ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. סם חיים וסם המוות
הסכנה בגישה המשיחית ברורה. כל הניגש להפיץ את הרעיון המשיחי, עליו להיות ער לכך, שהעֵסק ברעיון זה במהלך הדורות, הכשיל לא אחת את העוסקים בו בכשלונות נוראים.
גדולי הדור, ובראשם הרב קוק האב ובנו יחידו, הרב צבי יהודה, היו ערים מאד לנקודה רגישה ומועדת זו, ועל כן הרבו לבאר את שיטתם באופן כזה שלא יבואו על ידה התלמידים וישתו מים רעים ונמצא שם שמים מתחלל. אולם יש לדעת כי כך טבעם של דברי תורה, שהם יכולים להיות סם חיים או לחילופין סם המוות, "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". ככל שעסוקים ברעיון בעל עוצמה יחודית, שורשית, אוחזים ב"שורש האמונה ושורש המרי" כאחד. סם החיים היותר מתוק, יכול להתהפך בין רגע לסם המות. זוהי תכונתנו הסגולית כעם, נמשלנו לכוכבים - ולעפר. שכשאנו מבינים את דבר ה' לאשורו, כאשר אנו עם נורמלי - אנו עולים עד לכוכבים, אך כאשר איננו "נורמאליים", אין לנו מציאות ביניים, אנו יורדים עד עפר.
ב. תיפח רוחם של מחשבי קיצין
חז"ל אמרו 1 :
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו"
מצד שני, אנו מוצאים בדברי חז"ל מאמרים רבים שיש בהם סימנים מובהקים, שבאפשרותם אפשר לנו לזהות, אימתי "בן דוד בא" 2 :
ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' רבי אלעזר אומר אף מזה שנאמר כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר
מהו היחס בין שתי מימרות אלו? מדוע מסרו לנו חז"ל את סימני הקץ בעוד שהם עצמם אמרו "תיפח רוחם של מחשבי קיצין"?
נראה שההבדל הוא בין אם מדובר על חישוב קץ נסתר, לבין התבוננות על קץ מגולה. כשעסוקים בחישוב הקץ, בשעה שהקץ עדיין לא מופיע בשינוי ממשי בעולם הזה, כשמדובר בהתבוננות במהלכים פנימיים ונסתרים - כאן מזהירים חז"ל את מחשבי הקיצין לבל יפרסמו חישוביהם ברבים, שמא יבוא הזמן ובפועל לא יארע דבר, אזי ישנו חשש לשבר אמוני בביטחון בגאולת ישראל. חז"ל אינם אומרים "תיפח רוחם, משום שהם טועים". יתכן שאין מדובר בטעות. הרבה קיצים לגאולה, והסיבה לכך שאין נגאלים באותו הקץ נובעת ממניעות שונות, אך היה מקום למחשבה. חישוב הקץ משמעותו, שזהו זמן שיש בו סיכוי לגאולה, שהוא מסוגל לגאולה. וחז"ל המליצו, שלא לדבר על "סיכוי לגאולה", משום "תוחלת ממושכת מחלה לב", היות במצב לא ברור: "יבוא או לא יבוא", גורם לכך שהנפש עייפה מהסיכוי. נפש האדם יכולה לפעול רק מתוך מצב ודאי.
לעומת זאת, נתנו בידינו חז"ל את הכלים לזהות, אימתי הוא הקץ המגולה. כאשר מתחילה הגאולה להתממש בפועל בכלים טבעיים של העולם הזה, "מתגייסים" כביכול חכמינו לסייע בידינו להבין מה הקב"ה עושה, לסייע בידינו להבין את המציאות, על מנת שנדע מה ה' שואל מאיתנו לעשותו.
ג. הסיכוי לגאולה הופך לספקות שגורמות לשב לאל תעשה
הבדל גדול יש, בין אדם הנמצא ודאי בתהליך הגאולה, לבין מי שפועל רק מתוך ניצול ה"סיכוי לגאולה". ניקח לדוגמא את השאלה, היאך יש להתיחס לחבלי ארץ ישראל, ששבנו אליהם בחסדי ה' לאחר מלחמת ששת הימים. ככל שאנו ודאיים בעובדת רצונו של הקב"ה, להשיבנו אל כל מלוא רוחב ארצנו, כך נייחס חשיבות גדולה להתישבות בחבלי ארץ אלו. אנו נראה בניסים הרבים שעשה ה' עימנו במלחמה, כקריאה שה' קורא לנו: "הנה אני פותח לך עמי, פתח נוסף בתהליך הגאולה". אולם זה המתלבט, בלא לדעת בוודאות שאנו אכן במסילה העולה בית אל, יתחיל הספק לכרסם בליבו: שמא איננו ראויים לגאולה? ועל כן טוב נהא עושים, להותיר את מצות ישוב הארץ לדורות הבאים?... כללו של דבר, כיון שאין בוטחים בסיעתא דשמיא - אין סיעתא דשמיא! מעדיפים "שב ואל תעשה", ודוחים "קום ועשה".
ד. בין משיחיות שקר למשיחיות אמת
כיון שאנו עסוקים בניתוח מהלכים נגלים, ואיננו עסוקים ב"מיסטיקה משיחית", ממילא לא ניגרר למעשים, שאין בהם אחיזה בחיים הממשיים.
אנו מדברים בהחלט על דור הזכאי לגאולה. אולם מצד שני, אנו מרחיבים ומאריכים לבאר, כי לבושיה ושפתה של הגאולה שאיתה אנו נפגשים, הינם לבושים של עולם הזה, המתלבשים בלשון בני אדם. זהו כוחה של תורה, שגם בשעה שהיא מדברת בדברים נשגבים ועליונים, היא מוצאת את הדרך להלבישם בלבושים אנושיים. "דברה תורה כלשון בני אדם". כך גם הגאולה שאנו נמצאים בתוכה, הננו מאמינים, כי שורשה של הגאולה טמון ברבדים היותר פנימיים של המציאות, בדברים היותר סמויים מעיני הבריות, אולם מתלבשת היא בצורה ממשית ועממית, בתנועות הנראות כביכול כתנועות אנושיות.
בודאי שמתוך גישה זו אנו זהירים להתרחק הרבה מכל מעשה שאינו בתחום הטבעי-אנושי-נורמלי. אנו עסוקים כל כולנו בביאת המשיח, אבל יודעים להבחין היטב בין משיחיות-שקר, הפוזלת לשלוח ידה להתעסק בתחומים מעורפלים, שהם מחוץ לגבולות עולם הזה. אנו עסוקים במשיחיות-אמת, שעניינה עשיה דקדושה בתוך עולם הטבע. אנו שקועים עד צואר בעולם התיקון, בכל מה שניתן בידנו לעשות, וכל זאת אנו פועלים מתוך אמונה גדולה.
דוקא אנו, הרואים בתהליכים הטבעיים את הגאולה המתרחשת לפנינו, מעמיקים להפנים בתוכנו בכל יום שעובר, כי הגאולה באה קמעא קמעא. איננו קצרי רוח להשכים בכל בוקר לומר: אולי היום יתחולל הנס. חֵלֶף לצפות בצורה פסיבית לנס שיבוא ויגאלנו, אנו פועלים בדרכים אנושיות וטבעיות להביא את אותו הנס הגדול. מי שהוא מלומד באלפי ניסים קטנים, "על ניסיך שבכל יום עימנו", הוא "בעל הנס המכיר בניסו", שאיננו כפוי טובה כלפי בוראו. מאמר חז"ל - "היתה נטיעה בידך ובא אדם ואמר לך: בָא משיח! קודם טע נטיעתך ואחר צא והקבל פני משיח!" - הוא אור לנתיבתנו.

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












