ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ובתורה על הפסוק אני אעביר כל טובי על פניך מפרש רש"י: "הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה וקראתי בשם ד' לפניך ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן ועל ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים ".
וצריך להבין איך התפילה הזו קריאת י"ג מידות פועלת. וביאור הדבר כאשר עם ישראל מזכיר בפיו את מדות הרחמים הוא מגלה אותם במחשבתו ובפיו הוא ממשיך אותם לעולם. הידיעה ההכרה שהנהגת ד' היא ברחמים גדולים כבר פועלת וממשיכה אותם להתגלות בעולם.
אכן יש בזה מדרגה נוספת. ההכרה שהקב"ה מדותיו מדות רחמים פועלת על ישראל לנהוג ברחמים. וכאשר ישראל נוהגים במדות אלו והולכים בדרכו של הקב"ה הם ממשיכים עליהם רחמים מדה כנגד מדה. וכדברי הגמ' בר"ה י"ז "אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע" כלומר מדה כנגד מדה, אתה סולח לפוגעים בך גם הקב"ה סולח לך.
ויש עוד מדרגה בהבנת הופעת המדות האלוקיות. האדם נברא בצלם אלקים אדם נברא בדמות אלוקים ככתוב "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו". "בדמות אלוקים עשה אותו" וגם על זה אפשר לומר אלולי מקרא כתוב א"א לאומרו. אל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. איך אפשר לומר שיש איזה דמיון כל שהוא בין הקב"ה שהוא רם ונשא מעל כל גבול לבין האדם. אלמלא מקרא כתוב שאדם נברא בצלם אלקים א"א לאמרו. הקב"ה אומר אדם מישראל יש בו צלם אלקים, כביכול. וזה אומר שענינו ללכת בדרכי ד' ולהדמות כביכול לו. כאילו להסתכל על העולם במבט אלקי. כלומר כמו שהקב"ה מתנהג עם בריותיו גם האדם עליו להתנהג עם הבריות.
רבי משה קורדוברו כותב בספר תומר דבורה, אדם נברא בצלם אלקים ובדמותו ועליו להדמות לקונו בהתנהגותו שלא לכזב הצורה. לכן עליו לנהוג בדרכי ד' בי"ג מדותיו. אלו י"ג מדות הנזכרות בהנביא מיכה. הראשונה מי א-ל כמוך לנהוג כמו רבש"ע שהקב"ה נותן לאדם את כוחות החיים בכל רגע הקב"ה מחיה את כולם והנה האדם באותם הכוחות שהקב"ה נותן לו באותו רגע הוא עובר על רצון ד'. והקב"ה סובל ואינו נוטל ממנו את הכוחות וממתין שאדם ישוב. מכאן לגודל הסבלנות שאדם צריך לסבול אם חברו פוגע בו. ואולי ניתן ללמוד לאבא שנותן לבנו כסף והוא משתמש בו נגד רצון האב והאב צריך ללמוד לסבול כמו שנוהג הקב"ה.
מדה שניה נושא עון אדם חוטא בורא משחית העון מכביד כי העון מסתיר את ההופעה האלוקית עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. העון כבד והקב"ה כביכול נושא אותו עליו ולא מעניש מיד את החוטא ובזה מסתלק המשחית. אלא הקב"ה נושא עון וזה מה שאמר קין גדול עוונו מנשוא? האם הקב"ה לא יכול לשאת עווני. ואדם צריך ללכת בדרכי ד'. פגע בו אדם אחר וזה מכביד עליו עליו לשאת את כובד את הפגיעה עד אשר ישוב האדם הפוגע ויתקן מה שעשה לו.
מדה שלישית עובר על פשע הקב"ה בעצמו כביכול רוחץ העון ככתוב אם רחץ ד' את צואת בנות ציון וכן וזרקתי עליכם מים טהורים. והיינו עובר על פשע שולח מימי רחצה ורוחץ הפשע. וכדמות הזה צריך באדם לתקן בעצמו מה שחטא לו חברו. כלומר להתעלות למדרגה עליונה כמו אבא שרוחץ את ילדיו הקטנים שהתלכלכו. כך אדם צריך להתרומם לעומת מי שפגע בו ולכלך אותו ואת עצמו, ולמנקות בעצמו את הלכלוך שעשה חברו.
מדה רביעית לשארית נחלתו. ישראל שאר בשר כלומר קרובים להקב"ה.בת זוג של הקב"ה, ישראל עם קרובו. ואומר הקב"ה אם אני מעניש אותם את עצמי אני מעניש בכל צרתם לו צר. כך ישראל שאר בשר אלו עם אלו כל הנשמות כלולות יחד ולכך אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה וכל זה מפני כלולתם. ולכן הנמנה על עשרה ראשונים בביהכנ"ס אפילו מאה באים אחריו נוטל שכר כולם. וכן מטעם זה ערבים זל"ז וכשחוטא אחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחברו בו. ומצד החלק ההוא חברו ערב עליו. ולכן צריך להיות חפץ בטובת חברו ועינו טובה על חברו וכבודו חביב עליו כשלו ולכן נצטוו ואהבת לרעך כמוך ולא ידבר בגנותו כלל כדרך שאין הקב"ה רוצה בגנותינו ולא בצערינו מטעם הקרבה. אם חברו בצער זה צערו ואם חברו בטוב הוא באותה טובה.
לאמר בעל תומר דבורה מלמד אותנו זה שאדם נברא בצלם אלקים מלמד שענינו להדמות לבראו ולנהוג כמו שהקב"ה נוהג. בהנהגה זו האדם ממשיך את המדות האלוקיות לעולם לא רק על מנת שהקב"ה ינהג בו מדה כנגד מדה וישלם לו תשלום על הנהגתו תשלום תואם את הנהגתו. אלא זה עינינו של האדם לנהוג במידותיו של הקב"ה ואז הנהגה האלקית מופיעה על ידו לא רק במחשבתו ובדיבוריו אלא בפועל בהנהגתו וכך הוא ממשיך טובה אלקית לעולם. כלומר, ענין המדות אינו רק הזכרה המדות וההליכה במדות כעצה איך אדם ינצל מיום הדין. אלא זו מהותו של האדם להיות כאלקים כביכול בהנהגתו. וממילא כמובן ימשך שפע לעולם.
מצד אחד התביעה להיות הולך בדרכי ד' נראת בלתי אפשרית מי יכול להתנהג כך. מאידך א"א שלא להיות במדרגה זו שהרי זה הצלם והדמות של האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
