ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- הרהורים מתוך משבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבים שואלים כיצד להתייחס לאמירת גדולים וצדיקים ש"היה לא תהיה". ראשית יש להדגיש שרק בנבואה יש מושג של נביא שקר, אין מושג של חכם שקר. גדולת תלמיד חכם אינה תלויה ביכולתו לצפות את העתידות. גדולתו של תלמיד חכם תלויה בגדלותו בתורה, במידותיו הנעלות ובדבקותו בקב"ה. יש גם צדיקים שיש להם סיעתא דשמיא, שבגלל שהם קרובים לקב"ה הקב"ה ממלא את רצונם.
בחוכמת התורה ובפסיקת הלכה - כל עוד שאין הוכחה שתלמיד חכם טעה בדבר משנה, אזי דבריו הם כדברים שנאמרו למשה מסיני. גם במקום שתלמיד חכם טועה בדבר משנה - הדרך לעמוד על כך היא כשבאים ואומרים לו את טעותו, והוא היחיד שיכול לחזור בו מדבריו.
כפי מה שהסברנו לעיל, יש דברים מאד כלליים שתלמידי חכמים יכולים מתוך תורה לומר מה יהיה בעתיד. אולם, בדרך כלל, מדובר לא על דברים פרטיים אלא על דברים מאד כלליים.
הרהורים מתוך משבר (9)
הרב ש. יוסף וייצן
1 - חבלי משיח
2 - אמירת 'היה לא תהיה'
3 - סדר ההנהגה האלוקית בתקופת הגאולה
טען עוד
בנוגע למאורעות פרטיים יותר, כשתלמיד חכם אומר מה עומד להיות - הוא אומר זאת או בדרך של תפילה או בדרך של גזירה. לא כל תפילה של צדיק מתקבלת. אם הצדיק גוזר וקובע על דבר מסוים שהוא יהיה בצורה מסוימת, למשל אם צדיק קובע וגוזר שפלוני חיו יחיה - אזי בדרך כלל "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". למרות שהיה גזירה אלוקית שאדם יהיה חולה, הקב"ה בדרך כלל מוצא "כבישים עוקפים" ומנהיג את העולם בצורה שגזירות הצדיק יתקיימו. אולם, לפעמים יש מצבים חריגים שבהם נוצר עימות בין גזירת הצדיק וגזירת הקב"ה. לפעמים גזירתו של הקב"ה באה ממקומות כל כך עמוקים ופנימיים, כאלו שאפילו לצדיק אין מגע בהם. כשנגזרה הגזירה על מיתתו של רבי עקיבא - כל מלאכי מעלה ניסו להתנגד לגזרתו של הקב"ה, אולם,יצאה אמירה אלוקית לכולם "שתקו! גזירה היא מלפני, שכך עלה במחשבה מלפני". עולם המחשבה של הקב"ה הוא עולם עליון ופנימי, עולם שלאף אחד אין נגיעה בו. סילוקו של רבי עקיבא גילה לעולם דבר עליון ופנימי, שבא ממקור המחשבה האלוקית, מהמקום שאפילו למלאכי מעלה אין מגע איתו.
כך גם במקרה שלנו. בדרך כלל, הצדיקים גוזרים והקב"ה מקיים. אולם, יש גם מצבים יוצאי דופן, בהם גזירת הקב"ה מכריע את גזירת הצדיקים. במיוחד הדבר קורה כשמדובר על מהלכים שבאים מהמחשבה הכי פנימית והכי עליונה של המציאות. הגזירה האלוקית באה ממקום עליון, שבו אפילו הצדיק אין לו יכולת הכרעה.
לגבי הדרכות הרבנים שנאמרו לאנשי גוף קטיף, ובהם הדרכות שלכאורה התבססו על אמירת "יהיה נס": על חנניה שנכנס לכבשן האש נאמר שהוא היה מוכן להיכנס לכבשן האש על דעת שלא יעשה לו נס, ולבסוף נעשה לו נס. כך הייתה כוונתם של הרבנים - 'תמסרו עצמכם למען קידוש ה', וזה בעצמו יעורר את הארת הנס'.
רוב רבני הישובים לא דיברו על נס ודאי שיהיה. בשלב הסופי הם גם נתנו הוראות שנועדו לעשות השתדלות אנושית, בכדי לא להינזק מבחינה ממונית. ובאמת התברר שלרוב, מי שנהג על פי דעתם - לא ניזוק.
המצב של שעת הגזירה דומה למצב של חולה אנוש, שבני משפחתו עושים כל מאמץ בכדי להציל אותו. הם מוציאים כספים רבים בהשתדלותם, ולבסוף החולה נפטר. וכי כל השתדלותם היתה טעות? ודאי שלא! ראשית, צריך תמיד לתת פתח לנס לבוא. ובעניינים של גאולה צריך להשאיר לא רק פתח, אלא מקום רחב. כך עודדו הרבנים את אנשי הגוש. ודאי שסיכון הרכוש היה בגדר 'מידת חסידות', ועניין זה הודגש פעמים רבות. אולם, מי שנהג כך, גם אם הפסיד לפעמים כלכלית - ודאי שמבחינה נפשית ורוחנית הוא יצא שלם. הוא יודע שמבחינתו הוא עשה את כל ההשתדלות האישית, ואף מעבר לכך. הוא יודע שמה שהתרחש - לא התרחש בגלל מיעוט השתדלותו, אלא משום שזו גזירה אלוקית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
