ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ור' אלעזר אומר אע"פ שיש קנין לנכרי בא"י להפקיע מידי מעשר שנאמר דגנך ולא דגן נכרי, אבל אין קנין לנכרי בא"י לחפור בה בורות וכו' שנאמר לד' הארץ. לאמר, לר"א דגן של ישראל חייב בתו"מ ודגן של נכרי שגדל בשדה שלו בא"י פטור מתו"מ וגם אם קנה ישראל את הדגן לפני מירוח וישראל מירח הדגן, פטור מתו"מ מהתורה.
המחלוקת אינה רק בדין תו"מ אלא גם בביכורים. ישראל שמכר שדהו לנכרי לוקח ומביא ביכורים לרבה מהתורה כי אין קנין לנכרי להפקיע הארץ מקדושתה ומפרש רש"י ולענין קדושתה היא ברשות ישראל כאילו משכנה והמצוה מוטלת עליו ולכן עליו לקנות הביכורים מהנכרי ולהביאם. אבל אינו חייב לקנות התבואה כדי לעשר כי חיוב המעשר רק אם רוצה לאכול או למכור.
הרמב"ם בהלכות תרומות פ"א ה"י כתב גוי שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם חזר ישראל ולקחה אינו ככיבוש יחיד אלא מפריש תו"מ ומביא ביכורים והכל מהתורה. נראה מדברי הרמב"ם לר"א האומר שיש קנין לנכרי אם חזר ישראל ולקח הקדושה אינה חוזרת אלא הרי היא כיבוש יחיד. אך הדבר תמוה שקנין פרטי של נכרי מפקיע את הקדושה מכל וכל . ויותר קשה שר"א סובר שאין הנכרי רשאי לחפור בורות כלומר שאין לו קנין גמור בקרקע של א"י. ובעיקר קשה המשך סוגיית הגמרא . הגמרא שואלת לרבה שאומר שאין קנין ת"ש ישראל שלקח שדה מעכו"ם עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש חייבת במעשר שכבר נתחייבה. וקשה לרבה שאומר אין קנין הרי גם אם לא הביאה שליש בידי ישראל חייבת. זו שאלת הגמ' ותימה שהרי גם על ר"א קשה שלדעתו יש קנין וכיון שהייתה ביד נכרי מתחילה אף שהביאה שליש בידי ישראל אינה חייבת שהרי זה כיבוש יחיד. ועל כרחך חייבים לומר שר"א סובר שאין קנין הנכרי מפקיע את קדושת הארץ והקנין רק מפקיע את קדושת הפרות בקרקע שבבעלות הנכרי ולזה בלבד מועיל הקנין של הנכרי .כך מבאר ר' חיים הלוי וגם ר' אהרן קוטלר
א"כ מה כוונת הרמב"ם שאמר כיון שאין קנין אם חזר ישראל וקנה מהנכרי אין זה כיבוש יחיד ומשמע שאם נאמר שיש קנין הוי כיבוש יחיד . הרמב"ם אומר כך רק לדעת רבה שאומר שהנכרי רשאי לחפור בקרקע כי יש לו קנין ממון ולדעתו אילו היה לנכרי גם קנין לענין הקדושה היה מפקיע לגמרי את הארץ מקדושתה . וראיתי בשו"ת אחיעזר ח"ב סי' ל"ט אות ה הוכחה שלרבה אילו היה קנין היתה הארץ מופקעת לגמרי מקדושתה והיא כמו חו"ל. שכן בסוריה יש קנין לנכרי ולכן קרקע שבידי גוי כאשר הגיעו הפירות לשליש בישולם פטורה ממעשר והרי לרבה אין לימוד מדגנך ולא דגן של גוי א"כ למה פטורה אם קנה ישראל לפני מירוח אלא הפטור כי הקנין של הגוי מפקיע את הקדושה והפרות הם פרות שגדלו בחו"ל. אכן זה לדעת רבה אבל ר"א אינו סובר כך הוא סובר שיש קנין רק לענין זה שהפרות שגדלו בקרקע שקנה גוי אינם דגן ישראל ולכן פטורים אף שהקרקע לא הופקעה מקדושתה. וגם בסוריה אותו הדין
ר' חיים מסביר מה הטעם שלרבה אילו היה הדין שיש קנין לנכרי מופקעת הקדושה ואינה חוזרת כאשר קנה ממנו ישראל. כי הלימוד של רבה שאיו קנין לנכרי הוא מהפסוק והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ. כלומר כיון שקנין הוא זמני עד היובל על כן הוא אינו מפקיע ואולם בזמן שאין היובל נוהג כלומר בבית שני בטל הדין של הארץ לא תמכר לצמיתות .ונכרי שקנה יכולה הארץ להשאר בידו לתמיד כי אין יובל שמחזיר הקרקע לבעליה. וקרקע שנמכרת לצמיתות לנכרי הקדושה אכן מופקעת ממנה. אילו היה קנין לנכרי.
לסיכום : לרבה שאינו לומד מדגנך למעט דגן גוי. הדיון אם אין קנין או יש קנין דין בקרקע אם יש קנין הקרקע מופקעת מקדושה לגמרי כחו"ל . והוא סובר שאין קנין. ואולם לר"א הדיון אם יש קנין או אין קנין נוגע לפרות בלבד הקרקע בקדושתה אף שיש קנין אך הפרות שגדלו בקרקע שקנה גוי אינם דגנך והם פטורים מתו"מ.
נשוב לביאור הכס"מ בדעת הרמב"ם. הכס"מ אומר שהרמב"ם סובר כרבה שאין קנין לגוי בא"י. ומקשה כס"מ שבכמה מקומות משמע שיש קנין אך לא קיי"ל כוותיהו ואי נמי דהתם בשלא חזר ולקחה ממנו הישראל ורבינו מיירי בחזר ולקחה וכן לענין הקונה ממנו פרות ומירחן ישראל.
כלומר לדברי הכס"מ כל עוד שהקרע בידי הנכרי אין חיוב על הקרקע במצות התלויות בארץ. וכאשר חזר ולקח הישראל חוזרת הקדושה. ואכן כך נראה בהל' ביכורים פ"ב הל' ט"ו המוכר שדהו לגוי וחזר ולקחה ממנו הרי זה מביא ביכורים מן התורה שאינה נפקעת מן המצוות בקנין הגוי. והראב"ד משיג ואומר אע"פ שבכרו ברשות הגוי. כלומר הראב"ד אינו מצריך שיחזור ויקח כדי להתחייב אלא כרש"י שבאר שצריך המוכר לקחת מידי הגוי ביכורים ולהביאם. והרמב"ם סובר אם נשאר השדה בידי הגוי אינו מביא כי כל עוד השדה ביד גוי אין קדושה בפירות.
לפי הבנה זו ברמב"ם מקשה מנ"ח במצוה רמ"ה שהרמב"ם כתב בהל' כלאים פ"א הל' ג' אסור לזרוע כלאים גם בקרקע של גוי והכס"מ מביא שם מהר"י קורקוס שהטעם שאין קנין לגוי להפקיע קדושתה. וקשה שהרי לכס"מ שיטת הרמב"ם שכל זמן שהשדה בידי גוי יש קנין. ורק אם חזר ולקחה אין קנין. ונשאר בצ"ע. ובמצוה רמ"ו מצות ערלה כתב מנ"ח הרמב"ם בהל' ערלה אומר גוי שנטע לעצמו בערלה אסור. אומר מנ"ח לפי כס"מ שביאר ברמב"ם שכאשר השדה ברשות הגוי יש קנין א"כ זה כמו ערלה בחו"ל שאין חייבין עליה מלקות. ונראה לומר שיש לחלק בין איסור כלאים וערלה לבין תו"מ. בשאילת דוד חידושים בענייני שביעית דן האם כלאי הכרם וערלה בזה"ז מהתורה או מדרבנן בגלל שקדושת הארץ בטלה לתו"מ או דינם שונה. והוא אומר בגדר קדושת א"י שתי בחינות אחת א"י מוחזקת בידי עם ישראל מזמן האבות ולא נפקעת מעלתה גם בגלות ויש עוד בחינה קדושת א"י למצוות שזה תלוי בכיבוש הארץ. וערלה וכילאים תלויים בשם א"י לא בקדושה של מצוות תו"מ וכד'. ולכן אין קושיא על הכס"מ שהרי לגבי ערלה וכלאים אין צורך שיהיו בידי ישראל אמנם התירוץ לא מתאים ללשון הכס"מ שאומר שהסיבה כי אין קנין אבל עצם הקושיא על הרמב"ם מסתלקת.
הרמב"ם הל' תרומות פ"א הי"ג אומר ישראל שמכר פירותיו לגוי קודם שיבאו לעונת המעשרות וגמרן הגוי פטורין מן התרומה ומן המעשר ואם אחר שבאו לעונת המעשרות אע"פ שגמרן הגוי חייבים בכל מדבריהם. שואל הראב"ד לפי הרמב"ם שאין קנין מה ההבדל בין מכר קודם שיבואו או לאחר שיבואו. אכן לביאור הכס"מ שכל עוד הפרות בידי הגוי יש קנין יש הבדל בין מכר קודם שאז לא היה מעולם בידי ישראל. לבין שהיא בידי ישראל בשעה שבאו לעונת המעשרות אז חייבין מדרבנן שהמירוח בידי הגוי.
גם בהל' שמיטה פ"ד הל' כ"ט הרמב"ם אומר גוי שקנה קרקע בא"י זרעה בשביעית פרותיה מותרים שלא גזרו על הספיחים אלא מפני עוברי עבירה והגויים אינם מצווים על השביעית שנגזור עליהם. ואומר על זה כס"מ מפני שהשדה של גוי וגם לא נעבד בה ע"י ישראל.
והרדב"ז כתב כיון שאין קנין לגוי להפקיע קדושת הארץ נהי דפרותיהן מותרים מ"מ צריך לאוכלן בקדושת שביעית. אבל כס"מ חולק ואומר שאין בהם קדושת שביעית כיון שגדלו בשדה של גוי ולשיטתו אם לקח ישראל לפני מירוח אזי חייב להפריש תו"מ. המבי"ט ומוהר"ט חלקו על כס"מ וסוברים שיש בפרות קדושת שביעית כי אין קנין לגוי בא"י כלומר כשיטת רש"י וכן הרדב"ז.
מרן הרב מדקדק בדברי הרמב"ם שמשמע מדבריו שאם הזריעה היתה ע"י ישראל אע"פ שהקרקע של נכרי הפרות אסורין וקשה כיון שכשהיא ביד נכרי היא מופקעת מקדושתה למה לא תיהיה העבודה מותרת לישראל ומתרץ שהאיסור כשישראל עובד בשל נכרי הוא מדרבנן כדי להרחיק שלא יבוא לעמוד בתוך שדהו (ארץ חמדה עמוד קכ"ב מהדורה ראשונה).
בזה"ז שהמצוות הן מדרבנן בא"י אומר ספר התרומות שגם בא"י יש קנין לנכרי וזה נלמד ממה שהגמ' אומרת שבסוריא יש קנין לנכרי גם לדעת רבה. כי החיובים בסוריא הם מדרבנן. וגם הגר"א הכריע להלכה כספר התרומות. וזה אחד מטעמי היתר מכירה בשביעית.
ונמצא שאם מכרו הקרקע לפני השמיטה לנכרי יש קנין ואין קדושה בפרות ומותר אפילו מצד הדין מדאורייתא לעבוד בקרקע וכך פרש רש"י את הגמ' בסנהדרין שבקרקע נכרי מותרת עבודת ישראל בשביעית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










