ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בית המדרש מיסודו של מרן הרב זצ"ל מחנך ללמוד ולחיות לאור תורה שלימה: תורה שמדריכה נפש וגוף ומרוממת את החומר כמו את הרוח. כפי שלמדנו, עיקר עניינה של תורה היא הופעת הגילוי האלוקי בבריאה דרך כלל ישראל.
אחד היסודות הבסיסיים באמונת ישראל הוא ההבנה שמציאות שלימה של עם, עבודת ה' כללית, כוללת את חייו של העם בארצו על פי תכונותיו הפנימיות, והן התורה ומצוותיה. על כן חשוב לברר לעומק את עניינה של ארצנו הקדושה.
ברית הארץ
המושג של ברית נזכר בתורה בעיקר ביחס להבטחת ה' לאבות על נתינת הארץ. לכל אחד מן האבות יש ברית מיוחדת ובעצם מטרת יציאת מצרים מופיעה בברית בין הבתרים כהבאה לארץ. אך מהי הסיבה של לבחירה של ארץ מסוימת בכלל? ומה יש בה בארץ ישראל שמיוחדת היא לישראל?
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
6 - רמב"ם וכוזרי
7 - ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
8 - למה ללמוד גמרא?
טען עוד
חביבות הארץ וישראל
נפתח בעניין עצם השייכות של העם לארץ. ישנו מדרש שקובע שהקשר בין ישראל לארצם הוא כעין 'שידוך' אלוקי. וכך אומרים חז"ל (במדבר רבה מסעי פרשה כג, ז):
להודיעך שאין חביבה כא"י א"ל הקדוש ברוך הוא למשה הן הארץ חביבה עלי שנאמר ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד וישראל חביבין עלי שנאמר כי מאהבת ה' אתכם אמר הקדוש ברוך הוא אני אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי שנאמר כי אתם באים אל ארץ כנען.
למדנו מדבריהם שיש קשר אלוקי של חיבה מיוחדת בין ישראל לה', וכן בין הארץ לה'. ביטוי דומה לקשר אלוקי בין שנים מצוי בדברי חז"ל המפורסמים (סוטה יז, א) : 'איש ואשה זכו שכינה ביניהם'. היינו, כשם שקשר בין בני זוג הוא אלוקי, כך הקשר בין ישראל לארצם. המובן של קשר אלוקי הוא בכך שלא סיבות טכניות חיצוניות מהוות את מקור היניקה של הקשר אלא סיבות רוחניות עליונות. ככל שקשר הוא אלוקי יותר, היינו יונק יותר מהסיבות העצמיות, כך הוא עוצמתי יותר ובל ינתק.
החוט המשולש
אותו הקשר המיוחד שבין הארץ לעם ישראל, כולל גם את התורה. כפי שנראה להלן, כל אחד משלושת חלקי המשולש אינם שלמים מבלעדי האחרים. ישראל לא מגלים את כל כוחם מבלעדי הארץ, התורה לא מופיעה בשלמותה לא בארץ, ואף הארץ אינה פורחת כראוי ללא ישראל והתורה.
אין עם בלא ארץ
חיים שלמים של אדם כוללים מקום של קבע בו מסדר את חייו ומשם יונק כח להמשך הוצאת כשרונותיו ויכולותיו לפועל. וכך הם דברי חז"ל במסכת יבמות (סג, א):
ואמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, שנא': השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם.
אחד המאפיינים של כל אומה באשר היא, הוא מקום ישיבתה. המיקום הגאוגרפי של העמים השונים משפיע גם על התכונות הנפשיות הכלליות והפרטיות של הדרים בה. אחת הדרכים העתיקות בעולם של ייצוב שלטון היתה החלפת אוכלוסין. כך עשה סנחריב שבלבל את האומות וכך עשו עוד אחריו. ישנן סיבות טכניות של הכרת המקום הטבעי ומאפייניו שגורמים לזרים להרגיש תלישות וממילא להתמזג במקום החדש על מנת שיוכלו לחיות כראוי.
אך בנוגע לעם ישראל, מלבד הצדדים הגשמיים-טכניים של הכרת הארץ ותכונותיה, ישנה גם משמעות מהותית להמצאות של העם בארצו.
מגמתו של עם ישראל הוא לחיות בהתאם לעניין האלוקי ולהופיע אותו. כלומר, לחיות חיים שלמים, מדיניים, כלכליים ואף פרטיים לאור ההדרכה האלוקית. בלשון הרב צבי יהודה זצ"ל, התרבות של עם ישראל היא 'זוכרי אלוקים' 1 . בכדי שהעם יוכל לממש את ייעודו ברא הקב"ה מקום מיוחד שרק בו כוחות עם ישראל יצאו לפועל כראוי.
ישראל בלא הארץ
כאמור, ישראל לא יוכלו לממש את ייעודם המלא שלא בארץ ישראל. וכך הם דברי הזוהר 2 :
גוי אחד בארץ, ודאי בארץ הם גוי אחד עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו דהא ומי כעמך ישראל גוי אחד סגי ליה אבל לא אקרון אחד אלא בארץ בזווגא דהאי ארץ.
בסוד הדברים אינני מבין, אך בפשטם יש אמירה מאד עקרונית. עם ישראל אינו עם כאשר אינו בארץ.
יסוד זה מופיע בדברי הכוזרי (מאמר ב, יב):
...והמעלה המיוחדת הראשונה היא לעם שהוא סגולה ולב כאשר זכרתי, ויש לארץ עזר בזה עם המעשים והתורות התלויות בה אשר הם כעבודה לכרם, אבל לא יתכן לסגולה הזאת להגיע אל הענין האלהי בבלעדי המקום הזה, כאשר לא יתכן שיצליח הכרם בבלעדי ההר הזה.
כשם שיש אקלים ממשי היינו האויר, לחות, רוחות, גובה ועוד תנאים נוספים המשפיעים באופן ישיר על איכות וכמות הגידולים ואף על כלל מערכת החיים; כך ישנו אקלים רוחני המאפשר צמיחת מידות טובות, קדושה, התעצמות והעמקה בתורה ובכלל דבקות ברבש"ע. האקלים הרוחני המתאים לעם ישראל מצוי אך רק בארץ ישראל.
התורה בלא הארץ
אמנם, לא רק ישראל אינם ברום מעלתם כאשר הם בגלות כי אם גם התורה עצמה. על אף שהתורה היא גבוהה מכל דבר גשמי ולימודה אינו תלוי בדבר, לימוד התורה אינו בשיא בהירותו ותפארתו בחוץ לארץ.
וכך אמרו חז"ל (חגיגה ה, ב):
כיון שגלו ישראל ממקומן - אין לך ביטול תורה גדול מזה.
ועוד אמרו (בראשית רבה טז, ד):
וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י.
וכן בשבח ת"ח שבארץ דברו חז"ל (סנהדרין כד, א; כתובות עה, א). דברים אלו נוגעים אף הלכה למעשה וכך הם דברי הרמב"ם (ספר המצוות מ"ע קנג):
ובכאן שורש גדול מאד משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה...אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים...
הארץ בלא ישראל
בתחילת המאמר דימינו קשר ישראל וארצם כקשר איש ואשה, בשניהם יש התערבות אלוקית, שידוך מאת רבש"ע. אותו רבי אלעזר, שראינו דבריו אודות אדם שאין לו קרקע שאינו אדם, אמר ביחס לחיי נישואין את הדברים המפורסמים (יבמות סג, א):
כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם.
באותה מידה שנאמרה על האיש יש לומר הפוך ביחס לאישה. אשה ללא איש אינה אדם. ואף לגבי הארץ ניתן לומר: ארץ ללא אדם לעבדַהּ היא מחוסרת תכלית. כלשון הפסוק (בראשית ב, ה):
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה:
וכך נראה לומר גם בסוגייתנו, ארץ ישראל ללא ישראל עליה אינה מה שהיא באמת. רואים זאת בהבטחה מיוחדת של התורה (ויקרא כו, לב):
וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ:
וכך הסביר הרמב"ן את דברי התוכחה:
וכן מה שאמר בכאן ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם:
ובצד החיובי של המטבע, כאשר ישראל חוזרים לארצם הרי הארץ פורחת, וכדברי רבי אבא (סנהדרין צח, א):
אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא.
והסביר רש"י (ד"ה מגולה): מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר.
הסברה פנימית
בכל דברינו עד כה אין הסבר רציונלי מדוע כך הם הדברים, ובמה שונה הארץ עצמה. ובאמת, מלמדנו מרן הרב זצ"ל שהקשר של ישראל וארצם הוא כה עמוק עד שלא ניתן להסברה רגילה אלא מחוייבת ההסברה לבא על בסיס של יניקה מפנימיות התורה.
וכך כותב (אורות ארץ ישראל, א):
ומתוך כך אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם בדוח ד' אשר על האומה בכללה, בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל.
על אף, ובגלל הקושי הגדול של הבנת הדברים, יש ללמוד ולהעמיק בבירור ערכה של הארץ הקדושה שהיא היסוד לחיי דבקות בה'. בהבנת ערכה נשמח יותר בישיבתה ובישובה ובכך נגדיל שם שמים ונביא את העולם לדבקות שלימה יותר בה'.
וכך כותב ספר חסידים (ל"ת פ"ב):
וכתב הרמב"ן במנין תרי"ג מצוות ישיבת ארץ ישראל כל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים מצווה זו וידוע שעיקר שכר המצווה על השמחה הגדולה בה כדכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה אם כן צריך ביושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצותו התדירה באהבתו אותה וגם צריך להיות ירא וחרד וכו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
