ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
איך אפשר להצטער על מה שאינך מרגיש כלל בחסרונו? איך להוריד דמעות על דבר שמעולם לא פגשת ואתה חש שהחיים שלך נהדרים בלעדיו?
התלבטתי בכך במשך שנים. ניסיתי בדרכים שונות לעורר את הלב ולרתום את המחשבה להתחבר ליום האבל הלאומי, אבל בשורה התחתונה די נכשלתי. אם איני רוצה להונות את עצמי ולזייף צער וגעגועים, אין לי ברירה אלא להכיר בכך שיש כאן בעיה בלתי פתירה. כמו שעיוור מלידה לא יוכל להבין את יופיה של שקיעה מרהיבה, ומי שבא לעולם ללא חוש שמיעה לא יקלוט אף פעם את קִסְמָהּ של סימפוניה של מוצרט - כך אנחנו לא נוכל לעולם להבין מה איבדנו לפני אלפיים שנה כשבית המקדש עלה בלהבות.
ובכל זאת ספר שקראתי לפני כמה שנים עזר לי לראשונה לקלוט את המקום הבעייתי בו אנחנו נמצאים ולהבין קצת יותר מה אנחנו לא מבינים...
"חדר" הוא ספר מרתק ומזעזע המבוסס על מקרה אמיתי. ג'וי, נערה בת 17 שרצה בפארק, נחטפה על ידי גבר מבוגר שכלא אותה בחדר סגור בביתו. מלבד חלון יחיד בתקרה ודלת כניסה הנעולה בקוד הידוע רק לחוטף, אין משם שום דרך מילוט. בתקופת שבייה היא עוברת התעללות ונולד לה בן בשם ג'ק, שגדל בתוך החדר מנותק לגמרי מהעולם החיצון.
לא אגלה את המשכו של הסיפור, שהפך בהמשך גם לסרט עטור פרסים, ואת הניסיון של ג'וי להיחלץ מן השבי דווקא באמצעות בנה הקטן, רק אשתף במחשבה אחת שהסיפור הנורא הזה מעורר:
תארו לעצמכם מה היה קורה לוּ אדם אחר היה נכנס פתאום לחדר, פוגש את ג'ק שכבר הגיע לגיל 5, ושואל אותו: "תגיד, חמוד, איך החיים?!".
אחרי התגברות על ההלם הראשוני למראה אדם נוסף מלבד אימו, מסתבר שהילדון היה חושב רגע ואומר: "נהדר! יש לי את המיטה שלי וגם מכונית משחק אדומה. אני כל הזמן עם אמא שנותנת לי לאכול, ולפעמים גם שרה ומספרת לי סיפורים. כיף לי כל-כך...".
אנחנו היינו שומעים את התשובה ומרגישים איך הלב שלנו מתכווץ ברחמים. לילד האומלל הזה פשוט אין מושג! כל מה שהוא מכיר מרגע היוולדו הם רק ארבעה קירות ומספר מצומצם של דברים בסיסיים. ג'ק מעולם לא שיחק עם חבר בן גילו ולא רכב על אופניים. מעודו הוא לא אכל גלידה ולא השתכשך בבריכה, לא קיבל חיבוק מסבא וסבתא ולא קפץ בשלוליות כמו שלילדים אוהבים. אבל הוא מרגיש מאושר עד הגג. כאילו החדר-כלא בו נולד וגדל הוא הדבר הטוב ביותר שילד יכול לאחל לעצמו...
וזו בדיוק הנקודה.
הסיפור של ג'ק, הוא בעצם הסיפור שלנו!
יש לנו 'חדר' מרהיב ביופיו. יש בו גורדי שחקים וטלוויזיה עם שבע-מאות ערוצים. איקאה, קוקה קולה ו-FOX, סקי באלפים וספארי בקניה.
ובכל זאת הוא כל-כך מצומצם ועלוב לעומת העולם שהיה יכול להיות: עולם שאלוקים שוכן בתוכו, ויש בו נבואה ורוחניות, ניסים וחיבור לנשמה. הטרגדיה שלנו היא שכל-כך טוב לנו ב'חדר' שאנחנו נמצאים בו, שאנחנו לא מעלים בדעתנו שזה רק קצה הקרחון של עולמות שלמים שטרם הגענו אליהם.
נכון, פה ושם אנחנו מקבלים תזכורת. פוגשים קצת סדקים שמכערים את תמונת העולם המושלמת שלנו – מחלות, פיגועים, מלחמות, אסונות. אבל מהר מאוד אנחנו דואגים להדחיק אותם ולהתרכז בעונג הבא. מסרבים לְהַפְנִים את עובדת היסוד: כשהלב שבק חיים - ממילא צצים כאבים ומיחושים בכל הגוף.
כאן בדיוק מגיע תשעה באב.
אם תרצו, החלון שנמצא בתקרה...
גבוה, רחוק מהישג יד, אבל נחרץ ועקבי.
אומנם לא רואים ממנו דבר מן העולם שבחוץ, אבל הוא ממשיך לטעון בעקשנות שהעולם הזה קיים, וכל המציאות שלנו היא רק 'חדר' סגור.
האם נזכה להיחלץ משם?!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
