל המצוות. מצות יישוב-ארץ-ישראל, היא מצוה כללית, המוטלת על כל ישראל, וכל אחד מישראל מצוּוֶה בקיומה, גם בקיום הפרטי, דהיינו לשבת בארץ-ישראל, וגם בקיום הכללי - דהיינו שעם ישראל ישלוט בכל ארץ-ישראל. וכל אחד מישראל מחוייב להשתדל לקיומה של המצוה הכללית, שכן מצוה המוטלת על כלל ישראל מוטלת על כל אחד ואחד שיש ביכולתו לפעול לקיומה; אם הוא משתדל והמצוה מתקיימת, הוא קיים מצות-עשה, ואם הוא מתרשל ואיתו עוד אחרים, והמצוה מתבטלת, הרי הם עוברים בביטול המצוה. ואם הוא משתדל אבל אחרים מתרשלים, או שהוא נמנע לעשותה בשל כפיית הגויים, אזי הוא פטור כדין אנוס.
הווי אומר, יישוב-ארץ-ישראל אינו רק זכות, אלא מצות-עשה של תורה. ומצוה זו מוטלת על כל אחד מישראל, להשתדל שארץ-ישראל תהיה תחת שלטון ישראל. על-כן המאבק על שלטוננו בכל ארץ-ישראל ונגד נסיגה ויתורים על חלקים ממנה הוא מצות-עשה של תורה, וכמו שיש להשתדל לקיים את כל המצוות, כך יש להשתדל לקיים מצוה זו.
מה בין מצוה זו לשאר המצוות? בכל המצוות האישיות, כגון תפילין, ציצית, שבת וכשרות, אף אחד לא מונע מאיתנו את קיומן. אמנם לא הכל מקיימים אותן, וכל ישראל ערבין זה בזה, ומצוה להשתדל שגם אחרים יקיימו המצוות. אך אינו דומה חיוב מדין ערבות לחיוב אישי לעצם המצוה. במצות יישוב-ארץ-ישראל, שהיא מצוה כללית שמוטלת על כל ישראל וכל ישראל מצווין בקיומה, וקיומה אינו יכול להעשות על-ידי היחיד אלא על-ידי הכלל כולו, במצוה זו כל אחד מחוייב לפעול שהכלל יקיים המצוה, ואם אינו פועל והמצוה אינה מתקיימת - הרי הוא מבטל אותה. אין ספק שאילו כל ציבור שומרי המצוות היה נאבק בתוקף על שלמות הארץ, היתה לכך תוצאה מעשית: היינו זוכים לקיים את המצוה הזו, ששקולה כנגד כל המצוות. והרי מצוה גוררת מצוה, - היתה מצוה זו גוררת את כל המצוות אחריה, וזה היה פועל לקרב את ישראל לכל המצוות כולן.
ישיבת ארץ-ישראל והשלטון עליה היא אפוא לא רק זכות, אלא מצוה, ואין היתר לבטל מצוה זו ולהעדיף מצוות אחרות, שכן חכמים הורונו שיש להעדיף מצוה זו ששקולה כנגד כל המצוות, על מצוות אחרות. והרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות הביא, שחכמים הלכו לקיים מצוות בחוץ-לארץ וחזרו בהם ולא הלכו, ואמרו: גדולה ישיבת ארץ-ישראל ששקולה כנגד כל המצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
