ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- פקודות הסותרות דין תורה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- ארץ הצבי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מתוך "שיחות הרב צבי יהודה", פ' תצא, סדרה שניה, סע' 16.
"אפילו על שרוך נעל". סנהדרים עד.-:, רמב"ם הל' יסודי התורה ה ; א-ג.
"מחוייבים במסירות נפש". ראה לעיל כרוז ה, להלן כג1, לד1, ועוד. וכן ראה "שיחות הרב צבי יהודה", בשלח ה'תשל"ד, סדרה שניה, סעיף 10.
"איזה שר שהוא התבטא ואמר שלא אכפת לו". ראה לעיל רקע לשיחת ליל יום העצמאות ה'תשל"ד, קריאה ו.
כג1
מובא ב"קורות רבנו" בתוך קובץ "עיטורי כהנים" מס' 105, מתוך סרט הקלטה, בעריכת הרב שלמה אבינר.
כד-כה
שני הכרוזים מתיחסים למפגינים, על ידי חסימת צירים, כמו בצומת בכניסה לירושלים, נגד וויתורים בסיני, במעברים האסטרטגיים, ומעיר הנפט אבו רודס, כדרישת קיסינג'ר. תקיפות המשטרה, והעברת מפגינים למעצר, הזכירו לרבנו את ימי המנדט הבריטי, כאשר התנהגו האנגלים בגסות כלפי הישוב היהודי, ובגדו בכך בשליחות ההיסתורית לסייע להקמת הבית הלאומי.
כו
בהתאם למטרת "גוש אמונים" ליזום הקמת גרעינים רבים להתנחלות, ובהמשך לנסיון של קיץ ה'תשל"ד בסבסטיה, ובמבצע הקפות במוצאי שמחת-תורה ה'תשל"ה, יצא גרעין "אלון מורה" בחנוכה ה'תשל"ו, פעם נוספת לסבסטיה, והפעם בתמיכת מאות צעירים נוספים. בין ראשי הגרעין היו הרב מנחם פליקס, הרב יוסי ארציאל, ובני קצובר. בסוף הושגה פשרה עם שר הבטחון שמעון פרס: השתכנות זמנית במחנה הצבאי "קדום", כעשרה ק"מ ממערב לשכם, היום - סמוך לישוב קדומים. עוד על סבסטיה, בספר אחים יקרים מאת חגי סגל, עמ' 32-33. ובספר "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, ובספרו של מאיר הר-נוי "המתנחלים", עמ' 43-51.
"העוכר והמשומד", הוא שוב, הנרי קיסינג'ר (ראה לעיל רקע ז-ח), שהמשיך ללחוץ על הממשלה לוותר על עמדותיה.
כח
"תחום מושב" - ראה לעיל רקע לכרוז י.
כט
"למשומדים" - שוב הכוונה לקיסינג'ר.
ל
"משאל עם". הרעיון של "משאל עם" חזר שוב לכותרות, (ראה רקע לעיל כרוז יב), במיוחד לאחר ששגריר ארה"ב באו"ם הצהיר כי ההתנחלות היא "בלתי חוקית", וגם "מכשול לשלום", הצהרות שאימצו את עמדותיהם של אנשי השמאל אצלנו. ראה "גוש אמונים" מאת גרשון שפט, עמ' 273.
לא
"להם לגויים... לנו היא המקום..." - תגובה כלפי מי שאמר שירושלים מקודשת לשלוש דתות.
"אבני לבבות" - ראה "לנתיבות-ישראל" חלק ראשון, "מאחר כותלנו". וראה עוד "שיחות הרב צבי יהודה" עקב, סדרה שניה, הפטרה (ה'תשל"ד) סעיף 2.
לב
"כל כפייה, איזו שהיא..." - ראה לעיל כרוז א סעיף ג.
לג
נדפס גם בלנתיבות-ישראל חלק ב, עמ' קיח, ושם מכתב נוסף.
למרות שמבחינה הלכתית יש להימנע מלעלות על הר הבית, אין בהוראה זאת לגרוע מזכותנו על מקום המקדש. מוטה גור היה, כמוזכר, מח"ט הצנחנים שכבשו את המקום. הרב גורן זצ"ל הגיע לכותל זמן קצר לאחר שיחרורו, ותקע שם בשופרו, והנחה את סדר התפילה במקום.
בענין תוקף בעלותנו על הר הבית, נהג רבנו לומר: אנחנו יכולים אבל לא רוצים (יכולים מבחינה צבאית, לא רוצים מחשש טומאה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
