ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- בירורי אמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
שנינו במסכת ראש השנה 1 "בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם". ובהמשך מובאת ברייתא:
אמר ר' כרוספדאי: שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינונים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינונים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו נחתמים לחיים, לא זכו נחתמים למיתה.
הר"ן במקום מאריך לבאר מדוע נקבע ראש השנה כיום הדין. ר' אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם - בתאריך כ"ה אלול התחיל להיברא העולם, וביום השישי לבריאת העולם נברא האדם. אז הוא חטא, אז הוא עמד לדין ואז נסלח לו. וכשם שבתחילת בריאת העולם האדם נידון, וכך זהו היום שבו נידון האדם מידי שנה בשנה. אולם לפי ר' יהושע שסובר שבניסן נברא העולם אי אפשר להסביר כך, ולשיטתו מסביר הר"ן שהקב"ה קבע את ראש השנה בגלל יום הכיפורים: יום הכיפורים הוא יום סליחה, וכבר לפני כן יש התכוננות לכך.
נהגו לומר לפני ראש השנה סליחות, כהכנה ליום הדין. הספרדים נוהגים להתחיל לומר את הסליחות בתחילת ראש חודש אלול, והאשכנזים נוהגים להתחיל במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ואם אין ארבעה ימים עד ראש השנה – מתחילים במוצאי שלפני כן.
איך ניגשים לתפילה במצב של מבוכה ועגמת נפש?
מורי ורבותי, אין השנה הזו כשאר השנים. לכל שנה יש את המיוחדות שלה, והשנה אנחנו נמצאים למעלה מחודש אחרי חורבן של חבלי ארץ בארץ ישראל, חורבן של ישובים, של בתי כנסיות, של בתי מדרשות, של ישיבות ושל תלמודי תורה, ומסירתן של כל המקומות הללו לידי אויבי ישראל. התפללנו, ביקשנו, התחננו, נשעננו על ריבונו של עולם, קיוינו – אך הגזירה לא נתבטלה. נסגרו שערי שמים, התפילות לא פעלו את פעולתן שקיווינו שיפעלו, והדבר יוצר מבוכה.
המציאות הזו יוצרת מבוכות נוספות, ויכוחים, חילוקי דעות איך היה צריך לנהל את המאבק, מתחים, בלבולים וטרוניות. מצבים שאנו נתונים בהם בבחינת 'לא יודעים מה נעשה'. תלמידים אמרו לי לפני כמה ימים, 'כבר אמצע אלול ואני לא מרגיש את חודש אלול'. המאורעות שעברנו גרמו לאיזו רעידת אדמה רוחנית-נפשית. כמובן, כאשר מרחיבים את ההתבוננות ומסתכלים באופן מאוד שלם על התמונה אנחנו יודעים שברוך ה' יש גם דברים טובים, לא הכל הזדעזע; איננו רוצים להמעיט בעוצמתה של המכה הנוראה שקיבלנו בכהוא זה, אולם אנו זוכרים שאנחנו נמצאים בארץ ישראל, נמצאים בירושלים, הארץ הולכת ונבנית בשאר המקומות, התורה הולכת ומתפתחת. הציבור שלנו הוכיח את עצמנו כציבור שיש לו כוחות גדולים שלא ידענו עליהם לפי כן, גם אם הם לא הצליחו להכריע את המערכה. במבט הרחב יש לתמונה כמה צדדים, ולא צריך לאבד את כל העשתונות, אבל מכל מקום, הזעזוע גורם למבוכות גדולות, ואנו קרובים לראש השנה, רוצים להתכונן לימים הנוראים, ולא יודעים איך.
לפעמים, צריך לגשת לתפילה גם על כך. אולי זהו המובן של הפסוק "ממעמקים קראתיך ה'" – מבור תחתיות, ממצבים של מבוכה, של צער ועגמת נפש ושל שאלות שמתעוררות, ולפנות לריבונו של עולם גם על כך. אנו פונים לריבונו של עולם גם שנקבל את התשובות, שיוציא אותנו מהתסבוכות, שיבהיר לנו את הדרך וירומם אותנו למדרגה חדשה.
ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם
הגמרא אומרת "אמר רבי יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר הנה אנוכי כורת ברית" 2 . אנחנו אמרנו כמה פעמים שלש עשרה מידות, וברית כרותה לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם. בהמשך הגמרא "אמר רבי יוחנן, גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, גדולה צעקה שמקרעת גזר דינו של אדם". צעקנו, התפללנו, אמרנו שלש עשרה מידות. אנו מאמינים שכל מה שפעלנו לא הלך ריקם. אמנם אנחנו עדיין לא רואים מה התפילה פעלה, אבל אנחנו מאמינים בלב שלם.
על כן אנחנו באים לתפילת הסליחות עם לב נשבר, עם צער ועגמת נפש עמוקים, ואנחנו יודעים שהקב"ה מקבל תפילות כאלה – "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" 3 . כשאדם מרגיש עצמו עני וחסר כל, חסר זכויות, נבוך ומבובלל - דוקא אז הקב"ה שומע את התפילה. אנו מקווים שמתוך הלב השבור, מתוך הצער ועגמת הנפש, ריבונו של עולם יקבל את תפילותינו ויסלח לנו, ותפילותינו לקראת ראש השנה יבואו לפניו, ושתהיה השנה הבאה עלינו לטובה שנה של כתיבה וחתימה טובה, שהקב"ה יציל אותנו מכל הצרות, ויהפוך את הכל לטובה, ולברכה ולגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
