ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
למעשה, התשובה על כך היא פשוטה מאד, עד שלא היה צריך לכותבה אלמלא היו טועים בכך רבים. דבריהם של חז"ל בנושאים מדעיים לא נאמרו ברוח הקודש או מפי המסורת, אלא התבססו על התפיסות המדעיות והטבעיות של חכמי האומות בני זמנם, או על חקירות משלהם. מכיוון שבאותו זמן רווחו תפיסות שגויות רבות בעולם, ואמצעי החקירה היו מוגבלים, הרי שגם חכמים הושפעו מכך והאמינו בדברים שגויים. השוואה בין הדעות המדעיות המופיעות בספרות חז"ל לבין התפיסות שרווחו בזמנם אצל חכמי האומות מראה בבירור את השפעתם של אלה על חכמי ישראל. בימינו, כאשר בזכות המחקר המדעי אנו מיטיבים להכיר את המציאות, אנו מסוגלים לעדכן את תפיסת עולמנו, ואין כל סיבה שנמשיך להיצמד לאמירותיהם המדעיות של חז"ל או ננסה להצדיק אותן בדרכים אפולוגטיות. אפשר לומר בפשטות: אכן, חכמים טעו בעניינים מדעיים.
אמירה זו אינה פוגעת בכהו זה בגדלותם או בקדושתם של חז"ל. גדולתם של התנאים, האמוראים ושאר חכמי ישראל נבעה מבקיאותם בתורה, ממדרגתם הרוחנית הגבוהה ומיראת שמים שלהם. אולם היותו של אדם צדיק, קדוש ותלמיד חכם, אין פירושה שכל סודות הפיזיקה והאסטרונומיה גלויים לפניו, או שכל מילה היוצאת מפיו נאמרת ברוח הקודש והוא אינו יכול לטעות. הראיה לכך, שגם גדולי התורה בזמננו, שאין חולק על חוכמתם וצדקותם, אינם בקיאים במדעי הטבע, וכאשר הם רוצים לברר סוגיה הקשורה להם הם אינם עושים זאת על פי רוח הקודש או עיון בכתובים, אלא מתייעצים עם מומחה בתחום. מדוע לחשוב אם כן שאצל חז"ל היו הדברים שונים? הרי הם עצמם מעידים פעמים רבות על ידיעות מדעיות שלמדו מחכמי אומות העולם, מרופאים, אסטרונומים וכדומה, ובשום מקום לא נמצא אף חכם שטען שאת ידיעותיו בנושאים אלה השיג ברוח הקודש.
באופן פרדוקסלי, דווקא השאיפה לרומם את דמותם של חכמים עלולה להוביל לכפירה. כאשר מציגים את חז"ל כמלאכי עליון שכל מילה שלהם קודש והם אינם יכולים לטעות, מביאים בכך את התלמידים להתנגשות חזיתית בין דברי חכמים לממצאי המדע, ומכיוון שאת ממצאי המדע לא יכול אדם רציונלי להכחיש - ייאלצו תלמידים אלה להגיע למסקנה שכל מה שלימדו אותם הוא שקר, ומתוך כך יגיעו לכפירה. לעומת זאת, אם יהיה ברור מראש שגדולתם של חז"ל היא בתורה וביראת שמים, אך בענייני מדע הם מתבססים על חכמי האומות ועלולים לטעות - לא תתעורר מראש כל סתירה או קושיה אמונית, ובמקום בו התבררה טעותם נאמר בפשטות שאכן טעו, ולא יהיה צורך לשפוך בשל כך את התינוק עם המים ולכפור בכל היהדות.
באדיבות "מכון ידעיה".
אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
