ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ואף על פי כן אם האח המגרש ימציא את הפתרונות הדרושים, ויפייס את האחים המגורשים, כדין בעל תשובה השב ומתחרט על חטאו, ומקבל עליו שלא ישוב לחטוא עוד, ומתקן את אשר חטא, ומשיב את הגזילה אשר גזל, ומפייס את הנגזלים עד אשר עגמת הנפש והצער נסתלקו, ושמחת ליבם של הנגזלים שבה אליהם, אז יש מקום לדון על הענות לבקשת הסליחה.
כאשר אחד מהאחים רואה שאח אחד מגרש את האח השני מביתו, האם עליו לומר: הלא המגרש הוא אחי על כן לא אתערב ולא אכעס עליו, או עליו לעמוד לימין אחיו הנפגע ולהצילו מידי הפוגע, אף שגם הפוגע הוא אח. האם כאשר אדם רואה את אחיו פוגע באביו, עליו לומר זה אחי ואני אוהב אותו או עליו להתייצב להגנת אביו. וגם אם האח הפוגע עושה את מעשיו בשוגג, יש לעמוד לימין הנפגע. ואין מקום לטשטוש המעשה מכיוון שפגע באח ולא בזר.
היחס לצבא
דורות רבים בימי גלותינו חלם עם ישראל על הגאולה ועל היום שיהיה לנו צבא שיגן עלינו מפני הקמים עלינו. והנה אנו זכינו לכך. לשרת בצבא ולהגן על עם ישראל מפני האויב זו מצווה גדולה. הגנה על עם ישראל מיד צר זו מלחמת מצווה שחתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה למצווה זו. אכן כאשר אויבינו קמים עלינו מצווה גדולה להיות בצבא ולהגן על עם ישראל.
אך בכל זאת יש לזכור שזו מצווה במצב של בדיעבד כי המצב האידיאלי הוא "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ד'." לנצח בכוח את האויב להרוג ולפצוע כאשר אין ברירה זו מצווה אבל הנפש נפגעת מזה. ועל דוד המלך נאמר שלא בנה את בית המקדש כי שפך הרבה דם אף שכל המלחמות שעשה היו מותרות על פי הדין. לאור זה יש מקום לבחון מחדש את יחסינו לצבא, האם להעמיד את הצבא בפני בנינו כמשימה ראשונה במעלה, כמובן אחרי לימוד התורה, שהוא קודם לכל, ולכוון את כל מי שיכול ומתאים ושואף לתרום למדינה למסגרת הצבא, או מכיוון שהמלחמה היא מצווה שבהכרח והשימוש בכוחנות הפיזית הוא דבר שבדיעבד, אין להעמיד את הצבא בראש סדר העדיפויות. ואם יש מספיק חיילים עדיף לפנות לתחומים אחרים תחומי הרוח והחברה המעצבים את דמותו הרוחנית של העם. אין מדובר על השתמטות מחובת הצבא אלא על הסתפקות בשרות החובה ולא לשאוף לשרות ארוך יותר.
שיקול נוסף המשפיע על יחסינו לצבא, הוא השתתפות הצבא בגירוש ובעקירת הישובים היהודיים בחבל קטיף, מעשה שהוא אסור באיסור תורה גמור. ואיך נכוון את בנינו לשרת מעבר לחובה כאשר מי יודע אם לא יכפו עליהם שוב לחטוא בחטא נורא זה.
פעם השרות בצבא תרם לזקיפת הקומה הרוחנית לגבורה נפשית שהייתה חסרה לנו בכל תקופת הגלות. אך זה שייך לעבר הרחוק. כעת מתברר שיכול להיות איש צבא אשר תפיסת עולמו גלותית ולעומתו בן ישיבה בעל תפיסת עולם של בן חורין זקוף קומה. יתר על כן הכפייה של הצבא על כל חייליו למשמעת עיוורת, לציות לפקודות גם אם הם מנוגדות לאמונת החייל, אשר הפכו את החיילים המגרשים לעבדים אטומים ללא זכות חשיבה עצמית, ללא זכות להישאר נאמנים לאמונתם, [מי שראה את פניהם של המגרשים יודע שלא הגזמתי.] הורסת את העצמיות, ומפתחת גישה של ראש קטן לא רק אצל החייל אלא אף אצל המפקדים גם הבכירים.
על כן כל בחור דתי שומר מצוות לפני צאתו לצבא עליו לבסס היטב את אמונתו. יראת שמים ואהבת ד' צריכים למלא את ליבו, ומתוך כך אהבת תורה ואהבת ישראל וארץ ישראל. עליו לבנות כוחות נפש, להיות גיבור כארי ועז כנמר לעשות רצון אבינו שבשמים, להיות עניו בעצמו וגאה בדרכו, נושא את דגל התורה והמצוות בגאון, מסוגל לעמוד בלחצים ולא לוותר על קיום מצווה קלה כבחמורה. אדרבא דווקא בצבא צריך להיות זריז וזהיר יותר, כמו שאמרה תורה כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע וכו' והיה מחנך קדוש. וכמו שעליו להשתדל בקיום מצוות המלחמה, להדר בכל האימונים, ולהיות חייל טוב ככל האפשר, כן עליו להדר בכל המצוות, לשמור על קדושת השבת ועל כשרות המאכלים ועל צניעות.
כך צריך להיות החייל האידיאלי היהודי. אין כאן כוונה לניצול הזכויות האישיות לצורך נוחות אישית, אלא הכרה כי כך צריך לנהוג כל חייל ישראלי בצבא. ואין צריך לומר שעליו להיזהר שלא לעבור על עיקר מצוות הצבא שהוא לשמור על ארץ ישראל, ולא להשתתף ח"ו בשום פעולה של הפקרת הארץ לידי נוכרים.
ולפי האמור המקום הנכון ביותר לשרת בצבא באופן היותר שלם על פי התורה זה "הנחל החרדי". המקום השני הוא ההסדר בו אפשר להגיע לשמירת המצוות בצורה נכונה, אם כי זה תלוי בעמידה האיתנה של החיילים על שמירת המצוות וביכולת לעמוד בלחצים ולא לוותר. ומי שרוצה לשרת הצבא שלא במסגרות האלו, עליו לחסן את עצמו כאמור לעיל, ולהיות גיבור כארי ועז כנמר לעשות רצון אבינו שבשמים. ואולם הניסיון מראה שגם מי שיצא לצבא מתוך אמונה חזקה שיוכל לעמוד נגד הזרם, ולשמור על המצוות בשלמות, כוחותיו הרוחניים נשחקים בדרך כלל, והוא נשאב לאווירה של הצבא, ועל כן לא הייתי ממליץ גם לאדם החזק באופיו ומבוסס באמונתו לצאת לצבא הרגיל לתקופה ממושכת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
