ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נתנאל חיים בן אילנה אסתר
הדבקת תווית 'ביישן' משתקת אותך בהווה, ולא מאפשרת לך לעשות מה שאתה אוהב או רוצה. פעמים רבות, זו תווית שהדביקו לך אחרים: הורים ("הוא הביישן של המשפחה"), חברים לספסל הלימודים ועוד.
הדבקת התווית למעשה מסייעת לך להישאר באיזור הנוחות, ולברוח מאחריות. התווית נועדה לשתק אותך ולספק תירוץ לחוסר הפעולה והיוזמה שלך, שהרי גם אם תרצה לעשות משהו אחר אתה הרי לא יכול כי 'תמיד היית כזה'.
שוב, גם אם נאמר שהתווית אכן מתאימה לך ובעבר היית ביישן, אין שום סיבה שלא תבחר היום אחרת ותחליט שאתה כבר לא כזה. זכור, דעתך על עצמך חשובה יותר ממה שאחרים חושבים עליך או ממי שאתה אמור להיות לפי הבנתם.
פעמים רבות אם תפשפש בעברך תמצא שאין סיבה ברורה ומובנת להדבקת תווית זו בך, וכך עם השנים נתת לתווית שהודבקה שלא בצדק מתישהו בעברך, לשתק אותך במשך שנים רבות.
אם נשכיל להבין, שבהדבקת התווית לעצמנו, בחרנו להעביר את מוקד השליטה שלנו החוצה, ולהאשים את התווית בחוסר יכולותינו, תובנה זו תצעיד אותנו צעד גדול קדימה, להעברת מוקד השליטה פנימה אל תוכנו ולהכווין את עצמנו מבפנים. זה יסייע לנו לקחת אחריות ולהסיר את התווית מעלינו, ואת המחסום הפסיכולוגי שהיא יוצרת.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
31 - אני מאשים!
32 - תוויות שחייבים להסיר!
33 - לא לפחד כלל...
טען עוד
בראש ובראשונה אנו צריכים להבין, שגם אם התווית שהדביקו לנו היתה מוצדקת בעבר, התנהגותינו, תחושותינו ורגשותינו היום אינם תלויים במה שאחרים חושבים עלינו, אלא בבחירה שלנו. ביכולותינו לקחת את המושכות לידנו, לבחור אחרת ולא לתת לתווית שהדבקנו או שאחרים הדביקו לנו, להשפיע ולנהל אותנו.
זאת ועוד, ההיצמדות לתכתיבי התווית היא עיסוק בעבר. בכך אנו מאפשרים לעבר לשתק את ההווה שלנו. במקום להתמקד בהווה וכיצד אנו יכולים לפעול בו בצורה טובה לנו, אנו מבזבזים משאבים רבים על העבר ומאפשרים לו להגביל את ההווה שלנו.
מלבד זאת, אם משהו מעברנו מגביל או משתק את ההווה שלנו, זה מונע מאיתנו לחלוטין מלהשתנות, מהסיבה הפשוטה שאין אנו יכולים לשנות את העבר. אם רצוננו להשתנות בהווה, חובה עלינו אפוא להתנתק מתפיסה או חשיבה מהעבר שלא זו בלבד שאינה מסייעת לנו בהווה שלנו, אלא מגבילה ואף משתקת אותו.
עלינו להסיר את התווית שהודבקה לנו או שהדבקנו לעצמנו בעבר, ולאפשר לעצמנו לבחור לפעול בהווה כפי שאנו רוצים להיות, ולא כפי מה שמישהו אחר החליט עבורנו אי שם בעבר הרחוק.
תווית הנה גם סוג של בריחה מהתמודדות עם אתגרים. כשאני מדביק לעצמי תווית של 'ביישן', אני למעשה מסיר את האחריות ממני, כדי לא להתמודד עם הפחד שלי מיצירת קשרים חברתיים. במקום להתמודד עם הקושי שלי להתערות בחברה ולפתח שיחה זורמת עם כל אחד, אני מעדיף לבחור בדרך הקלה, ולהיתלות בתווית, כדי להישאר באיזור הנוחות שלי, בו אני לא צריך להפשיל שרוולים ולהתמודד.
בהסרת התווית, אני מחדד לעצמי שאני לוקח אחריות ומתמודד עם האתגרים ולא מפחד או בורח מהם, ובודאי לא נותן להם לשתק אותי. אני מחליט שאני לא ביישן, בוחר להתמודד עם הפחד החברתי שלי, ויוצר קשרים חברתיים חדשים.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
