ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ואף על פי כן אם האח המגרש ימציא את הפתרונות הדרושים, ויפייס את האחים המגורשים, כדין בעל תשובה השב ומתחרט על חטאו, ומקבל עליו שלא ישוב לחטוא עוד, ומתקן את אשר חטא, ומשיב את הגזילה אשר גזל, ומפייס את הנגזלים עד אשר עגמת הנפש והצער נסתלקו, ושמחת ליבם של הנגזלים שבה אליהם, אז יש מקום לדון על הענות לבקשת הסליחה.
כאשר אחד מהאחים רואה שאח אחד מגרש את האח השני מביתו, האם עליו לומר: הלא המגרש הוא אחי על כן לא אתערב ולא אכעס עליו, או עליו לעמוד לימין אחיו הנפגע ולהצילו מידי הפוגע, אף שגם הפוגע הוא אח. האם כאשר אדם רואה את אחיו פוגע באביו, עליו לומר זה אחי ואני אוהב אותו או עליו להתייצב להגנת אביו. וגם אם האח הפוגע עושה את מעשיו בשוגג, יש לעמוד לימין הנפגע. ואין מקום לטשטוש המעשה מכיוון שפגע באח ולא בזר.
היחס לצבא
דורות רבים בימי גלותינו חלם עם ישראל על הגאולה ועל היום שיהיה לנו צבא שיגן עלינו מפני הקמים עלינו. והנה אנו זכינו לכך. לשרת בצבא ולהגן על עם ישראל מפני האויב זו מצווה גדולה. הגנה על עם ישראל מיד צר זו מלחמת מצווה שחתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה למצווה זו. אכן כאשר אויבינו קמים עלינו מצווה גדולה להיות בצבא ולהגן על עם ישראל.
אך בכל זאת יש לזכור שזו מצווה במצב של בדיעבד כי המצב האידיאלי הוא "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ד'." לנצח בכוח את האויב להרוג ולפצוע כאשר אין ברירה זו מצווה אבל הנפש נפגעת מזה. ועל דוד המלך נאמר שלא בנה את בית המקדש כי שפך הרבה דם אף שכל המלחמות שעשה היו מותרות על פי הדין. לאור זה יש מקום לבחון מחדש את יחסינו לצבא, האם להעמיד את הצבא בפני בנינו כמשימה ראשונה במעלה, כמובן אחרי לימוד התורה, שהוא קודם לכל, ולכוון את כל מי שיכול ומתאים ושואף לתרום למדינה למסגרת הצבא, או מכיוון שהמלחמה היא מצווה שבהכרח והשימוש בכוחנות הפיזית הוא דבר שבדיעבד, אין להעמיד את הצבא בראש סדר העדיפויות. ואם יש מספיק חיילים עדיף לפנות לתחומים אחרים תחומי הרוח והחברה המעצבים את דמותו הרוחנית של העם. אין מדובר על השתמטות מחובת הצבא אלא על הסתפקות בשרות החובה ולא לשאוף לשרות ארוך יותר.
שיקול נוסף המשפיע על יחסינו לצבא, הוא השתתפות הצבא בגירוש ובעקירת הישובים היהודיים בחבל קטיף, מעשה שהוא אסור באיסור תורה גמור. ואיך נכוון את בנינו לשרת מעבר לחובה כאשר מי יודע אם לא יכפו עליהם שוב לחטוא בחטא נורא זה.
פעם השרות בצבא תרם לזקיפת הקומה הרוחנית לגבורה נפשית שהייתה חסרה לנו בכל תקופת הגלות. אך זה שייך לעבר הרחוק. כעת מתברר שיכול להיות איש צבא אשר תפיסת עולמו גלותית ולעומתו בן ישיבה בעל תפיסת עולם של בן חורין זקוף קומה. יתר על כן הכפייה של הצבא על כל חייליו למשמעת עיוורת, לציות לפקודות גם אם הם מנוגדות לאמונת החייל, אשר הפכו את החיילים המגרשים לעבדים אטומים ללא זכות חשיבה עצמית, ללא זכות להישאר נאמנים לאמונתם, [מי שראה את פניהם של המגרשים יודע שלא הגזמתי.] הורסת את העצמיות, ומפתחת גישה של ראש קטן לא רק אצל החייל אלא אף אצל המפקדים גם הבכירים.
על כן כל בחור דתי שומר מצוות לפני צאתו לצבא עליו לבסס היטב את אמונתו. יראת שמים ואהבת ד' צריכים למלא את ליבו, ומתוך כך אהבת תורה ואהבת ישראל וארץ ישראל. עליו לבנות כוחות נפש, להיות גיבור כארי ועז כנמר לעשות רצון אבינו שבשמים, להיות עניו בעצמו וגאה בדרכו, נושא את דגל התורה והמצוות בגאון, מסוגל לעמוד בלחצים ולא לוותר על קיום מצווה קלה כבחמורה. אדרבא דווקא בצבא צריך להיות זריז וזהיר יותר, כמו שאמרה תורה כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע וכו' והיה מחנך קדוש. וכמו שעליו להשתדל בקיום מצוות המלחמה, להדר בכל האימונים, ולהיות חייל טוב ככל האפשר, כן עליו להדר בכל המצוות, לשמור על קדושת השבת ועל כשרות המאכלים ועל צניעות.
כך צריך להיות החייל האידיאלי היהודי. אין כאן כוונה לניצול הזכויות האישיות לצורך נוחות אישית, אלא הכרה כי כך צריך לנהוג כל חייל ישראלי בצבא. ואין צריך לומר שעליו להיזהר שלא לעבור על עיקר מצוות הצבא שהוא לשמור על ארץ ישראל, ולא להשתתף ח"ו בשום פעולה של הפקרת הארץ לידי נוכרים.
ולפי האמור המקום הנכון ביותר לשרת בצבא באופן היותר שלם על פי התורה זה "הנחל החרדי". המקום השני הוא ההסדר בו אפשר להגיע לשמירת המצוות בצורה נכונה, אם כי זה תלוי בעמידה האיתנה של החיילים על שמירת המצוות וביכולת לעמוד בלחצים ולא לוותר. ומי שרוצה לשרת הצבא שלא במסגרות האלו, עליו לחסן את עצמו כאמור לעיל, ולהיות גיבור כארי ועז כנמר לעשות רצון אבינו שבשמים. ואולם הניסיון מראה שגם מי שיצא לצבא מתוך אמונה חזקה שיוכל לעמוד נגד הזרם, ולשמור על המצוות בשלמות, כוחותיו הרוחניים נשחקים בדרך כלל, והוא נשאב לאווירה של הצבא, ועל כן לא הייתי ממליץ גם לאדם החזק באופיו ומבוסס באמונתו לצאת לצבא הרגיל לתקופה ממושכת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
