ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
בהיותו איש אמת, רבנים גדולים בקושי זכו לקבל ממנו מילת שבח, אולם ברגע שהבבא סאלי נכנס פנימה הסבא קדישא קם לכבודו מלוא קומתו! הבבא סאלי נבהל והחל למעט בערך עצמו. הם ישבו ודיברו באותה פגישה, ולבסוף כשהבבא סאלי עמד לצאת הרב אלפנדרי ביקש ממנו: "תברך אותי!"
הבבא סאלי ניסה למחות: "לא ייתכן, רבנו, שאני אתנהג בכזאת יוהרה! האם ייתכן שאני הצעיר שבאתי להתברך מפי כבודו, אברך אותו?! חס וחלילה".
השיב לו הרב אלפנדרי: "כתוב בתהילים 'הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'', כלומר ברכה של אדם ירא שמיים מקובלת למעלה. תדע לך שבכל המקומות אין אדם שיש לו יראת שמיים כמוך, ואם כן, איך לא אבקש ממך ברכה?".
הבבא סאלי ניסה בכל כוחו למעט בערך עצמו, אך ללא הועיל. הרב אלפנדרי לא ויתר לו עד שהוא בירך אותו, והרב הוסיף לו ברכה על ברכותיו.
הסיפור הזה הפך לשיחת היום בירושלים. בכל העיר דיברו על כך שהרב אלפנדרי קם לכבוד הבבא סאלי, וכולם ביקשו לראות את הצדיק הצעיר שעלה ממרוקו כדי לקבל ממנו ברכות. דבר זה גרם לבבא סאלי לתחושת אי נוחות. היו אז בירושלים רבנים שהיו צדיקים גדולים ומבוגרים ממנו בהרבה, ובכל זאת רבים באו אליו כדי לקבל ממנו ברכות.
שנים רבות לאחר מכן, כאשר הבבא סאלי קבע את מקום מושבו בנתיבות ונודע בכל קצות הארץ כפועל ישועות, יום אחד הופיע לפניו בחור על כיסא גלגלים. הבחור ישב לפני הבבא סאלי וסיפר כי נפצע במלחמת יום הכיפורים, ולאחר סדרת ניתוחים נשאר מרותק לכיסא גלגלים כאשר רגל אחת כלל לא מתפקדת. מצבה של הרגל החל להתדרדר והיה חשש שיצטרכו לקטוע אותה. אותו בחור, שהיה רחוק מתורה ומצוות, החליט כמעשה של ייאוש לנסוע לנתיבות אל הצדיק, ולראות אולי יש אמת בכל הסיפורים ששמע על הניסים שיכול הצדיק לעשות.
שמע הבבא סאלי את סיפורו של הבחור, פנה אליו ושאל: "תפילין אתה מניח בכל יום?".
"לא", ענה הבחור.
"על השבת אתה שומר?"
"לא", באה התשובה.
"אם כן", התפלא הבבא סאלי, "תן תודה על כך שרגל אחת שלך כן בריאה! הרי את הכוח אנחנו מקבלים מאיתו יתברך, ואם אין אנו עושים את רצונו, בידו לקחת מאיתנו את אשר נתן לנו ולשתק אותנו כליל. ואתה שאינך הולך בדרך התורה והמצוות, כל הטוב שיש לך הוא מתנת חינם".
כאשר שמע זאת הבחור פרץ בבכי מר שגרם להתרגשות אצל כל הנוכחים. לאחר שהשתררה דומייה בחדר, הישיר הרב את מבטו אל עיניו של הבחור ושאל: "אם אברכך ברפואה שלמה ותוכל לקום על רגליך, האם תהיה מוכן לקבל עליך עול מצוות?".
"כן", ענה הבחור.
"אם כן", אמר הרב, "תן לי את ידך, ואני מברך אותך ברפואה שלמה לעבודתו יתברך".
לאחר שנישק הבחור את ידיו של הרב, אמרו לו הנוכחים לנסות לקום על רגליו. להפתעתו הצליח לעמוד מלוא קומתו, ואף לצעוד כמה צעדים בלי עזרת איש.
בעודו המום מהשינוי המיידי שחל במצבו ניסה להלך במהירות גדולה יותר, ועד מהרה מצא את עצמו ליד דלת דירתו של הרב. בקפיצה יצא מחוץ לבית, והחל לרוץ כשהוא פונה לעוברים ושבים בשאלה: "איפה יש פה באזור טלפון ציבורי?"
הטלפון הקרוב ביותר היה בישיבת הנגב, מרחק כמאתיים מטרים מבית הרב. לשם הגיע הבחור בריצה, ובהתרגשות גדולה דיבר עם בני משפחתו וסיפר להם בפרוטרוט את אשר קרהו בבית הבבא סאלי. בחורי הישיבה ששמעו בהשתאות את סיפורו התקשו להאמין למשמע אוזניהם, אך לאחר שחזר על הסיפור נתפסו לאווירת התעלות נפלאה, שילבו יד ביד ויצאו בריקוד של שמחה יחד עם הבחור להודות לקדוש ברוך הוא על הישועה הגדולה. מאוחר יותר הגיעו רבים לבית הרב והשתתפו בסעודת הודיה מיוחדת לכבוד הנס.
הבחור המאושר שמר את הבטחתו לבבא סאלי ושינה באופן יסודי את אורחות חייו, אך לא רק הוא חזר בתשובה, אלא רבים שנכחו במקום או שמעו את הסיפור לא שכחוהו זמן רב והתחזקו ביראת שמיים ובאמונת חכמים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
