ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- הרהורים מתוך משבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אנו מאמינים שבדור שלנו הקב"ה מוצא את הדרכים להבריא את אלו שמשלמים מחיר למען שמו בדרכים מופלאות. על המשפחות שיש מהם שנהרגו על קידוש ה' יש השגחה פרטית מיוחדת, ברכה מיוחדת וסיעתא דשמיא שגם יצליחו בעולם הזה. כך גם ליושבי גוש קטיף, כשם שהקב"ה השגיח עליהם לטובה ועשה להם ניסים בגוש קטיף, כך ימשיך לברך אותם בשפע ברכה. החורבן לא קרה בגללם, אלא למרות צדקותם - בשביל לגאול את כל האומה ביחד.
אנו לא רוצים שרק ה"מתנחלים יגאלו", אנו מוכנים לסבול גם סבל שאינו בגללנו באופן אישי, אלא משום שאנו בדור שדרך גאולתו היא בדרך ש"לא זכו". נכון שמצד הצדק אנו מלאים טענות כנגד אחינו מבית ישראל, נכון שמצד הדין אנו כלל לא חייבים לשלם מחיר אישי משום העוולות הציבוריות. אולם, אנו מבחירה חופשית מוכנים לנהוג במידת החסידות.
נכון שאי אפשר לתבוע זאת מכל אחד. זו מידת חסידות, וכפי שמרחיב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים 1 על החסיד שעושה לא רק את מה שהוא מחויב מבחינת הדין, אלא הוא עושה למען הקב"ה ולמען עם ישראל לפנים ולפני ולפנים משורת הדין. אשרי מי שמוכן להיות מאלו שמזכים את האומה ומוסיפים לה זכויות. אשרי אנשי גוש קטיף ותומכיהם שזכו להתעלות למידת חסידות.
הרהורים מתוך משבר (9)
הרב ש. יוסף וייצן
3 - סדר ההנהגה האלוקית בתקופת הגאולה
4 - השליחות לכלל האומה
5 - ניתוח שלבי הגאולה
טען עוד
אנו לא יכולים להעלות על דעתנו את הקטרוג הנוראי שהיה על עם ישראל, אם כל האומה כולה היתה בקלות מוכנה להתנתק מארץ חיינו. היכולת של עם ישראל להיכנס לארץ ישראל היא רק משום שיש את יהושע בן נון וכלב בן יפונה. אשרינו שאנו תלמידיהם.
מלבד המשמעות שיש לשליחות לחיים שיש בהם נאמנות לקב"ה, אלו הם חיים גם עשירים יותר. על כך אמרו חכמים "צדיקים בחייהם קרויים חיים". אנו לא מתייחסים לחיים במבט כמותי ונהנתני, רגע אחד של חיים מתוך קשר אל הנצח שווה אלפי רגעים סתמיים. רגע אחד של מסירות נפש מקפל בתוכו אלפי ימי חולין.
ב"ה, בשנה האחרונה התחברנו לערכים נצחיים. דבקנו בארץ החיים, התמלאנו זרמי חיים מעל ומעבר לחיים הרגילים שלנו. אמר לי בחור מניסנית שמה שהוא למד בארבע חודשים בניסנית הוא לא למד בארבע שנים בישיבה. אם כן, כמה שנים למד אותו בחור בישיבה? הוא לא למד רק ארבע שנים, הוא למד שמנה שנים. הקב"ה נותן לנו זמנים בהם אנו נפגשים עם זרמי חיים בצורה תמציתית יותר.
מעבר לאמת הפשוטה שאנו מגינים על עם ישראל בנאמנותנו כגרעין פנימי ומאמין בתורה בארץ, התפקיד שלנו הוא לא רק תפקיד סגולי ופנימי. אנו חלק מברור עמוק שקורה בתוך האומה וכפי שנבאר בהמשך. ברור זה יוביל את עם ישראל לתחנות הבאות בקומות הגאולה.
עבד ה'
שאלות גדולות יש לנו כלפי שאר האומה. קשה להיות בודד. יש תחושה שחורבן הקהילות הנפלאות לא נוגע בעומק לצבורים אחרים. אפילו מאחינו ציבור נאמני התורה החרדים לא קיבלנו תמיכה. על מספר עצמות לא מזוהות בכביש 6 הם מרעישים עולמות יותר מאשר על עקירת בית קברות שלם בארץ ישראל.
במפגשים אישיים יש לנו תחושה של סימפטיה ותמיכה מחלקים גדולים בעם, אולם, תמיכה זו הינה שקטה ואישית. מבחינה ציבורית והנהגתית אנו בבדידות.
לעם ישראל כעם יש היסטוריה של בדידות. הבדידות של עם ישראל נובעת מהיותו אחר. עם ישראל מציב בפני העולם אתגרים שהעולם לא יכול להם. התביעה המוסרית שמתפתחת לקנאה הם היסודות של הבדידות הלאומית. בדרך כלל, יש גרעין שממש שונא ומתנגד לעם ישראל. לאותו גרעין יש מעגלים מעגלים שמצטרפים אליו, מי בקריצה ומי בשתיקה ומי שאינו יכול לצאת נגד.
בנביא ישעיה יש פסוקים רבים המתארים את מעמדו ומצבו של עבד ה'. לפי חלק מן המפרשים, עם ישראל כולו הוא עבד ה'. לפי חלק אחר, הכוונה על הצדיקים בתוך עם ישראל. חלק מן התופעות המתוארות הם הסבל והבדידות ואי הכרה במעלתו.
אין כוונתינו לטפוח לעצמנו על השכם ולומר שאנו ראויים להיקרא עבדי ה'. הלוואי ואנו כציבור נזכה להיות ראויים להיקרא עבדי ה', אולם,כהסברת תופעת הבדידות יש להתעודד מכך שתמיד עם ישראל היה בודד. כך גם בתוך עם ישראל, כשיש תנועה שמציבה רף גבוה, ולפעמים הרף הגבוה נתפס כאמירה מתנשאת ומתנכרת שאינה ערה לצרכים האחרים של האומה, נוצר מצב שקשה לאומה איתנו.
לאחר חמישים שנות מלחמה, עם ישראל צמא למנוחה. כל מי שבא ואומר לעם ישראל שכבר נגמרה המשימה ואנו יכולים לנוח בשלווה בגוש דן - מתקבל בברכה. אפילו שיש סימנים רבים שעדיין לא ניתן לנוח, נפש האדם תנסה לשכנע את עצמה שבעזרת ה' יהיה בסדר. יש צורך נפשי עמוק לאחר אלפיים שנות שנאה להיות חלק ממשפחת העמים (מבטא זאת בדרכים שונות שמעון פרס, כנציג של אליטות שמאלניות). נפשית, עם ישראל עדיין לא מוכן להיפך להיות מעצמה. בסך הכול הוא רוצה את נחלת האלוקים הקטנה שלו.
אנו באים באמירות גדולות בדבר יעודים גדולים של עם ישראל. והנה, סוף סוף יש מנהיג אחד שמוכן להתעמת עם הציבור הנחוש הזה. הנה יש מנהיג אחד שמוכן לעמוד אל מול כל הערכים והאמיתות, ולהיות חכם למרות שהוא לא צודק. עם ישראל מקבל זאת בשתיקה - אולי באמת יהיה טוב. חלקים אחרים שאידיאולוגית מתנגדים לרעיונות של בחירת וסגולת ישראל, ממש שמחים בדחיקת עמדתנו.
גם הציבור החרדי מבחינה ציבורית וכללית לא יכול להצטרף אלינו בקלות. חלקו מרגיש ניצחון אידיאי בדבר היחס למדינה. אולם, בעיקר נובע הדבר מאמונתם שישועת ישראל תלויה אך ורק בלימוד תורה ויראת שמים מסורתית, ולא בהתעסקות בצדדים הקיומיים כלכליים של העם. לא ניתן לבנינו ובנותינו להתחיל ולהקדיש את כוחם לדברים שאין אנו מאמינים בהם.
לאחינו נאמני התורה נאמר, שיתבוננו במציאות ויראו שעצת ה' היא שהקודש והלאומיות יורדים עתה בכריכה אחת מהשמים. הבגידה בלאומיות היא בגידה ביהדות. החולשה הלאומית היא חולשה בסגולת ישראל והבנת מעלתם של ישראל. המאבק סביב הארץ הוא המאבק הנוכחי, אולם, שרשיו במאבק כנגד התורה. גם מבחינתכם הפנימית, אנו בטוחים שדווקא ההתחברות שלכם אל הארץ גם תבנה אותכם ותעזור לכם בהקמת דור ישרים. אם עד עתה ההתנזרות ממעורבות בענייני הארץ נבעה משמירה מפני רוחות חילוניות - עתה הרוח הלאומית באה דווקא מתוך חיבור אל הקודש.
כלפי שאר האומה, אנו מתפללים שבעזרת ה' יהיה בסדר ולא תהינה צרות ומלחמות נוספות. אולם,יש חשש סביר שהגויים עוד לא החליטו לתת לנו מדינה על שטיח לבן. עדיף להכיר במציאות לפני שהמציאות תטפח על פנינו.
את אמרותינו הגדולות והאמוניות ננסה להלביש ב'לישנא דאינשי', ובכלים שמאפשרים יכולת שמיעה. אולם, זאת נעשה מתוך נאמנות לאמת ולגודל שבאמונתנו. זאת נעשה במפגשים אישיים פנים אל פנים, מפגשים שמפילים את המחיצות הרגשיות שבתוכנו.
אולי לאחר שהתבדו האשמות הנוראיות כלפי תנועתנו, על היותנו תנועה לא אחראית שתגרום למלחמת אחים - יהיה יותר קל לקבל גם תכנים ואמונות שבלבנו.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
