ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אסור להכניס ביום שבת ביצה לתוך כוס עם מים רותחים, אלא אם כן התבשלה לגמרי ונעשתה ביצה קשה בערב שבת. ולדעת הרמב"ם, גם אם הכניס אותה לחמין בערב שבת, מותר לעשות כן בשבת ואין בזה תוספת בישול. אבל מרן פסק (בסי' שי"ח) כדעת החולקים על הרמב"ם ואסר להכניס ביצה שאינה קשה לחלוטין למים חמים בשבת, למרות שהתבשלה מעט בערב שבת.
הכנת תה או קפה בשבת
ידע לו האדם שכשהוא מכין לעצמו כוס תה או קפה ביום שבת לעיתים הוא מקיים עונג שבת ולעיתים זה נגע.
בעל הגינת ורדים מחמיר מאוד בקפה שלא להכינו כלל בשבת מחשש איסור דאורייתא (ועיין ב'גינת ורדים' כלל ג' מסי' ב' עד סי' ט' שהאריך בזה בכמה תשובות). יש מקילים כיון שהקפה כבר קלוי. למעשה אין לסמוך על הקולא של קפה קלוי מערב שבת ולבשלו בשבת בכלי ראשון כיון שהקפה אינו נאכל כמות שהוא קלוי, וגמר תיקונו נעשה בעירוי המים הרותחים.
על כן למעשה, יניח את עפר הקפה בכוס, יקח כוס ריקה (כלי שני) וימלאנה מים חמים מהמיחם, וישפוך על הקפה. וכן יעשה בתמצית של תה בכלי שני.
הוספת מלח או פלפל לתבשיל
הוספת מלח ע"ג ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיד סולדת בהם בשבת: הספרדים מתירים, והאשכנזים מחמירים מפני שמבשל את המלח.
הוספת פלפל שחור או אדום על ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיס"ב - לכו"ע אסור (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' ט' ולחונים עליו).
הוצאת אוכל מתבשיל שע"ג האש, ודין מגיס
אומר הרמב"ם אסור בשבת לערבב בכף את החמין כשהוא על גבי האש, אבל אם הורד מהאש - מותר.
סיר שהורד מע"ג מהאש - מהדין מותר לערבב את המאכל שבו, ולפוסקים כדעת הרמ"א יש להחמיר.
וכתב בעל הבא"ח שלצורך מצוה כגון שבא עני לבקש אוכל בשבת, מותר להוציא אוכל מסיר שעומד על גבי האש בשבת, ובלבד שהתבשיל מבושל כל צרכו, אבל אם אינו מבושל כל צרכו אסור להוציא (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' י"ח, ולמש"ב שם ס"ק קי"ז, ולשו"ת ר"פ חלק ג' סי' מ"ה).
החזרת המכסה על סיר החמין
לעיתים הבעל או האשה מסירים את המכסה מעל סיר החמין בליל שבת או בבקר כדי לראות אם הוא מבושל,
ויש לדעת, שאם הרים את מכסה סיר החמין, וראה כי הוא אינו מבושל כל צרכו (אפילו מבושל כמאב"ד), ואפילו אם רואה שעועית אחת שלא התבשלה כל צרכה - אסור לו לשוב ולכסותו, כיון שגורם לבישולם (וכן אסור לו ליטול אל השעועית משום בורר).
אך אם ראה שהחמין מבושל כל צרכו, מותר לו להחזיר את המכסה על הסיר, אך יזהר לנער את המכסה מהמים שעליו קודם שיחזירנו, כיון שמים אלו התקררו ועלול לבא לידי בישולם.
הנחת תבשיל יבש או לח ע"ג הפלטה בשבת
אסור להניח שום תבשיל בין לח ובין יבש ישירות על הפלאטה, אפילו מבושל כל צרכו.
יש אנשים שבשבת מוציאים אוכל יבש מהמקרר ומניחים אותו על גבי הפלאטה (רגילה או ירושלמית אין זה משנה) כדי שיתחמם, וטועים הם, והדבר אסור משום דמחזי כמבשל, וק"ו בן בנו של ק"ו אם לוקחים תבשיל לח שזה יותר חמור.
משום מראית עין - היה מעשה באשה אחת שראתה שבביתו של הרב הוציאו אוכל מהמקרר והניחוהו ישירות על הפלטה, ואמרה האשה, כיון שאין לי פלאטה אז אני אשים על הכיריים של האש.
ומסופר על אשתו של הגר"ח פלאג'י ע"ה, שבפסח ציפתה את העוף בקמח תפוחי אדמה, וכשראתה זאת השכנה אמרה אם כך מותר בפירורי לחם. כששמע זאת הגר"ח פלאג'י וראה שעלול לצאת מזה תקלה, אמר לאשתו שמאותו יום לא תשתמש בפסח בקמח תפו"א.
השמעת קול
אם בערב שבת הכין ביצה חצי רכה ורוצה בשבת לטרוף אותה בצלחת זכוכית או חרסינה או על ידי כפית או מזלג ממתכת, כדי לאוכלה - אסור משום השמעת קול, שמא שכנו ישמע שטורף ביצה ויחשוב שעושה כן כדי לטגנה, ויבא אף הוא לטגן ביצה בשבת. אבל לטורפה בצלחת פלסטיק ובכפית פלסטיק - מותר, כי בזה אין חשש של השמעת קול.
וגם אם גר למשל במושב והשכנים רחוקים ממנו - אעפ"כ אסור כי כשחז"ל אסרו הם לא חילקו בדבר.
התרת תפרים בעוף ממולא
יש שממלאים עוף באורז או בשר, ולאחר מכן תופרים אותו בחוט ומחט. ומותר בשבת לפתוח את התפרים על ידי סכין.
ומה טוב שיהיה לאדם מספריים מיוחדות לפתיחת שקית החלב ביום חול, ואז בשבת יהיה מותר להשתמש בהם לדבר ההיתר. אבל במספריים המיועדות רק לדבר איסור - אסור בשבת לקחתם לדבר ההיתר. ואם מיועדות גם להיתר וגם לאיסור, מותר להשתמש בהם בשבת לדבר ההיתר.
סיום
אנו אומרים להקב"ה, אנחנו חשבנו שאם יעלה פלוני או אלמוני לשלטון זה מה שיציל אותנו, וכעת אנו רואים שאף אחד לא יצילנו, ועוד מוסרים חלק מארץ ישראל הקדושה לישמעאלים וזה חמור מאד. אבל אנו בוטחים בה', ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ותשועת ה' כהרף עין. ויהי רצון שהקב"ה ישלח לנו משיח צדקנו, והראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ובמהרה בימינו, וכן יהי רצון ונאמר אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
